דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הפרקליטות הצבאית סגרה את תיק הריגתו של מוסטפא תמימי, בנימוק שירי רימון הגז שהרגו היה חוקי

מוסטפא תמימי. צילום: אקטיבסטילס, 10.9.2010.הפרקליטות הצבאית הודיעה בשעה האחרונה לבצלם כי החליטה לסגור את תיק החקירה בפרשת הריגתו של מוסטפא תמימי מירי רימון גז בדצמבר 2011. במכתבו, מסר סא"ל רונן הירש, הפרקליט לעניינים מבצעיים, כי הירי שהרג את תמימי "בוצע בהתאם לכללים ולהנחיות הרלבנטיים, ולא היה בביצועו משום עבירה כלשהי". הפרקליטות קיבלה את טענתו של החייל שביצע את הירי, כי לא ראה את תמימי כאשר ביצע את הירי מתוך הג'יפ. עוד הסתמכה הפרקליטות על חוות דעת של מומחה שקבע גם הוא כי החייל לא יכול היה לראות את תמימי בעת הירי. הפרקליטות לא הסבירה במכתבה כיצד ייתכן שירי שבוצע מתוך רכב נוסע, לכיוון הקרקע, ובנסיבות שבהן לא ניתן לוודא כי לא יפגע באדם, נחשב לירי חוקי.

ההחלטה שלא להעמיד לדין את החייל שהרג את תמימי ואת מפקדיו ממחישה את האדישות של מערכת אכיפת החוק למותו של תמימי בפרט ואת הזלזול בחייהם של פלסטינים בגדה בכלל. סגירת תיק הריגתו של תמימי, מצטרפת לסגירת תיק באסם אבו רחמה, שנהרג גם הוא מפגיעת רימון גז, ושסיפורו הונצח בסרט "חמש מצלמות שבורות". ההחלטה לסגור את התיק מבהירה לחיילים ולקצינים כי גם אם יהרגו אזרחים לא חמושים, לא ימוצה איתם הדין. במצב עניינים זה, אין זה מפתיע שחיילים ושוטרי מג"ב ממשיכים לירות רימוני גז בכינון ישיר על פלסטינים ולסכן את חייהם. במצב זה ההרוג הבא הוא רק שאלה של זמן. נוסף לכך, ההחלטה מעבירה גם לפלסטינים בגדה המערבית מסר ברור שלפיו אל להם לצפות לצדק ממערכת המשפט הישראלית.

פקודות הצבא אוסרות על ירי רימוני גז בכינון ישיר לעבר אדם. למרות שגורמי הצבא שבים וחוזרים על עמדה זו בתשובה לכל פנייה של בצלם בנושא, ירי כזה נמשך ללא הפרעה. ככל הידוע לבצלם איש מהגורמים האחראים – החל מהמפקדים בשטח וכלה באלוף הפיקוד – אינו פועל להפסקתו, ואף לא מודה בקיומה של בעיה. ההחלטה שהתקבלה במקרה של תמימי היא המשך ישיר של מדיניות זו.

רגע הירי בא-תמימי. מימין נראה קנה המטול שממנו נורה רימון הגז מבעד לדלת הג'יפ הפתוחה. במרכז התמונה, על רקע המראה השמאלית של הג'יפ, נראה רימון הגז ניתז לאחור, לאחר שפגע בפניו של תמימי, ומשמאל מופיע מוסטפא תמימי בחולצה הלבנה. צילום: חיים שוורצנברג.
רגע הירי בא-תמימי. מימין נראה קנה המטול שממנו נורה רימון הגז מבעד לדלת הג'יפ הפתוחה. במרכז התמונה, על רקע המראה השמאלית של הג'יפ, נראה רימון הגז ניתז לאחור, לאחר שפגע בפניו של תמימי, ומשמאל מופיע מוסטפא תמימי בחולצה הלבנה. צילום: חיים שוורצנברג.
העובדה שטיפולה של המערכת הצבאית במקרה הריגתו של תמימי התמצה במישור הפלילי מהווה אף היא חלק ממדיניות זו. מעבר לחקירה פלילית, ניתן היה לנקוט בצעדים משמעתיים נגדו ונגד מפקדיו, להבהיר נהלים ולקיים פעולות חינוך נמרצות בקרב אנשי כוחות הביטחון המשרתים בשטח. אולם, דבר מאלה לא נעשה וירי רימוני הגז בכינון ישיר לעבר אדם נמשך כבעבר.

א-תמימי נפגע מרימון גז שחייל ירה עליו מטווח קצר מאוד ב-9.12.11, בעת שיידה אבנים על ג'יפ צבאי במהלך הפגנה בכפר א-נבי סאלח. תמימי נפצע קשה מאוד, הועבר לטיפול בבית החולים בילינסון ומת מפצעיו למחרת. כבר ביום האירוע פנה בצלם למצ"ח ירושלים והגיש תלונה על האירוע, וחקירת מצ"ח נפתחה יומיים לאחר מכן.

העובדה שנדרשו שנתיים תמימות כדי להגיע להחלטה היא עדות לכישלונו של מנגנון החקירה הצבאי. הפרקליטות הסבירה לבצלם כי ההליכים נמשכים שכן "המדובר בחקירה מבצעית, בעלת מורכבות ואתגרים לא פשוטים, וכי החלטות המתקבלות במהלכה, המשפיעות על משכה, מתקבלות על בסיס ענייני של צרכי החקירה וגילוי האמת בלבד".

בצלם דוחה הסבר זה, שאינו מצדיק סחבת ממושכת כל כך. אירוע הריגתו של א-תמימי היה פשוט יחסית במדרג האירועים שחוקרי מצ"ח נתקלים בהם, וכלל תיעוד חזותי איכותי. על גורמי החקירה היה להשקיע את המשאבים הנדרשים בחקירה מהירה ומקצועית ובקבלת החלטה מיידית בתיק, במקום להסתתר מאחורי הטיעון השחוק של "חקירה מורכבת", ובחסותו להתנהל בחוסר יעילות ולדחות קבלה של החלטות באופן בלתי סביר.

וועדת טירקל התייחסה במפורש לסחבת בניהול החקירות ולעובדה שחקירות הנמשכות זמן רב כל כך אינן יעילות. הוועדה המליצה לקבוע לוחות זמנים מחייבים עבור כל שלב בהתנהלותן של חקירות בחשדות לעבירות על דיני הלחימה. למרות שכל הגורמים הרשמיים שיבחו את הדו"ח, עד היום לא יושמו המלצות אלה.

בצלם ידרוש ביום ראשון לקבל לידיו את כל חומר החקירה כדי להמשיך במאבקה של משפחת תמימי לצדק.