דיווחים

באמצע חודש ינואר הודיעו נציגי המנהל האזרחי ל-24 משפחות משתי קהילות בצפון בקעת הירדן כי עליהן להתפנות מבתיהן בסוף אותו חודש למשך שעות ארוכות בתואנה שהצבא צריך לקיים אימונים באזור. בסופו של דבר, בשל תנאי מזג אוויר קשים, הודיע הצבא למשפחות כי אינן נדרשות להתפנות. עם זאת, כוחות הצבא הגיעו לבקעת הירדן וקיימו אימונים, בין היתר בצמוד לאחת הקהילות, כשהם מטילים אימה על התושבים ובפרט על הילדים ורומסים שדות מעובדים. אימוני הצבא בבקעת הירדן אינם חוקיים, ועל ישראל להפסיקם לאלתר כמו-גם אל כל הצעדים האחרים שהיא נוקטת בניסיון לכפות על התושבים הפלסטינים בבקעת הירדן להתפנות מהאזור.

יום שישי - 5/2 - 12:00 בצהריים - האנגר 11, נמל תל אביב - כניסה חופשית!

אמנים וארגונים למען זכויות אדם ושלום. בעד שוויון לכולם, אמנות חופשית, חופש ביטוי וצדק. הצטרפו אלינו לצהריים של מוזיקה, אמנות ומחאה.

בדצמבר דיווחו חקלאים מהרצועה שהצבא ריסס את גידוליהם בחומרים קוטלי צמחייה והסב נזקים כבדים בשטחים שבהם, גם לגרסת הצבא, מותר לחקלאים לעבד את אדמותיהם. לאורך השנים, שינה הצבא מספר פעמים את היקף השטח שהוא מגדיר כ"אסור בכניסה" ליד הגדר, אך לא טרח לסמנו ואף ירה בחקלאים שעבדו באזורים שנחשבו כבטוחים. ישראל אינה רשאית להתייחס לשטח הרצועה כחלק משטחה, תוך התעלמות מהאנשים החיים בו. ככל שמערכת הביטחון סבורה שיש צורך לקבוע "אזור ביטחון" בין רצועת עזה לבין ישראל, עליה לקבוע אותו בתוך שטחה של ישראל.

הבוקר יום ה' ה-4.2.16 הגיעו בשעות הבוקר כוחות של הצבא והמנהל האזרחי לקהילת הרועים אל-מכסר שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הרסו ארבעה אוהלי מגורים בהם חיו שתי משפחות המונות 19 נפשות, בהן 12 קטינים. בנוסף הרסו הכוחות גם שמונה דירים ומכלאות לצאן. משפחות אלו כבר איבדו את בתיהן במסגרת הריסה קודמת שביצעו הרשויות בחודש יוני 2015. בדרום הר חברון הגיעו בשעות הצהריים כוחות של המנהל האזרחי והצבא לח'ירבת סוסיא, שם פירקו והחרימו שני אוהלי מגורים של משפחה המונה 8 נפשות, בהן 6 קטינים. אוהלים אלו נתרמו למשפחה לאחר שהמינהל האזרחי והצבא הרסו לפני כשבועיים, ב-20.1.16, את שני אוהלי המגורים של המשפחה.

היום החליטו שופטי בג"ץ "להתלות" את צו המעצר המנהלי של מוחמד אל-קיק, השובת רעב כבר 72 יום. להחלטה מעורפלת זו כמעט שאין משמעות. בפועל, אל-קיק יישאר מאושפז בבית חולים בישראל. על-פי פסק הדין, בני משפחתו יוכלו לבקרו "שלא כעצור", אולם אין בדברים אלה כדי לחייב את הגורמים הרשמיים להעניק להם היתרי כניסה לישראל. החוק מחייב לקיים ביקורת שיפוטית על צווי מעצר מנהלי אולם ברוב המקרים השופטים מאשרים את צווי המעצר ונמנעים מלהתערב בשיקול הדעת של מערכת הביטחון. סירובם של השופטים לבטל את צו המעצר של אל-קיק למרות מצבו ובחירתם בפתרון משפטי מתחמק וחסר משמעות – היא קיצונית גם בתוך מציאות זו.

אתמול, יום ג',  2.2.16, הגיעו כוחות של המנהל האזרחי והצבא לקהילות ח'ירבת ג'ינבה וח'ירבת אל-חלאווה בדרום הר חברון, בשטח עליו הכריז הצבא בעבר כשטח אש 918 והרסו 22 בתים כשהם מותירים 110 נפשות, בהן 64 קטינים ללא קורת גג. הכוחות אף החרימו חמישה פאנלים סולריים ששימשו את הקהילות. ההריסות בוצעו לאחר שהליך גישור בין הרשויות לתושבים הסתסיים ללא הסכמה. כעת צפוי להתחדש מאבקם המשפטי של תושבי הקהילות נגד הכרזת הרשויות על אדמותיהם כשטח אש והניסיון לגרשם.

הרשויות החלו בהריסת מבנים בכפר חי'רבת ג'ינבה, בשטח אש 918 שבדרום הר חברון. זאת לאחר שהליך הגישור בין התושבים למדינה נכשל. ביולי 2012 הבהירה המדינה לבג"ץ שהיא עומדת על גירושם של רוב תושבי האור שהוכרז כשטח אש. זאת, על אף שמדובר בקהילות שהתקיימו במקום עוד לפני 1967. הגירוש הוקפא בעקבות הליכים משפטיים והליך גישור, שהגיע עתה לסיומו.

מוחמד אל-קיק, עיתונאי בן 33, מוחזק במעצר מנהלי מזה יותר מחודש. אל-קיק שובת רעב כבר 65 יום במחאה על מעצרו. לפי הספרות הרפואית, שביתת רעב כה ארוכה מעמידה את חייו של אל-קיק בסכנה. אתמול דן בג"ץ בעתירה שהגיש אל-קיק בדרישה לשחררו. בית המשפט קבע כי הראיות הקיימות נגדו מצדיקות את החזקתו במעצר מנהלי ונמנע מלהכריע לעת עתה בשאלה האם יש לשחררו בשל מצבו הרפואי. נכון לסוף נובמבר 2015 החזיקה ישראל, לפי הנתונים המעודכנים ביותר שהעביר השב"ס לבצלם, 527 פלסטינים במעצר מנהלי, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2009.

מאז תחילת ינואר הרסו הרשויות הישראליות את בתיהן של שמונה משפחות בקהילות באזור שישראל מגדירה כ-E1 ומייעדת להתנחלות שתיצור רצף בין מעלה אדומים לירושלים. כמו כן הרסו הרשויות את בתיהן של שתי משפחות בקהילות בדרום הר חברון, אחת מהן מח'ירבת סוסיא, שתושביה נאבקים זה שנים נגד הכוונה לסלקם מאדמותיהם ולהעבירן למתנחלים. מעשי ההרס אלה הם חלק ממדיניות ישראל ליצירת עובדות שיקשו על שינוי בשטח C במסגרת הסדר עתידי. ישראל כופה על תושבי הקהילות מציאות חיים בלתי אפשרית באמצעות הפרה חוזרת ונשנית של זכויותיהם. מדיניות שיטתית ורבת שנים זו מהווה העברה כפויה של תושבי פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש.

הבוקר דווח כי שלומית קריגמן, בת 23, שנדקרה אתמול בידי פלסטיני בהתנחלות בית חורון, מתה מפצעיה. לפי הדיווחים הגיעו אתמול שני פלסטינים לבית חורון, טיפסו על הגדר המקיפה אותה והגיעו לאזור המכולת של ההתנחלות, שם דקרו שתי נשים, שלומית קריגמן, בת 23, ואישה נוספת בת 60, שנפצעה באורח בינוני. לאחר מכן פיזרו השניים מטעני חבלה וכשניסו להימלט נורו למוות בידי מאבטח של ההתנחלות ואזרח חמוש נוסף. בצלם מביע צער עמוק על מותה ושולח את תנחומיו למשפחתה ואיחולי החלמה לפצועה.התקפות מכוונות כלפי אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים ופלסטינים ושב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות.

השופט קבע כי לא הובאו ראיות מספקות שנוואג'עה סיכן סוחר קרקעות. בית המשפט הצבאי בעופר הורה אתמול (24.1.2016) על שחרורו של תחקירן בצלם נסר נוואג'עה, שנעצר בלילה שבין שלישי לרביעי, 20 בינואר 2016. עם זאת, השופט עיכב את ביצוע החלטת השחרור ב-24 שעות בכדי לאפשר למדינה לערער עליה. המשטרה הודיעה היום אחר הצהריים שאין בכוונתה לערער על ההחלטה, דבר שסלל את הדרך לשחרורו של נוואג'עה. השופט הצבאי כתב בהחלטתו: "לא הובהר בצורה מספקת ועל בסיס ראיות, כיצד פועלו של החשוד (ש)בפניי אכן יצר סכנה עבור אותו תושב ישראלי שלכאורה פעל למכירת קרקעות של פלסטינים".

עדכון: שופט בית המשפט המחוזי דחה היום (22.1.16) את הבקשה שהגישה באת כוחו של נאסר נוואג'עה לביזיון בית המשפט. בעקבות זאת הוגשה עתירה לבג"ץ.