אתמול, 14.11.12, פתח צה"ל במבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה. במסיבת עיתונאים הבהיר שר הבטחון אהוד ברק כי "מטרות המבצע הן חיזוק ההרתעה, פגיעה קשה במערך הרקטות, פגיעה כואבת בחמאס ובארגוני הטרור וצמצום הפגיעה בעורף".
לפי הודעות דובר צה"ל, תקף הצבא עד עתה למעלה מ-150 מטרות ברצועה כדי "לשבש את יכולות השיגור של ארגוני הטרור ולפגוע בהתעצמותם" . לפי תחקיר ראשוני של בצלם נהרגו לפחות אחד עשר פלסטינים, מתוכם ארבעה אזרחים, ולמעלה ממאה ושלושים נפצעו. בצלם ממשיך לבדוק דיווחים על אירועים נוספים שבהם נהרגו ונפגעו אזרחים ומידע לגביהם יפורסם בהמשך. במקביל, פלסטינים מרצועת עזה ירו, לפי נתוני דובר צה"ל, יותר ממאתיים רקטות לעבר יישובים אזרחיים בתוך ישראל. כתוצאה מכך נהרגו שלושה אזרחים ועשרות נפצעו ולקו בחרדה.
הפצצה ברצועת עזה, 15.11.12. צילום: רויטרס
לפני כארבע שנים, בין ה-27.12.08 ל-18.1.09, ניהל צה"ל את מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. במהלך המבצע, נגרמה פגיעה חסרת תקדים לאוכלוסייה האזרחית: למעלה מ-700 אזרחים שלא השתתפו בלחימה נהרגו – בהם יותר מ-300 קטינים ומשפחות שלמות, אלפים נפצעו ועשרות אלפים נותרו בלא קורת גג. פגיעות אלה העלו חשדות כבדים לביצוע של פשעי מלחמה. גורמים רשמיים דחו כל דרישה לחקירה של התנהלות הדרג המדיני והצבאי הבכיר במהלך המבצע. הצבא, מצידו, הסתפק בחקירת אירועים פרטניים, חקירות שלא עמדו בקריטריונים של חקירה עצמאית וממצה, שמטרתה להגיע לחקר האמת.
אנשי חמאס וארגונים אחרים הפועלים נגד ישראל יורים לעבר מטרות אזרחיות בתוך ישראל כשהם מצויים באזורים אזרחיים וככלל – נמנעים מלהבחין עצמם מהאוכלוסייה האזרחית. התנהלות זו מהווה הפרה חמורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי וככזו היא מהווה פשע מלחמה.
גם היום, כמו לפני ארבע שנים, מצדיקים גורמים רשמיים ישראלים את הפגיעה באזרחים בהתנהלות זו של הארגונים הפלסטיניים. אמנם, הצבא התחייב שהוא עושה ככל יכולתו כדי לצמצם פגיעה זו, אולם הדגיש כי האחריות לפגיעה באזרחים אינה מוטלת עליו.
עמדה זו מוטעית מיסודה. העובדה שאנשי חמאס וארגונים אחרים פועלים בניגוד לחוק אינה מצדיקה באופן אוטומטי פגיעה של ישראל באזרחים והעובדה שצד אחד מפר את החוק לא מעניקה לצד השני זכות להפר אותו גם הוא. על ישראל עדיין מוטלת החובה – המשפטית והמוסרית – לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותה כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באזרחים, למרות התנהלות אסורה זו של חמאס.
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הפר צה"ל כלל זה. בצלם מתריע בפני האפשרות שגם במהלך המבצע הנוכחי יתעלם צה"ל מכלל זה, כדי להצדיק פגיעה באוכלוסייה האזרחית. לפיכך, ובהתבסס על לקחי המבצע הקודם, מבקש בצלם להזכיר כמה כללים בסיסיים שהצבא מחוייב לפעול לפיהם, בהתאם להתחייבויות שהמדינה לקחה על עצמה:
- חל איסור מוחלט לפגוע במכוון באזרחים, כל שכן כאשר אלה נושאים בידיהם דגלים לבנים או סימני כניעה אחרים. כדי למנוע פגיעות כאלה על הצבא, בין השאר, לוודא שהכוחות בשטח מיידעים זה את זה על מקרים שבהם הורו לאזרחים לעבור ממקום אחד למשנו או להתכנס במקום אחד.
- לפני כל התקפה בה קיים חשש לפגיעה באזרחים, חייב הצבא להזהיר את אלה הצפויים להיפגע באופן שיאפשר להם להתגונן. הצבא טוען כי הוא עושה זאת, באמצעות פיזור כרוזים מהאוויר ושיחות אזהרה בטלפון, אולם בכך אין די: יש להעניק לאזרחים שהות מספיקה לעזוב את בתיהם ולוודא שיש להם נתיב מילוט ומקום לחסות בו.
- אסור לחיילים להשתמש באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים במטרה להגן על עצמם מפני פגיעה אפשרית. בכלל זה, אסור לחיילים להורות לאזרחים לבדוק חפצים או מבנים חשודים, לתווך בין חיילים לבין פלסטינים חמושים או ללכת לפניהם ברחוב.
- אסור לפגוע במכוון במטרות אזרחיות – כולל בנייני ממשל, תחנות כוח, תשתיות של מים, חשמל וביוב ומחסני מזון. אם נעשתה פגיעה בתשתית, יש לאפשר את תיקונה בהקדם האפשרי.
- על הצבא למנות אנשים שתפקידם לסייע בפתרון בעיות דחופות, כגון פינוי פצועים או חולים, חילוץ אנשים לכודים והעברת מזון ומים לאזרחים. על גורמים אלו להיות זמינים לתושבי עזה ויש לפרסם את פרטי הקשר שלהם.
- יש להבהיר לחיילים שעליהם לאפשר תנועה חופשית של צוותים רפואיים ואסור לירות לעברם. במקרים חריגים, אם מתעורר הצורך, ניתן לבצע בדיקות בטחוניות, אולם אסור לעכב את הטיפול הרפואי באופן שיפגע בפצועים ובחולים.
- באזורים המאוכלסים בצפיפות, אסור לצבא להשתמש בנשק שאינו מדוייק – כגון ירי מרגמות ופגזי פלאשט – שכן הוא עלול לפגוע באזרחים ובמטרות אזרחיות. כן חל איסור מוחלט על שימוש בזרחן.
הגנה על אזרחים עומדת ביסוד החוק ההומניטארי הבינלאומי. חל איסור לכוון התקפות לעבר אזרחים וחובה לנקוט בכל האמצעים האפשריים בכדי להגן עליהם. בצלם תובע מממשלת ישראל להקפיד על כללים אלה בכל מצב ובכל עת.
