דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

דניאלה שומר, תושבת פרעון, לא ביקרה את הוריה בחו"ל כבר תשע שנים

איימן שומר, אב לשלושה

איימן א-שומר

בשנת 1990 נסעתי לרומניה ללימודים. למדתי רוקחות באוניברסיטת יאש. כשסיימתי את הלימודים, הכרתי את דניאלה לריסה, שהפכה להיות אישתי. יש לנו שלושה ילדים ואני עובד כרוקח בפרעון. היא אזרחית רומניה, בת 29. כשהחלטתי לחזור לבית שלי בגדה המערבית, סיכמתי איתה שאתחיל את ההליכים כדי להוציא לה ויזה מהשגרירות הישראלית, כדי שתוכל להיכנס לישראל, ומשם לגדה המערבית. חבר שלמד אתי ברומניה עזר לי. הוא אזרח ישראלי. הוא ביקש עבורה אישור ביקור בישראל, כי אז לא היינו נשואים ולכן לא יכולתי להגיש עבורה בקשה לרישיון ביקור. היא הגיעה דרך נמל התעופה בן גוריון, באמצעות ויזת תייר שהייתה בתוקף לחודש. היא הגיעה לגדה המערבית בתאריך 6.4.1997 וארבעה ימים אחר כך התחתנו.

מאז החתונה דניאלה גרה אתי בכפר פרעון. אחרי חודש בערך, במאי 1997, הגשתי בקשה לאיחוד משפחות במשרד הפנים בטול כרם. קיבלתי אישור ומספר לבקשה שהגשתי. מדי שבוע ביררתי במשרד הפנים ובמשרד לעניינים אזרחיים בטול כרם מה מצב הטיפול בבקשה, אבל לא הייתה תשובה. כשהתחילה האינתיפאדה אבדה התקווה לגמרי, כי הישראלים הקפיאו את הטיפול באיחוד משפחות. מאז שדניאלה כאן, לא יכולנו לבקר את המשפחה שלה ברומניה. אם דניאלה תעזוב את הארץ, היא לא תוכל לחזור.

איימן ודניאלה שומר עם ילדיהם. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם.
איימן ודניאלה שומר עם ילדיהם. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם.

נולדו לנו שלושה ילדים: אמיר, בן שמונה, יסמין, בת שלוש וזינה, בת שנה. שלושתם רשומים בתעודת הזהות שלי. המגבלות על חופש התנועה של אשתי מקשות עליה מאוד. אני לא יכול לקחת אותה ואת הילדים מחוץ לאזור טול כרם, בגלל המחסומים בכניסות לעיר. אנחנו חיים במצב של פחד וחרדה יומיומיים. היא חיה כמו אסירה, רק שלא היה מעצר ואין בית כלא.

כשהיא מדברת עם המשפחה שלה ברומניה, היא מאוד עצובה, במיוחד אחרי שהיא מדברת עם אמא שלה ועם אחותה. הן ניסו כמה פעמים לקבל ויזה לישראל, כדי לבקר אותנו, אבל השגרירות הישראלית בבוקרשט סירבה לתת להן ויזה. אני מקווה שהיחסים בין הישראלים והפלסטינים יחזרו למסלול נורמאלי, ושיהיה אפשר לפתור את כל הבעיות, בעיקר את נושא איחוד המשפחות.

איימן סאלח עבד א-רחמאן שומר, בן 35, נשוי ואב לשלושה, הוא רוקח ותושב פרעון שבמחוז טול כרם. את עדותו גבה עבד אל-כרים א-סעדי בבית המרקחת שלו בתאריך 18.8.05.