מצילים את בית הספר היסודי בראס א-תין!

אסור לבנות. אסור ללמוד. מומלץ לא להתקיים. 

בקהילה הבדואית ראס א-תין שממזרח לרמאללה חיים כ-280 תושבים, כמחציתם ילדים ובני נוער. הקהילה גרה על אדמות פרטיות ומוסדרות שבבעלותם של תושבי הכפרים הסמוכים – כפר מאלכ ואל מור'ייר – לאחר שישראל גירשה בעבר את תושביה מספר פעמים ממקומות אחרים ברחבי הגדה.

גם ממקומם הנוכחי מבקשת ישראל לגרשם, בדומה להתנהלותה מול קהילות אחרות ברחבי הגדה. בין השאר, היא מכריזה על השטחים שבאזור שטח צבאי סגור כדי להגביל את שטחי המרעה שלהם ומיישמת מדיניות תכנון שאינה מאפשרת להם לבנות את בתיהם כחוק או להתחבר לתשתיות חיוניות ובסיסיות – כמו מים וחשמל.

תושבי הקהילה נאלצים למצוא פתרונות חלופיים. הם מאירים את בתיהם באמצעות לוחות סולאריים שרכשו בסיוע ארגונים הומניטאריים. מים הם רוכשים במכליות מכפרים סמוכים. בנוסף, כדי לאפשר לילדיהם לממש את זכותם הבסיסית לחינוך, הקימו אנשי הקהילה בית ספר יסודי עבור חמישים התלמידים שבקהילה. בית הספר נבנה במימון הקונסורציום ההומניטארי - שותפות בין מדינות באיחוד האירופי, בריטניה והנציבות האירופית, ללא היתר מישראל – שמלכתחילה לא היה סיכוי לקבלו.

כעת מאיימת ישראל להרוס אותו. אם ייהרס, יאלצו הילדים לצעוד שוב - כפי שנהגו לפני הקמת בית הספר בקהילה – שעתיים בכל כיוון לבית ספר מרוחק כדי ללמוד. אם לא – שישכחו מחינוך ומהשכלה. ההריסה תפגע יותר מכל בבנות, שיכולתן לקבל חינוך בחברה מסורתית מבוססת על קיומה של אפשרות ללמוד בבית ספר שקרוב לביתן.

ילדים ברחבי העולם, בימים כתיקונם, פוקדים את בתי הספר ללא דאגות, רוכשים ידע חדש, משחקים עם חבריהם, מתמודדים עם אתגרים וזוכים להזדמנויות.

אך מבחינתה של ישראל, ילדי וילדות ראס א-תין אינם אלא מטרד. הרשויות הישראליות, השולטות בשטח, אדישות לחלוטין לגורלם של עשרות הילדים בקהילה, לעזובה, להזנחה ולבורות שמדיניותן גוזרת עליהם.