דיווחים

ביום שישי, 10.2.17, יצאו תושבים מהכפר מאדמא ליהנות ממזג האוויר הנאה בחלקת טבע שמדרום לכפר. סיור של חיילים המאבטחים את ההתנחלות הסמוכה יצהר ומאחזיה הגיע למקום והחיילים השליכו רימוני גז לכיוון הנופשים במקום. אחמד זיאדה, צלם מתנדב של בצלם, החל לתעד כמה מהחיילים, ונדרש על-ידם להסתלק. כשסירב, עצרו אותו החיילים באלימות. אחיו הגיע למקום כדי לסייע לו ואז ירו החיילים כדור מתכת מצופה גומי מטווח קצר בברכו. זיאדה, שלא עשה דבר מלבד תיעוד החיילים בווידיאו, הוחזק במעצר במשך שישה ימים, בגיבוי בית המשפט הצבאי.

רבים מחולי הסרטן ברצועת עזה אינם יכולים לקבל את הטיפול הדרוש להם ברצועה. מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי בשנת 2016 צמצמה ישראל את שיעור חולי הסרטן להם התירה לקבל טיפול בגדה המערבית או בתחומיה, ויותר משליש מהחולים לא קיבלו אישורים. אימאן שנן, העומדת בראש "תכנית הסיוע והתקווה לחולי סרטן" וסובלת בעצמה מההגבלות הישראליות, מספרת על מצוקתן של חולות סרטן ברצועה, שהן אוכלוסייה מוחלשת במיוחד, ועל הארגון, המתמקד בסיוע להן.

מאז שנת 2000 מתחזקת ישראל "רצועת ביטחון" סמוך לגבולה בתוך רצועת עזה ומגבילה גישת חקלאים לאדמותיהם. במהלך השנים הצבא פצע והרג מאות בני אדם שלא סיכנו איש באזורים אלה. מאז קיץ 2014 מתיר הצבא לחקלאים לעבד את אדמותיהם עד למרחק של מאה מטרים מהגבול ובמקביל מרסס בחומרי הדברה כדי לשמר את "רצועת הביטחון". ריסוס זה פוגע גם בשטחים שהצבא מתיר לעבד. בסוף ינואר ריסס הצבא במרכז ובדרום הרצועה מבלי להתריע מראש והסב לחקלאים נזק כבד. אם סבורה ישראל שרצועת ביטחון "סטרילית" בסמוך לגבול חיונית לצורך ביטחונה – עליה להגדירה בשטחה שלה.

במהלך שני העשורים האחרונים יצרה מדינת ישראל מציאות המאפשרת לה להתנער כמעט לחלוטין מתשלום פיצויים לפלסטינים שנפגעו מידי כוחות הביטחון, על אף שזו חובתה על פי המשפט הבינלאומי. דו"ח חדש של בצלם שמתפרסם הבוקר (רביעי, 8.3) מתחקה אחר המהלך וממחיש את תוצאותיו: בשנים האחרונות ניכרת ירידה דרמטית במספר תביעות הפיצויים שמגישים פלסטינים ומחיר הפגיעה בהם הוזל. מדיניותה זו של ישראל מפגינה את עומק הזלזול בחייהם, בגופם וברכושם של התושבים הפלסטינים.

ב-16.1.17 ירה שוטר מג"ב ארבעה כדורי "טוטו" בקוסאיי חסן מוחמד אל-עמור, בן 17, תושב העיירה תוקוע שבמחוז בית לחם, והרג אותו. מתחקיר בצלם עולה כי הירי בוצע לאחר שעימותים שהתנהלו בין צעירים תושבי העיירה לכוחות הביטחון שככו, ובעת שלא נשקפה לכוחות סכנה מאל-עמור וחבריו. בשנתיים האחרונות נהרגו שישה פלסטינים (כולל אל-עמור) ומאות נפצעו כתוצאה ממדיניות הצבא המתירה שימוש בכדורי "טוטו", שהם תחמושת חיה לכל דבר, כאמצעי לפיזור הפגנות. בנוסף, בסרטון וידיאו שפורסם בכלי התקשורת נראים חיילים המפנים את אל-עמור הפצוע באופן ברוטלי, כשראשו וגבו נחבטים בקרקע, דבר המצביע על הזלזול העמוק שלהם בחייו.

בחודשים ינואר-פברואר הרסו הרשויות הישראליות תשתיות מים בשני אזורים בגדה. בדרום הגדה הרסו הרשויות שמונה בורות מים ששימשו חקלאים ומגדלי צאן ליד תוקוע שבמחוז בית לחם ובקהילת ח'שם א-דרג'-ח'שם כל-כרם שבדרום הר חברון. בבקעת הירדן הרסו הרשויות פעמיים צינור שנועד לספק מים לשלוש קהילות של רועי צאן וחקלאים. ישראל, השולטת מאז כיבוש הגדה במרבית מקורות המים, מתעלמת ממצוקת המים הקשה של האוכלוסייה הפלסטינית. היא מקדמת פרויקטים בתחום המים רק כאשר הם תורמים לשיפור התשתית בהתנחלויות ובמקביל הורסת כל תשתית מים שמקימים פלסטינים בעצמם בשטח C. כל זאת, כדי לכפות עליהם מציאות בלתי אפשרית ולדחוק אותם החוצה.

מאז שנות התשעים מטילה ישראל הגבלות על מעבר פלסטינים בין הגדה המערבית ורצועת עזה ואלה הוחמרו מאוד עם הטלת המצור על הרצועה בשנת 2007. ישראל מתירה ביקורי משפחות רק לבני משפחה מדרגה ראשונה, ורק במקרים הנחשבים על-פי הגדרתה הצרה "הומניטאריים", הכוללים מחלה קשה, חתונה ואבל. אולם גם במקרים אלה ישראל מאשרת רק כרבע מהבקשות. השנה ימלא עשור למצור האכזרי על הרצועה, שאותו ממשיכה ישראל לקיים תוך התנערות מהשלכותיו הקיצוניות על חיי התושבים. על ישראל לכבד את זכותם של כל תושבי הגדה והרצועה לחיי משפחה ולחופש תנועה בין שני האזורים, המהווים יחידה טריטוריאלית אחת.

אנו, ארגוני זכויות אדם, רואים בחומרה את הסירוב לאפשר את כניסת עומר שאקר, עובד ארגון זכויות האדם HRW לישראל ועומדים בסולידריות אתו ועם עמיתינו ב-HRW. ממשלת ישראל מבקשת ליהנות מדימוי של חברה במועדון המדינות הדמוקרטיות אך אין דמוקרטיה בלי חופש ביטוי, דיון ציבורי חופשי וביקורת. מדינה המגדירה את עצמה כדמוקרטית גם לא הופכת את משטרת הגבולות למשטרת מחשבות. סגירת הגבולות בפני ארגוני זכויות האדם ופעילים והצעדים של ממשלת ישראל כלפי ארגונים המבקרים את הכיבוש, לא יצליחו להרתיע אותנו מלהמשיך ולדווח על הפרות זכויות האדם בשטחים שבשליטת ישראל. הניסיונות להשתיק את השליח לא יצליחו לחסל את השליחות.

בסוף ינואר חסם הצבא לכלי רכב את הכניסות לכפר עזון למשך שבועיים וחצי כעונש קולקטיבי על יידוי אבנים, זריקת בקבוקי תבערה וירי בכביש הראשי העובר בסמוך לכפר. טענת הצבא כי מדובר במקרה חריג וכי שיקולי ביטחון חייבו אותו – בניגוד לרצונו – להגביל את תנועת התושבים היא משוללת כל יסוד. ראשית, אין בין חסימת כלי רכב לבין מניעת יידוי אבנים ובקבוקי תבערה ולא כלום וההגבלות נועדו להפעיל לחץ על תושבי הכפר כדי שיפעלו בעצמם להפסקתם של מעשים אלה. ושנית, הגבלות אלה אינן חריגות והצבא מטיל הגבלות דומות בכל רחבי הגדה מזה שנים ארוכות כחלק ממדיניותו המוצהרת.

תושבי רצועת עזה סובלים ממחסור חמור בחשמל מזה עשור, מאז הפציצה ישראל את תחנת הכוח של עזה בשנת 2006. ישראל מונעת את שיקום התחנה, מעכבת תיקונים ושדרוגים במערכת החשמל ומחייבת את הרשויות לקנות דלק ממנה בלבד במחיר שהתושבים מתקשים לעמוד בו. עקב כל אלה, מקבלים תושבי הרצועה אספקת חשמל בתורות, למשך בין ארבע לשמונה שעות בכל פעם. בשנת 2017, ובמיוחד בקור השורר בעונה זו, קשה לדמיין כיצד חיות משפחות, במרחק של עשרות קילומטרים בלבד מתל-אביב, ללא אספקה סדירה של חשמל. נשים תושבות הרצועה סיפרו בעדויותיהן שמסרו לתחקירני בצלם ברצועה על הקושי להתמודד עם מצב זה.

הבוקר, יום ב' ה-20.2.17, הגיעו כוחות המנהל האזרחי לקהילת אל-מהתיוויש שבאזור ח'אן אל-אחמר. הקהילה שוכנת מצפון-מזרח להתנחלות מעלה אדומים ונכללת באדמות שישראל מייעדת להרחבת ההתנחלות. הכוחות הרסו את ביתה של קשישה תושבת הקהילה - קרוואן שנתרם על-ידי ארגון סיוע הומניטארי. בנוסף הרסו כוחות המנהל הבוקר בבקעת הירדן קו מים שהוביל מים לקהילות ח'ירבת אל-חדידייה וח'ירבת חומסה. קהילות אלה, סובלות ממחסור חמור במים מאחר שישראל מסרבת לאפשר להן חיבור לרשת המים. כוחות המנהל כבר הרסו ב-10.1.17 את קו המים, שהונח על-ידי תושבי האזור בסיוע ארגונים הומניטארים, ומאז שיקמו אותו התושבים.

אתמול, יום א' ה-19.2.17, הגיעו כוחות גדולים של המנהל האזרחי והמשטרה לקהילת ח'אן אל-אחמר, הסמוכה להתנחלות כפר אדומים. הכוחות חילקו 39 צווי הפסקת עבודה (המקדימים צווי הריסה) המתייחסים לכלל המבנים בקהילה, בהם בית הספר של הקהילה שהוקם בשנת 2009 ומשמש גם ילדים מקהילות נוספות באזור. הקהילה נמצאת בשטח שישראל מייעדת להרחבה עתידית של ההתנחלות מעלה אדומים. במהלך שנת 2016 הרסו הרשויות 12 מבני מגורים בקהילה והותירו 60 בני אדם, בהם 35 קטינים ללא קורת גג.