דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

ישראל חסמה בפני פלסטינים את האפשרות לקבל פיצויים: ירידה של 95% בהגשת תביעות

במהלך שני העשורים האחרונים יצרה המדינה מציאות המאפשרת לה להתנער כמעט לחלוטין מתשלום פיצויים לפלסטינים שנפגעו מידי כוחות הביטחון, על אף שזו חובתה על פי המשפט הבינלאומי. דו"ח חדש של בצלם שמתפרסם הבוקר (רביעי, 8.3) מתחקה אחר המהלך וממחיש את תוצאותיו: בשנים האחרונות ניכרת ירידה דרמטית במספר תביעות הפיצויים שמגישים פלסטינים ומחיר הפגיעה בהם הוזל. מדיניותה זו של ישראל מפגינה את עומק הזלזול בחייהם, בגופם וברכושם של התושבים הפלסטינים.

בדצמבר 2011 נהרג מוסטפא א-תמימי מירי בלתי חוקי של רימון גז בכינון ישיר במהלך הפגנה בכפרו א-נבי סאלח. בחודש שעבר, כשלוש שנים אחרי שהפרקליטות הצבאית סגרה את חקירת האירוע בלא כלום, דחה ביהמ"ש המחוזי בירושלים את תביעת הנזיקין של בני משפחת תמימי, קבע שמותו נגרם במהלך "פעילות מלחמתית", וחייב את המשפחה בכיסוי הוצאות המשפט של המדינה בסך 60 אלף שקלים. דו"ח בצלם שמתפרסם היום, "פטוּר בלא כלום: כיצד מועלת ישראל בחובתה לשלם פיצויים לפלסטינים בגין נזקים שגרמו להם כוחות הביטחון", מפרט את השלבים השונים של התהוות הפטור הגורף כמעט שהעניקה המדינה לעצמה, ושפעל את פעולתו גם במקרה הזה. סדרה של תיקונים בחוק, שהרחיבו את הפטור המוקנה למדינה בגין "פעולה מלחמתית" וקבעו הגבלות פרוצדורליות וראייתיות, בשילוב עם הפרשנות שהעניקו בתי המשפט לתיקונים אלה, הביאו לכך שסיכוייהם של תובעים פלסטינים לקבל פיצוי בגין הפגיעה בהם הנם כמעט אפסיים כיום.

באמצעות השינויים האלה הוזילה ישראל את מחיר הפגיעה בפלסטינים, תוך שהיא ממשיכה לשמר מצג שווא של מערכת משפטית המתפקדת באופן ענייני. מנתונים שהעביר משרד הביטחון לבצלם לגבי תביעות הפיצויים שהגישו פלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה עולה שאם בין השנים 1997 ל-2001 שילמה המדינה בממוצע כ-21.6 מיליון ש"ח בשנה, הרי שבין השנים 2012 ל-2016 הממוצע צנח לכ-3.8 מיליון ש"ח בשנה – ירידה של למעלה מ-80%. תוך כדי כך הפלסטינים כמעט חדלו להגיש תביעות פיצויים: בין השנים 2002 ל-2006 הוגשו בממוצע 300 תביעות בשנה, בעוד שבין השנים 2012 ל-2016 הוגשו בממוצע רק 18 תביעות מדי שנה – ירידה של כמעט 95%.

ישראל ממשיכה לשמר את שליטתה במיליוני הפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, ואין בנמצא שום גורם המחייב אותה לתת דין וחשבון על מעשיה: מערכת אכיפת החוק הצבאית מטייחת, בית המשפט העליון מעניק גושפנקה משפטית, והמדינה מבטיחה לעצמה פטור כמעט מוחלט מתשלום פיצויים בגין נזקים שגרמו כוחות הביטחון. ניתן לעגן בחוק כמעט כל עוול, תוך הפעלת מערכות המייצרות מצג שווא של אכיפת חוק. אלא שכל אלה לא יוכלו להסתיר את הווייתו האמתית של משטר הכיבוש ואת הדרכים שבהן ישראל מתחמקת מנשיאה באחריות למעשיה ונותנת לעצמה הרשאה גורפת, חפה מכל דין וחשבון – פלילי, מנהלי או אזרחי – לפגיעה אלימה בפלסטינים שבשליטתה.