דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

חרב הגירוש: אלימות, התנכלויות ואי-אכיפת החוק בדרום הר חברון

יולי 2005, תקציר

 

בדרום הגדה המערבית, בתוך אזור המכונה "מסאפר יטא" (כפרי הבת של העיירה יטא), חיים במערות קרוב לאלף פלסטינים, המתפרנסים מחקלאות. בשנות השבעים הכריזה ישראל על אזור מגוריהם "שטח צבאי סגור", ומאז 1999 היא מנסה לגרשם.

בנובמבר 1999 גרשו כוחות צבא, מלווים באנשי המינהל האזרחי, את תושבי המערות והחרימו את רכושם הדל. הצבא אטם מערות, הרס בארות מים ומבני שירותים ארעיים, ואסר על התושבים לשוב לשטח. בצו ביניים, ממארס 2000, הורה בג"ץ לאפשר את חזרתם של התושבים לשטח, ואסר על המדינה לגרשם עד להכרעה סופית בעניינם. מאז חיים התושבים כאשר איום הגירוש מרחף מעל ראשיהם.

ישראל מנסה להצדיק את גירוש התושבים בקיומו של "צורך צבאי הכרחי" ובטענה כי תושבי המערות אינם תושבי קבע באזור. דו"ח בצלם מפריך טיעונים אלה, ומראה כי ישראל שאפה מאז ומתמיד לספח אליה את השטח ולהרחיב את ההתנחלויות שמסביבו.

בנוסף לאיום הגירוש, סובלים התושבים מהתקפות ומהתנכלויות של אנשי ההתנחלויות הסמוכות, במהלכן פוגעים אלה האחרונים הן בתושבים עצמם והן ברכושם. בשל התקפות אלה נאלצו תושבי שני כפרים לנטוש אותם באמצע שנת 2000. מסקר שערך בצלם עולה, כי 88% מהתושבים נפלו בשלוש השנים האחרונות קורבן לאלימות של מתנחלים, או היו עדים למעשה אלימות כזה, שבוצע נגד אחד מבני משפחתם הגרעינית. ניתן לחלק את האירועים, שעליהם דיווחו התושבים, לארבעה דפוסים מרכזיים: חסימת דרכים ומניעת גישה לאדמות (51% מהאירועים); פגיעה ברכוש (21%); הפחדה (17%) ואלימות פיזית (11%).

 ילדים במערות דרום הר חברון. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם, 13.12.04.
ילדים במערות דרום הר חברון. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם, 13.12.04.

המשטרה ממעטת לאכוף את החוק על מתנחלים אלימים ואילו הצבא נמנע מכך כמעט לחלוטין, ולעיתים אף מסייע לתוקפים. יתר על כן, בכמה הזדמנויות פגע הצבא בעצמו ברכושם של התושבים כאשר הכניס טנקים וכלים משוריינים אחרים לאדמותיהם החקלאיות והשחית אותן. וכמו לא די בכך, המינהל האזרחי טוען, כי האזור מוגדר כשטח חקלאי, ואוסר על התושבים כל בנייה בתחום כפריהם, גם כזאת המיועדת למלא צרכים בסיסיים כמו אספקה של מים.

בדו"ח הנוכחי מתעד בצלם את מאמציה של ישראל, בחמש השנים האחרונות, להשלים את משימת גירוש התושבים במסגרת ההליכים המשפטיים, כמו גם את שגרת החיים של התושבים תחת אימת המתנחלים, הצבא והמינהל האזרחי.

התמונה העגומה, המשתקפת מהדו"ח, מעלה חשש כי באמצעות התשה שיטתית של התושבים מבקשת ישראל להשיג את מה שעד כה לא עלה בידיה להשיג בין כותלי בית המשפט, קרי לגרום לתושבים לעזוב את השטח.

בצלם מתריע מפני כוונת הגירוש ומפני המשך מדיניותה של ישראל ביחס לתושבים. שני אלה מהווים פגיעה חמורה בזכויות האדם והפרה בוטה של המשפט הבינלאומי. בצלם קורא לממשלת ישראל:

  • לבטל את הצו המכריז על אזור המערות בדרום הר חברון "שטח צבאי סגור" ואת צווי הפינוי התלויים ועומדים נגד תושביו.
     
  • להנחות את הצבא ואת המשטרה לספק הגנה לתושבי המערות, ולאכוף את החוק על מתנחלים אלימים באופן רציני.
     
  • להכיר בזכותם של תושבי המערות לחיות בכפריהם, לבנות ולהתפתח בהם בהתאם לצורכיהם.
     
  • לשלם פיצויים לפלסטינים שרכושם ואדמותיהם נפגעו על-ידי מתנחלים, על-ידי הצבא או על-ידי המינהל האזרחי.