ביום שני, 16.3.26, בשעות הבוקר, עזבו שתי משפחות, המונות 11 נפשות ובהן ילד אחד, את בתיהן בקהילת ח'ירבת סמרה, ועברו לאזור טובאס. העזיבה באה בעקבות חודשים ארוכים של הטרדות ותקיפות יומיומיות מצד מתנחלים, שכללו פלישות חוזרות ונשנות למתחמי המגורים, השחתה של שדות חקלאיים והקמת אוהל מאחז במרחק של כ-150 מטרים מהקהילה.
המתנחלים, המגיעים מכיוון מאחזים שהוקמו במרחק של קילומטרים ספורים מהקהילה ומכיוון ההתנחלויות הקרובות, תועדו פושטים על הקהילה רכובים על סוסים ועל טרקטורון, רודפים אחרי הצאן והרועים בשטחי המרעה המועטים שנותרו לקהילה, סמוך למתחמי המגורים, ובאחד המקרים, ב-14.11.25, אף דחפו את אחד התושבים, בן 70. ב-5.1.26, פלשו שלושה מתנחלים, אחד מהם רעול פנים, לשטח הקהילה, ניסו לפרוץ את הגדר של אחד הדירים ולגנוב כבשים, ומשלא הצליחו הדליקו מדורה במרחק של מטרים ספורים מהדיר ושהו במקום כמה שעות.
בתחילת פברואר 2026, מצב הקהילה החמיר עוד יותר, לאחר שמתנחלים, שהגיעו בעיקר מכיוון המאחזים "חוות נוף גלעד" של אורי כהן ו"חוות ארץ שמש" של עשהאל קורניץ, הקימו אוהל מאחז במרחק של כ-130 מטרים ממתחם המגורים של הקהילה, סמוך לכביש המוביל לאום-זוקא.
המתנחלים הביאו לשטח הקהילה עדר של כ-50 פרות מכיוון המאחז של קורניץ, רעו את הפרות בשדות הזרועים של תושבי הקהילה וגרמו נזק לכ-40 דונם של גידולי חיטה ושעורה. בשבועות הבאים הם המשיכו לרעות את הפרות בשדות הפרטיים של תושבי הקהילה, לפלוש לקהילה באופן יומיומי ברגל וכשהם רכובים על טרקטורונים, עם כלבים, לרדוף אחרי הרועים ועדרי הצאן ולגרש אותם לעיתים קרובות מהמרעה. מתנחלים ששהו בלילות באוהל המאחז נהגו לסנוור במשך שעות את תושבי הקהילה, ולהשמיע מוסיקה בעוצמה גבוהה בשעות הקטנות של הלילה ולפנות בוקר. בנוסף השתלטו המתנחלים על לפחות שני בורות מים של הקהילה, ששימשו להשקיית השדות והצאן.
ב-26.2.26, עיכב הצבא את אחד מתושבי הקהילה למשך שלוש שעות לאחר שמנע בגופו מהמתנחלים לפרוץ לתוך ביתו. החיילים הושיבו אותו בחוץ בגשם, ככל הנראה באחד הבסיסים, כשהוא אזוק ועיניו מכוסות. ב-14.3.26 אחר-הצהריים, עצרה המשטרה שלושה אחים תושבי הקהילה, לאחר שהמתנחלים שפשטו עליה וניסו לפרוץ לדירים טענו שאחד האחים הכה אחד מהם. השוטרים לקחו את שלושת האחים למשטרת מעלה אדומים, שם נחקרו ושוחררו באותו לילה לאחר שהופקדה עבורם ערבות בסך 1,000 ש"ח כל אחד.
זהו גל העזיבה הרביעי בקהילה, שבה חיו עד אוקטובר 2023, 16 משפחות, שמנו 112 נפשות, בהם 42 ילדים. ביולי 2025, בעקבות גל העזיבה השלישי, נותרו בקהילה ארבע משפחות המונות 32 נפשות, בהן 8 ילדים, כולן ממשפחה מורחבת אחת. כיום נותרו בקהילה שתי משפחות בלבד, המונות 20 נפשות ובהן 7 ילדים. המשפחות, החיות על אדמות פרטיות בבעלותן ובבעלות משפחת דראר'מה המורחבת, ממשיכות לסבול מנסיונות גירוש בלתי פוסקים מצד המתנחלים והמדינה.