דיווחים

במארס 2017 נכנסו חיילים לשני בתי דפוס בטול-כרם בטענה שהם מספקים שירותים לארגונים "בלתי חוקיים". הפשיטות, שבמהלכן לא נעצר איש, בוצעו באישון לילה ובמהלכן הסבו החיילים נזקים חמורים לציוד והפסדים כבדים לבעלים. פעולות אלה הן ביטוי נוסף למידה שבה ה"שליטה" הפלסטינית, אפילו באזורי A, ריקה מתוכן וכפופה לחלוטין להחלטות ישראליות. החוק הצבאי מתיר לחיילים להיכנס לכל בית או עסק פלסטיני מבלי להציג צו או לנמק את מעשיהם. הצבא מנצל סמכות זו באופן שרירותי ופעמים רבות מותיר מאחוריו חורבן. זהו אחד מהביטויים השגרתיים ביותר – והעמוקים ביותר – של עוצמת השליטה הישראלית בחיי כל פלסטיני בגדה.

ב-5.4.17 פינה המנהל האזרחי מבתיהן תשע משפחות מקהילת חי'רבת א-ראס אל-אחמר שבצפון הבקעה, מהשעה 17:00 ועד למחרת בשעה 5:00 לפנות בוקר. 40 בני אדם, בהם כ-15 קטינים, נאלצו להותיר מאחוריהם את צאנם ורכושם, להתרחק ממקום מגוריהם ולבלות את הלילה בחוץ, ללא מחסה. במהלך 2016 פונו משפחות מקהילה זו בעשרה מועדים על-ידי המנהל האזרחי והצבא, באותה תואנה. הפינויים החוזרים ונשנים של קהילות אלה משבשים באורח בלתי נסבל את חיי התושבים, אין להם כל הצדקה והם אינם חוקיים. על ישראל להפסיק לאלתר את הפינויים וכל פעולה אחרת שהיא נוקטת בניסיון לכפות על תושבי הבקעה לעזוב את האזור.

מבחר סרטים שהופקו על ידי מחלקת הווידיאו של בצלם יוצגו בשני ערבים בפסטיבל הקולנוע "סולידריות 2017" בסינמטק תל אביב. ביום שלישי, 9 במאי, בשעה 19:00, ייערך ערב לציון עשור לפעילות פרויקט המצלמות של בצלם: The Best of the Worst - מבחר סרטונים המשקפים היבטים שונים של הכיבוש, שביוני ימלאו לו 50 שנה. שלושה ימים קודם לכן, ביום שבת, 6 במאי, בשעה 20:30, יוצגו יומני וידיאו של ח'דיג'ה בשאראת וניבין בשאראת, נשים מקהילות פלסטיניות בבקעת הירדן שתיעדו את חייהן ואת חיי משפחותיהן.

ב-2016 הרגו כוחות הביטחון 101 פלסטינים, בהם 31 קטינים. 90 מהם בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים), שמונה ברצועת עזה ושלושה בישראל. בהרוגים עשר נשים וקטינה אחת. 75 מההרוגים (74%) נהרגו באירועים שבהם תקפו, ניסו לתקוף או נטען כי ניסו לתקוף אנשי כוחות הביטחון ואזרחים. 17 פלסטינים נוספים (17%) נהרגו במהלך עימותים עם כוחות הביטחון, הפגנות ואירועי יידוי אבנים. הדרגים הבכירים ברשויות השלטון ובצבא הם הנושאים באחריות למקרי מוות אלה – הן בגין אישור מדיניות הפתיחה באש שאפשרה אותם והן בגין מדיניות הטיוח לאחר התרחשותם והעדר דרישה לדין וחשבון.

בצלם מביע צער על הריגתה של חנה בלדון, בת 21, אזרחית בריטניה שנדקרה למוות אתמול (14.4.17) על-ידי פלסטיני ברכבת הקלה בירושלים. בפיגוע נחבלו קלות שני אנשים נוספים, עקב עצירתה הפתאומית של הרכבת, וטופלו בבתי חולים. התוקף נעצר. בצלם שולח תנחומים למשפחתה של ההרוגה ואיחולי החלמה לפצועים. התקפות מכוונות כלפי אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי ובצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים.

בינואר-פברואר 2017 הגיעו כוחות צבא גדולים בלילה לכפרים בית פוריכ ולבורין שבמחוז שכם, נכנסו לבתים והעירו את יושביהם על טפם. בבית פוריכ הפכו החיילים את בית אחת המשפחות למרכז חקירות ובבורין כפו על צעירים לשמש להם מגנים אנושיים. התנהלות זו ממחישה שוב כיצד הצבא מנצל לרעה את כוחו וסמכותו כדי להפר את שגרת חייהן של משפחות, שבניהן לא נחשדו בדבר, להטיל עליהן אימה ולפגוע בפרטיותן. מערכת הביטחון עושה שימוש גורף בכוחה, כשהיא נתלית בהצדקות ביטחוניות קלושות כדי להצדיק כניסות תכופות ושרירותיות לבתי התושבים.

ב-29.3.17 הרגו שוטרי מג"ב בשער שכם את סיהאם נימר, בת 49, כשהתקרבה למחסום משטרתי שמאחוריו עמדו והניפה מספריים. בהתחשב במחסום שעמד בדרכה ובמיגון השוטרים סביר להניח שניתן היה לעצור את נימר ללא ירי קטלני. בנה מוסטפא, בן 26, נהרג ב-5.9.16 מירי שוטרים במחנה הפליטים שועפאט, גם הוא בעקבות מדיניות היד הקלה על ההדק. בצלם כבר התריע בעבר כי ירי במטרה להרוג אדם מותר אך ורק כאשר הוא מסכן חיי אחרים. הימשכותה של מדיניות הירי הקטלני ללא הצדקה מעידה על פער מצמרר בין העמדה הנורמטיבית, האוסרת על כך, לבין המציאות שבה ירי כזה מבוצע חדשות לבקרים והאווירה הציבורית, המעודדת ירי כזה.

אתמול, יום ב', 3.4.17, הגיעו כוחות המנהל לקהילת חי'רבת א-ראס אל-אחמר שבצפון בקעת הירדן ומסרו לתשע מהמשפחות צווי פינוי, מיום ד' ה-5.4.17 בשעה 17:00 ועד למחרת בשעה 5:00 לפנות בוקר. משמעות הדבר היא כי כ-40 בני אדם, בהם כ-15 קטינים, ייאלצו לשהות כל הלילה מחוץ לבתיהם. בשבוע שעבר מסר המנהל האזרחי צווי פינוי לעשר משפחות מיום ד' אחר הצהריים ועד חמישי בבוקר. על אף הצווים שנמסרו למשפחות לא התקיימו אימונים בקרקעות הסמוכות לבתיהם במועד זה, ובניגוד לעבר לא הגיעו נציגי המנהל האזרחי לפנותם. המשפחות נותרו בחוסר ודאות וחששו מפינוי לכל אורך שעות הלילה.

בחודשים ינואר ופברואר 2017 תיעד בצלם שני אירועים שבהם אנשי כוחות הביטחון, חלקם רעולי פנים, נכנסו במהלך הלילה לבתי תושבים בעיירה דורא ובשכונת אל-מוחוול בחברון, הורו לבני המשפחות להתפשט באחד החדרים וזרעו חורבן בבתים. החוק הצבאי שחל בגדה המערבית מתיר לקצינים ולחיילים להיכנס לכל בית פלסטיני בכל עת, מבלי שיידרשו להציג צו או להצדיק את המעשה. מערכת הביטחון עושה שימוש גורף בסמכות זו, כשהיא נתלית בהצדקות ביטחוניות קלושות. כניסות ליליות לבתים, הכרוכות בהטלת אימה על התושבים, פגיעה בכבודם והרס רכושם, מתרחשות מדי לילה ברחבי הגדה והפכו כבר מזמן לחלק אינהרנטי משגרת הכיבוש.

משמעות "מדיניות הבנייה" החדשה שהציג אמש ראש הממשלה בפני חברי הקבינט היא המשך הפגיעה בפלסטינים, הרחבת ההתנחלויות והפרת המשפט הבינלאומי. מעל לראשם של הפלסטינים ישראל התירה לעצמה לגזול עוד ועוד מאדמתם, לאסור עליהם לבנות בה ולהרוס את בתיהם, תוך התעלמות מוחלטת מצרכיהם. בפועל, המרחב הפלסטיני כבר רוסק לרסיסים בידי הסתעפות ההתנחלויות הישראליות. משמעות התכנית היא שהמדינה תמשיך לבנות כרצונה, בין אם בתוך שטח ההתנחלויות הבנוי ובין אם מחוצה לו, בניגוד גמור להחלטת מועצת הביטחון 2334 לגבי אי-חוקיותו של מפעל ההתנחלויות. מדיניות זו אינה "רצון טוב" אלא אחיזת עיניים המציגה מעשי ביזה כ"ריסון בנייה".

ב-25.2.17 בשעות אחר הצהריים חזרו בראא ענאיה, בן 13 ואיהאב ענאיה, בן 12, מעבודתם אחרי הלימודים לבתיהם, בעזון. כשהתקרבו לבתיהם עיכבו אותם חיילים, בדקו את ידיהם ובגדיהם ושחררו אותם. לאחר מכן הגיעו החיילים לביתו של בראא ודרשו שהוא ואביו יצאו החוצה, שם עכבו ותשאלו אותם במשך כשעתיים. אחר-כך לקחו החיילים את בראא, לבדו, לשער ההתנחלות הסמוכה ואז הפקירו אותו בחושך מחוץ לכפר, במרחק של קילומטר וחצי מביתו, והוא נאלץ לשוב הביתה ברגל. אין ולא יכולה להיות כל הצדקה להתנהלות בריונית זו, המשקפת את הכוח והסמכות חסרי הסייג הניתנים לחיילים ואת הגיבוי לו הם זוכים.

הבוקר הגיעו כוחות המנהל לקהילת חי'רבת א-ראס אל-אחמר שבצפון בקעת הירדן ומסרו לעשר מהמשפחות צווי פינוי, מיום ד' ה-29.3.17 בשעה 17:00 ועד למחרת בשעה 5:00 לפנות בוקר. משמעות הדבר היא כי כ-50 בני אדם, בהם כ-20 קטינים, ייאלצו לשהות כל הלילה מחוץ לבתיהם. חי'רבת א-ראס אל-אחמר היא קהילת רועים קטנה ממזרח לטמון ובסמוך לה הוקמו ההתנחלויות רועי ובקעות. במהלך 2016 פונו משפחות מהקהילה בעשרה מועדים על-ידי המנהל האזרחי והצבא, בתואנה שהצבא צריך להתאמן באדמותיהם. על ישראל להפסיק לאלתר את הפינויים הזמניים של קהילות וכל פעולה אחרת שהיא נוקטת בניסיון לכפות על פלסטינים בבקעת הירדן להתפנות מהאזור.