דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

משפחות בהקפאה: האיסור שישראל מטילה על איחוד משפחות בשטחים מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה

תקציר דו"ח משותף עם המוקד להגנת הפרט, יולי 2006

זה למעלה מחמש שנים וחצי שישראל אוסרת על איחוד משפחות בין פלסטינים תושבי השטחים לבני ובנות זוגם תושבי חו"ל. כמו כן, ישראל אוסרת על ביקורי קרובים של פלסטינים בשטחים. מתחילת האינתיפאדה השנייה הוגשו למעלה מ-120,000 בקשות לאיחוד משפחות בשטחים. ישראל מסרבת לטפל בבקשות אלה. מקרים ספורים ביותר טופלו לאחר שהוגדרו על-ידי ישראל כ"מקרים הומניטאריים מיוחדים".

הקפאת הטיפול בבקשות יצרה מציאות חיים חדשה עבור עשרות אלפי משפחות פלסטיניות: בני זוג אינם יכולים לחיות יחד תחת קורת גג אחת; ילדים נאלצים לגדול ללא אחד מהוריהם; אנשים שמעמדם בשטחים לא הוסדר נמנעים מיציאה לחו"ל, גם כאשר הם נזקקים לטיפול רפואי, מחשש שייאסר עליהם לשוב; עשרות אלפי נשים זרות המתגוררות בשטחים, שאינן יכולות להסדיר את מעמדן, חיות כשסכנת הגירוש מרחפת מעל ראשיהן. נשים אלה כלואות בביתן ואינן יכולות לנהל אורח חיים נורמאלי.

מדיניות ההקפאה פוגעת קשות בזכויות האדם של הפלסטינים ומפרה, בין היתר, את זכותם לנישואין ולחיי משפחה. שלילת הזכות לחיי משפחה פוגעת קשות גם במצבם החברתי, הכלכלי והנפשי של בני המשפחות. פגיעות אלה הולכות ומתעצמות עם התמשכותה של מדיניות זו.

מוחמד אל-עמלה וילדיו, המופרדים מאמם זה ארבע שנים. צילום: מוסא אבו אל-השהש, בצלם, 8.6.2006.
מוחמד אל-עמלה וילדיו, המופרדים מאמם זה ארבע שנים. צילום: מוסא אבו אל-השהש, בצלם, 8.6.2006.

ישראל הנהיגה את המדיניות החדשה ימים ספורים לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה. לטענת ישראל, נובעת המדיניות מאירועי האינתיפאדה ומהמצב הביטחוני בשטחים. עם זאת, ישראל מעולם לא הסבירה את הקשר בין המדיניות להתקוממות בשטחים ואת התועלת הביטחונית שבה. ישראל רשאית אמנם להביא בחשבון את צרכיה הביטחוניים בקביעת מדיניותה בשטחים. אולם, צרכים אלה אינם מעניקים לה את הזכות לרמוס את זכויות האדם של הפלסטינים, הנתונים באופן מוחלט לשליטתה.

קיים חשש חמור כי מדיניות ההקפאה נובעת משיקולים זרים ופסולים. מדיניות זו מונעת לחלוטין הגירה אל תוך השטחים, ומעודדת תושבי שטחים להגר לחו"ל על מנת להתאחד עם בני משפחותיהם. בה בעת, ישראל מאפשרת הגירה לא מבוקרת של אזרחים ישראלים אל תוך השטחים. מדיניות זו, המכוונת לשנות את הרכב האוכלוסייה בשטח הכבוש, היא פסולה ומהווה אפליה גזעית שיש לעקור מהשורש. כמו כן קיים חשש, כי ישראל משתמשת במדיניות ההקפאה כקלף מיקוח מול הרשות הפלסטינית, לקראת משא ומתן עתידי.

מדיניות ההקפאה מאופיינת גם בשרירותיות. מרבית העתירות שהוגשו לבג"ץ בסוגיה זו לא הגיעו להכרעה משפטית, לאחר שישראל חזרה בה מסירובה להנפיק רישיון ביקור בשטחים לעותרים. עובדה זו מעידה על היעדר הכרח ביטחוני לסרב לבקשת ההיתר מלכתחילה. עיתוי ההקפאה ואופייה הגורף מעוררים חשד כי זו נועדה לשמש גם ככלי לענישה קולקטיבית של תושבי השטחים על מאבקם בישראל במסגרת האינתיפאדה. ישראל מתנה את חידוש הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות בהפסקת ההתקוממות הפלסטינית. ענישה קולקטיבית אסורה מכול וכול לפי הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

על ממשלת ישראל לחדש לאלתר את טיפולה בבקשות לאיחוד משפחות ולרישיונות ביקור, ולאפשר לתושבים לממש את זכותם לחיות עם בני משפחתם בשטחים בתוך פרק זמן סביר. אסור לישראל לפעול על-פי שיקולים פוליטיים ודמוגראפיים, ועליה להגביל עצמה לשיקולים ביטחוניים, תוך כיבוד של זכויות האדם.