אל-מור'ייר מחוז רמאללה: מאות מתנחלים תקפו את הכפר במשך יומיים. צעיר שהגן על בית נהרג מירי מתנחלים או כוחות ישראליים

ביום שישי, 12.4.24, במסגרת החיפושים אחר הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום" שנהרג בידי פלסטיני וגופתו נמצאה למחרת, התאספו מאות מתנחלים בסביבות 7:00 על כביש אלון (458), במרחק של כשני קילומטרים מצפון-מזרח לכפר אל-מור'ייר. בחיפושים השתתפו גם חיילים ושוטרי מג"ב ב-7-10 ג'יפים ושני מסוקים צבאיים ובאוויר חגו גם ארבעה רחפנים.  

בשעות הבוקר הסתובבו המתנחלים ואנשי הכוחות בפאתי הכפרים ובמטעי הזיתים ולתושבים נאמר כי הם מחפשים אחר הקטין הנעדר. אולם בסביבות 12:00 התקרבו למקבץ בתים בקצהו הצפון-מזרחי של הכפר עשרות מתנחלים, חמושים ורעולי פנים, והחלו לתקוף אותם באבנים. תושבים שהגיעו למקום כדי להגן על הבתים הצליחו להדוף את המתנחלים שעזבו את הכפר. במקביל הגיעו למקום כעשרה שוטרי מג"ב בארבעה ג'יפים, ירו רימוני גז מדמיע ואש חיה לעבר הצעירים שהדפו את המתנחלים ופצעו את אחד הנערים ברגלו.

בסביבות 14:30 שוב הגיעו מאות מתנחלים, מלווים בכעשרה אנשי כוחות ישראליים, ותקפו את הבתים באבנים ובבקבוקי תבערה. תושבים שיצאו מהבתים ניסו להדוף את המתנחלים באבנים וכ-30 מהם התבצרו על גג בית שהותקף באבנים ובירי חי בידי מתנחלים שאובטחו על-ידי אנשי כוחות ישראליים, שירו גם הם. מירי המתנחלים או הכוחות נפצע בראשו ג'יהאד עפיף אבו עליא, בן 25, שהיה על גג הבית. צעירים שפינו אותו מהבית הותקפו בידי שוטרי מג"ב אך הצליחו להעבירו לאמבולנס שהמתין באזור ופינה אותו לבית חולים ברמאללה, לשם הגיע ללא רוח חיים.

בסביבות 16:30 תקפו מאות מתנחלים גם את הכפר הסמוך ח'ירבת אבו פלאח.

במהלך שני ימים אלה המתנחלים עקרו וכרתו כ-80 עצי זית ושרפו 93 כלי-רכב (בהם שלושה אופנועים וכ-74 "משטובות" – מכוניות ללא רישיון המשמשות לנסיעה בתוך כפרים) ו-12 בתים (שעשרה מהם נשרפו כליל ושניים באופן חלקי) ועשרות דונמים של קרקע חקלאית. המתנחלים גם ניפצו חלונות בכ-16 בתים, גנבו כ-150 ראשי צאן והרגו את חלקם, ושרפו והחריבו 18 דירי צאן, לולי תרנגולות ומבנים חקלאיים אחרים (ש-15 מהם נהרסו לחלוטין ושלושה באופן חלקי). 26 תושבים נפצעו מירי חי של המתנחלים ואנשי הכוחות, 15 נפצעו מכדורי מתכת מצופים גומי שירו אנשי הכוחות ואחד נפצע ברגלו מרימון הלם שהשליכו אנשי כוחות. לדברי הצבא במהלך המתקפה על הכפר פלסטינים יידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר ופצעו שלושה חיילים באורח קל ומתנחל נורה ברגלו, לא צוין על-ידי מי.

המתנחלים נשארו באזור עד סביבות השעה 19:00 ביום שבת ואז עזבו יחד עם החיילים והשוטרים.

מוחמד אל-חאג', בן 24, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-13.4.24:

הייתי מחוץ לכפר וכששמעתי על ההתקפה של המתנחלים חזרתי. הגעתי בשעה 15:00 והאווירה היתה מתוחה, כולם היו בכוננות ובערך אז מאות מתנחלים התחילו לתקוף אחת השכונות הצפוניות של הכפר. באזור הזה גרות כמה משפחות במתחם משותף, והיו שם נשים וילדים קטנים.

הלכתי לשם עם עוד אנשים כדי להגן עליהם, וכשהתקרבנו לבית של אבו ג'בר ראיתי מאות מתנחלים, חלקם רעולי פנים וחלקם חמושים ברובים או באקדחים. חלק מהמתנחלים לבשו מכנסיים צבאיות וחולצות רגילות ולחלק היו ציציות. המתנחלים תקפו את הבתים במקלות ובאבנים, הרסו ושברו דברים, השחיתו מכוניות, והציתו שריפות.

היה שם כוח צבאי שהגן עליהם והתעמת עם עשרות התושבים שהגיעו להגן על הבתים. החיילים ירו אש חיה, ולמרות זאת התושבים התעקשו להגן על המשפחה ולפנות אותה, מחשש שהמתנחלים ישרפו אותם חיים בתוך הבית. הצלחנו לפנות אותם ואז, בזמן שליוויתי את אחת הנשים והתרחקתי איתה מהבית שלה, רדפו אחרינו חיילים כשהם יורים אש חיה. הם פגעו בי בירך שמאל ממרחק של בערך מאה מטרים והכדור חדר פנימה וגרם לי מעין שיתוק אבל הצלחתי איכשהו להתקדם עוד 20-10 מטרים.

אמבולנס שהיה באזור פינה אותי למרפאה הפרטית של ד"ר איאד נעסאן, במרכז הכפר. כבר היו שם שני פצועים אחרים, נער בן 16 שנפגע מירי בירכיים ועוד אדם בן 50, שנפצע מאבן בראש.

אחרי הטיפול הראשוני העבירו אותנו ביחד למרכז הרפואי "מוג'מע פלסטין" ברמאללה ושם התברר שהכדור פגע בעצב ולכן אושפזתי לבדיקות נוספות.

נידאל אבו עליא, בן 36, סיפר בעדות שמסר ב-19.4.24 לתחקירן בצלם איאד חדאד:

שמענו קריאות הצילו מהבית של אחת המשפחות ומייד ניגשנו לעזור להם. החיילים הדפו את רובנו והצלחנו להגיע אליהם רק 17-15 צעירים. עלינו לגג הבית שעליו כבר היו בערך 10 בני משפחה, כדי להדוף את המתנחלים. החיילים היו מאחורי המתנחלים התוקפים כדי לאבטח אותם ולסכל כל ניסיון של תושבים להגיע ולעזור.

היינו על הגג בערך 30-25 בני אדם, כולל ג'יהאד אבו עליא (בן 25) שנהרג במהלך האירוע.

המתנחלים תקפו אותנו מארבעה כיוונים באבנים וגם בירי אש חיה. ניסינו להדוף אותם באבנים ולהתגונן מאחורי המעקה הבנוי של הגג. הכדורים והאבנים פגעו בחלונות של הבניין ובקירות שלו. הרבה כדורים פגעו במכלי המים שעל הגג והמים פרצו מהם וניתזו עלינו בעוצמה.

אנשים אצלנו התחילו להיפגע. ראשון נפגע רסמי אבו עליא (בן 55) מרסיס של כדור ביד ומאבן בראש. אחר אחר-כך נפגע מואמין (20), הבן של עבד אל-לטיף, מאבן בראש. זו הייתה התקפה פראית ואלימה באופן שקשה לתאר. לא ידענו אם נצא משם בחיים. כל הזמן התקשרנו לכל מי שיכולנו כדי להזעיק עזרה אבל אף אחד לא היה יכול להגיע כי הצבא כיתר את האזור ומנע גישה. בינתיים המתנחלים הצליחו להתפרץ לחצר הקדמית של הבית ושרפו שני כלי-רכב שחנו בה ועוד רכב שחנה בחצר צדדית ששייכת לבית של רסמי.

בסביבות 16:15, אני וג'יהאד אבו עליא הסתתרנו מאחורי המעקה הדרומי של הגג ואז הוא התרומם לרגע לראות מה עושים המתנחלים והראש שלו הציץ מעל למעקה. באותו רגע נורו לעברו כמה כדורים ואחד מהם פגע לו בראש. חתיכות מהגולגולת שלו ניתזו עם הרבה דם ורקמת מוח והוא נפל ארצה.

לא ראיתי מי בדיוק ירה בו, כי הסתתרתי מאחורי המעקה, אבל במהלך האירוע הזה כל פעם שהצלחתי להציץ ראיתי שמי שנושאים נשק ויורים הם מתנחלים שלבשו מכנסיים צבאיות וחולצות לבנות עם ציציות - ורובם היו רעולי פנים.

היינו בשוק אל מול המראה של ג'יהאד המדמם וכשהתקרבנו אליו הבנו שמצבו קריטי. אחד מהבחורים החזיק את עצמות הלסת שלו פתוחות כדי לאפשר לו לנשום. הוא לא היה בהכרה אבל נשם עדיין.

ניסינו להזעיק אמבולנסים אבל הירי עלינו נמשך ואף אחד לא היה יכול להגיע. טיפלנו בג'יהאד במשך 20 דקות ונתנו לו עזרה ראשונה: עטפנו את הראש שלו עם כרית ואז עם סדינים והכנסנו אותו לבית של המשפחה. כמה בחורים הסתכנו, ירדו לקומה הראשונה, פתחו את הדלת וצעקו "יש כאן פצוע! פצעו! איסעאף!". אבל ברגע שהם פתחו את הדלת שמובילה למדרגות החיצוניות המתנחלים ירו עליהם 4-3 כדורים, שאחד מהם פגע בקיר ליד הדלת, והבחורים נסוגו פנימה.

אחרי עוד עשר דקות, אחרי שהמתנחלים עברו למקום אחר בכפר, החלטנו להסתכן ולצאת עם ג'יהאד. החיילים עדיין היו שם, ראיתי ארבעה חיילים בין העצים, במרחק של בערך 100 מטר מאיתנו.

שמנו את ג'יהאד על אלונקה מאולתרת מקשר עץ והתחלנו ללכת. כשהיינו במרחק של 30 מטר מהחיילים הם כיוונו אלינו את הנשק, אז אחד מאיתנו אמר להם בעברית "יש איתנו פצוע" והם הרשו לנו לעבור.

אחרי בערך 50 מטר ראינו שני ג'יפים צבאיים, אז פנינו והמשכנו בין עצי הזית כדי שהחיילים לא יראו אותנו. המשכנו ללכת עד שהתקרבנו לבית של עאטף אבו עליא ושם ראינו רכב שהמתנחלים הציתו עולה באש. היו שם חמישה ג'יפים צבאיים וכמה חיילים ושוטרי מג"ב. הם כיוונו אלינו את הנשק והבחור שיודע עברית אמר להם: "יש איתנו פצוע! פצוע!". הם הרשו רק ל-5-4 בחורים שנשאו את ה"אלונקה" עם הפצוע לעבור, ואני הייתי אחד מהם.

המשכנו ללכת, עד שנתקלנו בשוטרי מג"ב שחלקם כיוונו אלינו את הנשק והתנפלו על כמה מאיתנו במכות. הם הכו אותנו מכות נמרצות, עם קתות הרובים, עם הידיים וגם בעטו בנו. צעקתי על אחד מהם שייתן לנו לקחת את ג'יהאד לאמבולנס והוא אמר לי: "לך מכאן, אחרת אירה בך". הפשלתי את החולצה ואמרתי לו "תירה בי!". ואז הוא באמת ירה עליי כדור גומי שפגע בי בבטן ופצע אותי, ממרחק של חצי מטר. זה כאב מאוד והתפתלתי וצעקתי מרוב כאב. מקום הפגיעה התנפח. בינתיים שאר הבחורים הצליחו להכניס את ג'יהאד לאמבולנס, שנסע משם. הפינוי של הג'יהאד מהבית ועד האמבולנס לקח 20-15 דקות.

אני ושאר הבחורים רצינו לחזור לבית של המשפחה שאצלה היינו קודם, אבל השוטרים רדפו אחרינו, הכו אותנו ואיימו עלינו בנשק, אז ברחנו לתוך הכפר. משם עקבתי דרך הרשתות החברתיות אחרי החדשות סביב תנועות המתנחלים והמתקפות שבמהלכן גרמו חורבן גדול לבתים, לרכבים, למשקים החקלאיים ולצאן, ירו אש חיה ופגעו בעשרות בחורים ושאר תושבים. בסביבות ה-18:30, שמעתי שג'יהאד מת מפצעיו. שאלוהים יעטוף אותו ברחמיו ויקבל אותו בגן עדן. מה אני אגיד? אלוהים דיין האמת יעשה חשבון עם המרצחים הברברים האלה.