דילוג לתוכן העיקרי
מוחמד חבאלי מתרחק מהחיילים שניות ספורות לפני שנורה למוות. מתוך תיעוד הווידיאו
תפריט
נושאים

תיעוד וידיאו חדש ממוקדים נוספים מוכיח: חיילים ירו במוחמד חבאלי למוות ללא כל הצדקה ובניגוד לחוק

Thumbnail
מוחמד חבאלי. התמונה באדיבות המשפחה

ביום שלישי, 4.12.18, בשעה 2:25 לפנות בוקר, חיילים ירו למוות במוחמד חבאלי, בן 22, בעל מוגבלות שכלית, תושב מחנה הפליטים טול-כרם. תיעוד וידיאו חדש שהשיגו תחקירני בצלם ממצלמות אבטחה בשני מוקדים שונים ברחוב, בנוסף לתיעוד הווידיאו שכבר פורסם בתקשורת, מאפשר לנתח את התמונה המלאה של ההתרחשות בזירת האירוע ומוכיח בבירור כי האזור המיידי שבו נורה חבאלי היה שקט לחלוטין. בניגוד לטענות שפרסם הצבא, החיילים שירו בו לא הגיבו ל"הפרת סדר אלימה" ולא נשקפה להם שום סכנה: הירי בו נעשה ללא הצדקה ובניגוד לחוק. אלא שגם בנסיבות מובהקות אלו, חקירת מצ"ח שהפצ"ר, אלוף שרון אפק, הורה על פתיחתה, אינה אלא שלב הטיוח הראשון של מעשה ההרג – בדומה לאלפי פגיעות בפלסטינים בעבר.

ביום שלישי, 4.12.18, בסביבות חצות, פלשו כמאה חיילים לעיר טול-כרם. חלק מהחיילים נכנסו לארבעה בתים בשכונות שונות בעיר וערכו בהם חיפוש קצר. צעירים בודדים שהגיעו לאזורים בהם נכחו החיילים יידו לעברם אבנים, ואלה הגיבו בירי כדורי מתכת מצופי גומי וגז מדמיע.

במהלך הלילה הגיעו כשלושים חיילים לאזור רחוב א-נוזהה העובר ממזרח למערב, בחלקה המערבי של העיר. חלקם התפרסו ברחוב בקבוצות של 4-3 והיתר נכנסו לסמטה שמול בית הספר "תיכון אל-פאדילייה לבנים" ופשטו על אחד הבתים. במורד הרחוב, במרחק של כ-150 מטרים מהחיילים, עמדו כמה תושבים בפתח מסעדת א-סבאח וברחוב לידה. ביניהם היה גם מוחמד חבאלי, בן 22, בעל מוגבלות שכלית, תושב מחנה הפליטים טול-כרם. חבאלי הסתובב במקום כשהוא חוצה את הכביש הלוך וחזור.

תיעוד וידיאו מארבע מצלמות אבטחה המותקנות בשלושה בניינים שונים לאורך הרחוב, משלים את תמונת זירת האירוע ומראה בבירור כי בסביבה המיידית של האירוע לא התנהלו עימותים בין תושבים לחיילים.

להלן פירוט ארבעת המצלמות, באותו המיספור המוטמע בווידיאו המקורי, ובכיוון השעון (החל בפינה העליונה מצד ימין):

מצלמה 2: צעירים עומדים ברחוב א-נוזהה, ליד מסעדת א-סבאח. חבאלי נורה ונופל.

מצלמה 4: חיילים מול בית הספר התיכון אל-פאדילייה ברחוב א-נוזהה.

מצלמה 1: שלושת החיילים מתקדמים מזרחה ברחוב א-נוזהה לכיוון מסעדת א-סבאח.

מצלמה CH02: חיילים מתקדמים לכיוון מסעדת א-סבאח (מזווית אחרת).

(השעה במצלמה 2 מדויקת. שעוני המצלמות האחרות אינם מכוונים.)

עדויות שגבה בצלם ותיעוד הווידיאו מראים כיצד בשעה 2:25 התקדמו קצין ושני חיילים לכיוון מסעדת א-סבאח, ועצרו במרחק של כשמונים מטרים ממנה. על פי העדים, כמה שניות לאחר מכן ירו החיילים לעבר צעירים מול המסעדה, ואלו נמלטו מהמקום. חבאלי, הנראה בסרטון כשהוא אוחז מקל עץ ארוך, שאסף כמה דקות לפני הירי, היה האחרון להתרחק. לאחר שהתקדם מספר צעדים נורה בראשו מאחור, ממרחק של כשמונים מטרים. ירייה נוספת פגעה ברגלו של מ.ח., תושב טול-כרם. כדקה לאחר הירי נראים שלושת החיילים כשהם מצטרפים לשאר החיילים שבאזור ועוזבים את המקום, מבלי להעניק לחבאלי או למ.ח. טיפול רפואי. העדים מסרו כי לאחר מכן נורו יריות נוספות. חבאלי פונה לאחר הירי לבית החולים בטול-כרם, אליו הגיע מחוסר הכרה, כשהוא אינו נושם וללא דופק, ולאחר שכשלו ניסיונות ההחייאה נקבע מותו. מ.ח. פונה לבית החולים ברכב אחר, שם עבר צילומי רנטגן בהם התגלה שהכדור חדר לרגלו השמאלית.

Thumbnail
המקום שבו נהרג מוחמד חבאלי. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 4.12.18

בתגובה לפרסום האירוע, טען הצבא כי במקום "התפתחה הפרת סדר אלימה", כי "עשרות פלסטינים יידו אבנים" וכי החיילים "הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות ולאחר מכן בירי חי". בתיעוד המצולם ובעדויות שגבה בצלם מאנשים שנכחו בסביבתו של חבאלי אין זכר לדבר מכל אלה: לא ל"הפרת סדר", לא ליידוי אבנים ולא לירי של אמצעים לפיזור הפגנות. ההיפך הוא הנכון: החיילים נראים כשהם מתקדמים לאיטם, הפלסטינים משוחחים ביניהם, ואז יורים החיילים, ממרחק, בראשו של חבאלי והורגים אותו. הירי הקטלני נעשה ללא שום אזהרה, בלי כל הצדקה ובניגוד לחוק.

בתקשורת פורסם גם כי הצבא "פתח בחקירת מצ"ח" בנוגע לאירוע. ואולם בניגוד לשמה, "מערכת אכיפת החוק הצבאית" אינה חוקרת מקרי הרג של פלסטינים במטרה להגיע לחקר האמת, ומטרתה אינה להביא לנקיטת צעדים נגד שרשרת הפיקוד האחראית או למנוע הישנות של מקרים כאלה. להפך: מידת הצלחתה של מערכת זו לא נמדדת ביכולתה להגן על קורבנות, אלא ביכולתה להגן על אלה שפגעו בהם ללא סיבה או הצדקה. לכן יש להניח כי גם במקרה הזה, כמו באינספור מקרים בעבר, אחריתה של החקירה במיסמוסה, טיוח המקרה, והשתקת ביקורת. בינתיים, עד שגם תיק זה יעלה אבק ובסופו של דבר ייסגר – וגם לאחר מכן – ימשיך הצבא להשתמש בכוח קטלני ללא כל הצדקה ומבלי לשלם על כך מחיר כלשהו.