דילוג לתוכן העיקרי
עצים בבעלות פלסטינית שהושחתו על-ידי מתנחלים על רקע נקודת ההתנחלות חוות גלעד. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 13.10.13
תפריט
נושאים

חטא על פשע: לאחר שאפשרה למתנחלי חוות גלעד להשתלט על אדמות פרטיות ולפרוע בתושבי הכפרים הסמוכים במשך 15 שנה החליטה הממשלה להעניק להתנחלות מעמד רשמי

ב-31.1.18 אישרה הממשלה את הקמתו של מה שהגדירה כ"יישוב חדש" על חלק מהאדמות עליהן השתלטו בכוח מתנחלי "חוות גלעד". זאת לאחר שהמתנחלים התגוררו במשך שנים בנקודת ההתנחלות ("מאחז") בתמיכתן של הרשויות, מבלי שאושרה רשמית.

"חוות גלעד" הוקמה כבר לפני למעלה מ-15 שנה, באפריל 2002 ומוקמה כקילומטר מזרחית להתנחלות קדומים כחלק מטבעת התנחלויות החונקת את העיר שכם ומגבילה את תנועת הפלסטינים באזור, וכוללת את ההתנחלויות יצהר, הר ברכה, איתמר, אלון מורה ושבי שומרון.

בשלב הראשון בנו מתנחלים ארבעה מבנים על אדמתם הפרטית של תושבי הכפר פרעתא. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה למבנים אלה ובשנתה הראשונה של נקודת ההתנחלות הרסו כוחות הביטחון שוב ושוב את המבנים, כשהמתנחלים שבים ומקימים אותם בכל פעם. בסוף יולי 2003 עמדו כל המבנים על תילם.

מאז, למעט הריסות נקודתיות במהלך השנים, לא ניסו עוד הרשויות לפנות את נקודת ההתנחלות והעלימו עין מהמשך הבנייה במקום. תחת עינם הפקוחה של כוחות הביטחון הלכה נקודת ההתנחלות והתרחבה, וכיום היא משתרעת על פני כ-450 דונם של אדמות חקלאיות ואדמות מרעה בבעלות פרטית של תושבי הכפרים פרעתא, תל וג'ית. נכון ליולי 2017 עמדו במקום 75 מבנים, המשמשים ברובם למגורים. כל תושבי חוות גלעד נהנים מאבטחה צבאית צמודה.

ח'יראללה עבדאללה.

אני יכול רק להשקיף על האדמה שלי. היא מול העניים שלי, אבל אני לא יכול להגיע אליה. אני רואה את המתנחלים מסתובבים שם בלי הפרעה, מעבדים את האדמות שלנו, סוללים עליהן כבישים, כשהחיילים מגנים עליהם. הצבא הישראלי כולו עומד לרשותם ולנו לא נותנים להתקרב לשם. זה כואב לי מאוד. אני מתגעגע לימים שבהם יכולתי לעבד את האדמה שלי, לטפל בעצים. זה אזור יפהפה, שהיה יכול להפוך לפארק עבור כל תושבי שכם וצפון הגדה. אבל המתנחלים גזלו מאתנו הכל, אפילו את הזכות לגשת לאדמות שלנו. מאוד הייתי רוצה להגיע לאדמה שלי ושל אבי וסבי עם הילדים שלי ולאכול ארוחה בחיק הטבע.

מתוך עדותו של ח'יראללה עבדאללה, בן 40, תושב הכפר סרה שבמחוז שכם, שנגבתה ב-8.2.18 על-ידי תחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי

נוכחות המתנחלים במקום והשתלטותם על אדמות הכפרים לוותה מראשיתה בשגרת אלימות נגד תושביהם הפלסטינים. מערכת אכיפת החוק הישראלית נמנעת באופן עקבי מנקיטת צעדים נגד התוקפים הישראלים – מחוות גלעד וברחבי הגדה – וגם כאשר חיילים נוכחים בעת תקיפה, הם לא פעם עומדים מנגד ובחלק מהמקרים אף נוטלים בעצמם חלק בתקיפות.

שיטת הפעולה המתוארת לעיל – במסגרתה מתנחלים קובעים עובדות בשטח לכאורה בניגוד לרצונם של מנגנוני המדינה הרשמיים – אינה ייחודית לחוות גלעד. זהו מנגנון השתלטות מופרט, עצמאי לכאורה, המיושם בכל רחבי הגדה והוא איפשר למדינה לאורך השנים להקים עשרות התנחלויות ולהרחיבן בהדרגה, כשהיא ממשיכה להתנהל בזירה הבינלאומית כאילו חדלה מהקמת התנחלויות חדשות. כך מצליחה המדינה לקדם את מהלכי ההתנחלות והנישול– ובאותו הזמן ממש, בעת הצורך, להתנער ממעשים אלה בדיוק.

הלבנה בדיעבד של התנחלויות בטיעונים שונים – הריגתו של תושב המקום הרב רזיאל שבח במקרה של חוות גלעד או תירוצים אחרים בנוגע להתנחלויות אחרות – אינה משנה כלל את אי-חוקיותן. כל התנחלות, בין אם היא מוכרת או בלתי-רשמית, מגובה בהחלטת ממשלה על השולחן או זוכה לגיבוי בפועל מתחתיו, מפרה את הוראות המשפט הבינלאומי, מקדמת את מפעל הנישול, ופוגעת פגיעה קשה בזכויות האדם של תושבי הגדה הפלסטינים.

Thumbnail
מתנחלים תוקפים פלסטינים במטע זיתים של הכפר פרעתא. צילום: עלאא א-דין א-טוויל, פרעתא, 28.2.12

מיקום