דיווחים

ביום שישי ה-13.10.17 בשעות אחר הצהריים יידו נערים אבנים לעבר חיילים באזור באב א-זאוויה שבמרכז העיר חברון. החיילים ירו לעברם כדורי מתכת מצופי גומי, השליכו רימוני הלם ועצרו באלימות 18 צעירים ונערים, רובם מתחת לגיל 18. הנערים והצעירים שנעצרו נלקחו למחנה צבאי בחברון שם נחקרו ושוחררו רק בסביבות השעה 22:00. חיילים הנכנסים לחברון ומשבשים את חיי התושבים הוא עניין שגרתי בחברון, ובכלל זה מעצר נערים ומעשי אלימות. איש לא הבהיר לנערים מה עתיד להתרחש ולא איפשר להם להתקשר למשפחותיהם. ולמרות למרות גילם הצעיר, הנערים נחקרו ללא נוכחות עורך-דין או בן משפחה. מציאות זו היא חלק קבוע משלטון הדיכוי שישראל כופה על הפלסטינים ברחבי הגדה, כחלק ממימושו היומיומי והמתמשך של משטר הכיבוש.

בחודש האחרון הודיעה המדינה לשלוש קהילות פלסטיניות באמצעות השארת צווים על אם הדרך שהיא עומדת לגרשן מבתיהן ומאדמותיהן: אום אל-ג'מאל ועין אל-חילווה בצפון בקעת הירדן, וג'בל אל-באבא באזור מעלה אדומים. יהיו ההליכים מכוחם מנסה המדינה לגרש תושבים פלסטינים מבתיהם אשר יהיו, מדובר באותו פשע: העברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת – הנחשבת לפשע מלחמה. זאת, בין אם האלימות מופעלת באופן ישיר או עקיף, פיזי או אדמיניסטרטיבי. הן כאשר הגירוש נעשה בכוח והן באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית, הכופה על התושבים לעזוב את בתיהם ואת אדמותיהם – כך או כך, המהות היא אחת. כל המעורבים בביצוע פשע זה – כולל ראש הממשלה, שר הביטחון, השופטים שמאשרים את הגירוש ואלוף הפיקוד החתום על הצווים – נושאים באחריות אישית לביצועו.

ב-8.9.17, במהלך הפגנה נגד פינויה של משפחת שמאסנה מביתה בשכונת א-שייח' ג'ראח שבמזרח ירושלים, עצרו שוטרים את ע.ח., בן 15, תקפו את אמו שניסתה להגן עליו ושחררו אותו לאחר כשעה. אחר כך עצרו גם את אחיו, מ.ח., בן 13, לקחו אותו לתחנת המשטרה, שם נחקר, חתם על עדותו שהייתה כתובה בעברית ושוחרר בסביבות השעה 22:30 בערבות של 1,000 ש"ח למעצר בית בן חמישה ימים. התנהלות זו היא חלק ממדיניות הרשויות הישראליות במזרח ירושלים בכל הנוגע למעצרים של בני נוער, הכרוכה בהפרה שיטתית של זכויותיהם.

במהלך החודשים אוגוסט-אוקטובר 2017 תיעד בצלם מספר כניסות שגרתיות של חיילים שליוו מאות מתפללים ישראלים לקבר יוסף שבפאתיה המזרחיים של העיר שכם. בכל אחת מהכניסות הללו, מטיל הצבא הגבלות גורפות על תנועת התושבים הפלסטינים באזור מחנה הפליטים בלאטה, ההופכים  לאסירים בבתיהם, משליך גז מדמיע על צעירים שמתעמתים עם החיילים ולעתים אף יורה בהם. במשך שנים, מעדיפה ישראל את האינטרס של המתפללים הישראלים על פני זכויותיהם של התושבים הפלסטינים, השמירה על ביטחונם, שלומם ושגרת חייהם. סדר עדיפויות זה הוא חלק מהשגרה האלימה והיומיומית שמנהלת ישראל בשטחים מזה חמישים שנה.

ב -5.10.17 חזרו בני משפחת ג'אבר, תושבי אל-בקעה שליד חברון, מביקור משפחתי. כשהתקרבו לדרך הגישה לכפרם נתקלו בקבוצת מתנחלים ואחד מהם השליך על המכונית אבן. שתיים מנוסעות המכונית נפגעו ונזקקו לטיפול רפואי: יאפא ג'אבר, בת חמש נפגעה בראשה, ודודתה, שירין ג'אבר, נפגעה במרפקה. מקרה זה מצטרף למקרים רבים נוספים של מעשי אלימות של מתנחלים, לאורך כביש 60 ובאזורים אחרים בגדה. ריבוי מקרי התקיפה הוא נובע בין היתר מהעובדה שהרשויות הישראליות אינן מעמידות את האחראים לדין ומאפשרות למעשים להימשך באין מפריע.

ב-16.10 ישבו ח'אלד בחר, בן 13.5, בן דודו עבד בחר בן ה-12 וצעירים נוספים משכונתם ליד מחסן סגור ושוחחו. חיילים נגשו אל הנערים והצעירים, אחזו בזרועו של ח'אלד בחר ולקחו אותו להתנחלות כרמי צור הסמוכה, שם הוחזק שעות ארוכות כבול ומכוסה עיניים. לאחר שנחקר על-ידי שוטר במשך כרבע שעה בטענה שיידה אבנים, שוחרר בחר רק בשעה 2:00 לפנות בוקר והושב לביתו על-ידי אנשי הקישור הפלסטיני. אין מדובר במקרה חריג. מדי יום נכנסים חיילים לכפר ומשבשים את חיי התושבים, עוצרים נערים ועורכים חיפושים בבתים. מציאות זו היא חלק מהתמונה הרחבה והקבועה של השליטה והדיכוי שכופה ישראל על כל הפלסטינים בגדה, כחלק ממימושו היומיומי והמתמשך של משטר הכיבוש.

ב-22.8.17 הגיעו עשרות שוטרים לבית משפחה בסילוואן שבמזרח ירושלים. הם הצמידו אקדח לראשו של אב המשפחה, אזקו אותו, כלאו במטבח את שאר המשפחה וערכו חיפוש בבית. לאחר מכן הם תקפו את האם ובתה, בת ה-15, אזקו אותה ולקחו אותה ואת אביה למגרש הרוסים. כעבור כחצי שעה הבת נחקרה ושוחררה בלא כלום. התנהלות זו היא חלק ממדיניות הרשויות הישראליות במזרח ירושלים בכל הנוגע למעצרי בני נוער, הכרוכה בהפרה שיטתית של זכויותיהם. 

בליל ה-5.10.17 תקפו מתנחלים את מכוניתם של שלושה פלסטינים כשעברה בסמוך להתנחלות שילה, על כביש 60. מוחמד ג'רארעה, בן 29, שישב בספסל האחורי של המכונית ליד חלון פתוח, נפגע קשה מאבן בראשו, ונזקק לניתוח. למרות שתלונה בנדון הוגשה למחרת, כמעט שבועיים לאחר האירוע המשטרה לא גבתה עדויות מהנפגעים. התנהלות זו עולה בקנה אחד עם ניסיון העבר, המלמד שקלושים הסיכויים שיינקטו צעדים לקידום חקירה על אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים, ושחקירה כזו תוביל להעמדתם לדין של האחראים. זאת, כחלק ממדיניותן ארוכת השנים של הרשויות הישראליות, המאפשרת למעשים אלה להימשך באין מפריע.

ב-9.8.17, לפנות בוקר, ירו חיילים בראאיד סאלחי, בן 21, כשניסה להימלט במהלך מבצע למעצרו במחנה הפליטים א-דוהיישה. לאחר מכן ירו החיילים גם לעבר אחיו בסאם שניסה להגיע אל ראאיד הפצוע. רק לאחר כארבעים דקות פינו החיילים את ראאיד סאלחי לבית חולים ישראלי. כשניסו הוריו לבקר אותו מנעו מהם אנשי הצוות הרפואי את הדבר ולא טרחו ליידע אותם על מצבו הרפואי והטיפול הניתן לו. בנוסף, אחיו נעצר ללא משפט ועל אמו נאסרה הכניסה לישראל. גם במקרה זה איש לא ייתן את הדין על הירי הקטלני והלא-חוקי, ומדיניות בלתי חוקית זו תימשך ללא הפרעה.

דו״ח חדש שמפרסמים היום בצלם והמוקד להגנת הפרט – "לא מוגנים" – חושף כיצד הרשויות הישראליות מפרות באופן שיטתי ונרחב את זכויות האדם של מאות נערים הנעצרים מדי שנה בירושלים המזרחית. ב-60 תצהירים שמסרו, תיארו נערים כיצד הוצאו ממיטותיהם באמצע הלילה, נאזקו ונחקרו תוך הפרה של זכויותיהם ולאחר מכן נעצרו בתנאים קשים, לעתים לתקופות ממושכות. התנהלות זו היא חלק ממדיניותה של ישראל בעיר, הרואה בתושביה הפלסטינים אוכלוסייה בלתי רצויה.

הבוקר, 19.10.17, הגיעו נציגי המנהל האזרחי בליווי כוח צבאי לקהילת ח'ירבת אל-חלאווה במסאפר יטא שבדרום הר חברון, הרסו את בתיהן של שתי משפחות והותירו 18 נפשות, בהן שמונה קטינים, ללא קורת גג. ההריסה תועדה בווידיאו על-ידי תחקירן בצלם נסר א-נוואג'עה. בסוף שנות ה-70 הכריז הצבא על שטח נרחב באזור, שבו קיימות 12 קהילות פלסטיניות, כ"שטח אש 918" ובשנות התשעים גירש את תושביו מבתיהם. התושבים הורשו לשוב לאחר שבעקבות כמה עתירות שהגישו הוציא בג"ץ צו ביניים שאסר על המדינה להרוס שוב את בתיהם עד שיוכרעו. ואולם מאז ממשיכות הרשויות להתנכל לתושבי האזור בניסיון לגרשם מבתיהם. בתחילת שנת 2016 ביצע המנהל האזרחי הריסות בקהילה זו ובקהילה נוספת באזור.

בשבת, 22.7.17, יצאו שלושה בני משפחת נוואג'עה מקהילת חי'רבת איבזיק שבצפון בקעת הירדן לרעות את צאנם באזור חקלאי סמוך, שבו מתאמן הצבא לעיתים, אך לא בימי שבת. בעת שהותם במקום התפוצץ נפל תחמושת ועודיי נוואג'עה, בן 16, נהרג. מאז שנת 2014 נהרגו לפחות שני פלסטינים נוספים מהתפוצצות נפלי תחמושת בבקעה. מותם הוא תוצאה של מדיניות הצבא, המתאמן באופן בלתי חוקי וסלקטיבי בסמוך לקהילות פלסטיניות במטרה לנשלן מאדמותיהן ואינו דואג כראוי לפינוי נפלי התחמושת. התנהלות זו, אשר בימי שגרה פוגעת בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים וממררת את חייהם, גובה לעתים גם קורבנות בנפש.