דיווחים

בצלם מביע צער על הריגתה של חנה בלדון, בת 21, אזרחית בריטניה שנדקרה למוות אתמול (14.4.17) על-ידי פלסטיני ברכבת הקלה בירושלים. בפיגוע נחבלו קלות שני אנשים נוספים, עקב עצירתה הפתאומית של הרכבת, וטופלו בבתי חולים. התוקף נעצר. בצלם שולח תנחומים למשפחתה של ההרוגה ואיחולי החלמה לפצועים. התקפות מכוונות כלפי אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי ובצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים.

ב-29.3.17 הרגו שוטרי מג"ב בשער שכם את סיהאם נימר, בת 49, כשהתקרבה למחסום משטרתי שמאחוריו עמדו והניפה מספריים. בהתחשב במחסום שעמד בדרכה ובמיגון השוטרים סביר להניח שניתן היה לעצור את נימר ללא ירי קטלני. בנה מוסטפא, בן 26, נהרג ב-5.9.16 מירי שוטרים במחנה הפליטים שועפאט, גם הוא בעקבות מדיניות היד הקלה על ההדק. בצלם כבר התריע בעבר כי ירי במטרה להרוג אדם מותר אך ורק כאשר הוא מסכן חיי אחרים. הימשכותה של מדיניות הירי הקטלני ללא הצדקה מעידה על פער מצמרר בין העמדה הנורמטיבית, האוסרת על כך, לבין המציאות שבה ירי כזה מבוצע חדשות לבקרים והאווירה הציבורית, המעודדת ירי כזה.

בינואר-פברואר 2017 הגיעו כוחות צבא גדולים בלילה לכפרים בית פוריכ ולבורין שבמחוז שכם, נכנסו לבתים והעירו את יושביהם על טפם. בבית פוריכ הפכו החיילים את בית אחת המשפחות למרכז חקירות ובבורין כפו על צעירים לשמש להם מגנים אנושיים. התנהלות זו ממחישה שוב כיצד הצבא מנצל לרעה את כוחו וסמכותו כדי להפר את שגרת חייהן של משפחות, שבניהן לא נחשדו בדבר, להטיל עליהן אימה ולפגוע בפרטיותן. מערכת הביטחון עושה שימוש גורף בכוחה, כשהיא נתלית בהצדקות ביטחוניות קלושות כדי להצדיק כניסות תכופות ושרירותיות לבתי התושבים.

אתמול, יום ב', 3.4.17, הגיעו כוחות המנהל לקהילת חי'רבת א-ראס אל-אחמר שבצפון בקעת הירדן ומסרו לתשע מהמשפחות צווי פינוי, מיום ד' ה-5.4.17 בשעה 17:00 ועד למחרת בשעה 5:00 לפנות בוקר. משמעות הדבר היא כי כ-40 בני אדם, בהם כ-15 קטינים, ייאלצו לשהות כל הלילה מחוץ לבתיהם. בשבוע שעבר מסר המנהל האזרחי צווי פינוי לעשר משפחות מיום ד' אחר הצהריים ועד חמישי בבוקר. על אף הצווים שנמסרו למשפחות לא התקיימו אימונים בקרקעות הסמוכות לבתיהם במועד זה, ובניגוד לעבר לא הגיעו נציגי המנהל האזרחי לפנותם. המשפחות נותרו בחוסר ודאות וחששו מפינוי לכל אורך שעות הלילה.

בחודשים ינואר ופברואר 2017 תיעד בצלם שני אירועים שבהם אנשי כוחות הביטחון, חלקם רעולי פנים, נכנסו במהלך הלילה לבתי תושבים בעיירה דורא ובשכונת אל-מוחוול בחברון, הורו לבני המשפחות להתפשט באחד החדרים וזרעו חורבן בבתים. החוק הצבאי שחל בגדה המערבית מתיר לקצינים ולחיילים להיכנס לכל בית פלסטיני בכל עת, מבלי שיידרשו להציג צו או להצדיק את המעשה. מערכת הביטחון עושה שימוש גורף בסמכות זו, כשהיא נתלית בהצדקות ביטחוניות קלושות. כניסות ליליות לבתים, הכרוכות בהטלת אימה על התושבים, פגיעה בכבודם והרס רכושם, מתרחשות מדי לילה ברחבי הגדה והפכו כבר מזמן לחלק אינהרנטי משגרת הכיבוש.

משמעות "מדיניות הבנייה" החדשה שהציג אמש ראש הממשלה בפני חברי הקבינט היא המשך הפגיעה בפלסטינים, הרחבת ההתנחלויות והפרת המשפט הבינלאומי. מעל לראשם של הפלסטינים ישראל התירה לעצמה לגזול עוד ועוד מאדמתם, לאסור עליהם לבנות בה ולהרוס את בתיהם, תוך התעלמות מוחלטת מצרכיהם. בפועל, המרחב הפלסטיני כבר רוסק לרסיסים בידי הסתעפות ההתנחלויות הישראליות. משמעות התכנית היא שהמדינה תמשיך לבנות כרצונה, בין אם בתוך שטח ההתנחלויות הבנוי ובין אם מחוצה לו, בניגוד גמור להחלטת מועצת הביטחון 2334 לגבי אי-חוקיותו של מפעל ההתנחלויות. מדיניות זו אינה "רצון טוב" אלא אחיזת עיניים המציגה מעשי ביזה כ"ריסון בנייה".

ב-25.2.17 בשעות אחר הצהריים חזרו בראא ענאיה, בן 13 ואיהאב ענאיה, בן 12, מעבודתם אחרי הלימודים לבתיהם, בעזון. כשהתקרבו לבתיהם עיכבו אותם חיילים, בדקו את ידיהם ובגדיהם ושחררו אותם. לאחר מכן הגיעו החיילים לביתו של בראא ודרשו שהוא ואביו יצאו החוצה, שם עכבו ותשאלו אותם במשך כשעתיים. אחר-כך לקחו החיילים את בראא, לבדו, לשער ההתנחלות הסמוכה ואז הפקירו אותו בחושך מחוץ לכפר, במרחק של קילומטר וחצי מביתו, והוא נאלץ לשוב הביתה ברגל. אין ולא יכולה להיות כל הצדקה להתנהלות בריונית זו, המשקפת את הכוח והסמכות חסרי הסייג הניתנים לחיילים ואת הגיבוי לו הם זוכים.

הבוקר הגיעו כוחות המנהל לקהילת חי'רבת א-ראס אל-אחמר שבצפון בקעת הירדן ומסרו לעשר מהמשפחות צווי פינוי, מיום ד' ה-29.3.17 בשעה 17:00 ועד למחרת בשעה 5:00 לפנות בוקר. משמעות הדבר היא כי כ-50 בני אדם, בהם כ-20 קטינים, ייאלצו לשהות כל הלילה מחוץ לבתיהם. חי'רבת א-ראס אל-אחמר היא קהילת רועים קטנה ממזרח לטמון ובסמוך לה הוקמו ההתנחלויות רועי ובקעות. במהלך 2016 פונו משפחות מהקהילה בעשרה מועדים על-ידי המנהל האזרחי והצבא, בתואנה שהצבא צריך להתאמן באדמותיהם. על ישראל להפסיק לאלתר את הפינויים הזמניים של קהילות וכל פעולה אחרת שהיא נוקטת בניסיון לכפות על פלסטינים בבקעת הירדן להתפנות מהאזור.

ב-19.3.17 בשעות הצהרים, בסביבות השעה 13:30, תפסה קבוצה של יותר מ-15 חיילים את סופיאן אבו חיתה, בן שמונה, שיצא מביתו כשהוא יחף כדי לחפש צעצוע שאבד לו. שני חיילים אחזו בו וגררו אותו לשכונת אל-חריקה ושם הכניסו אותו למספר בתים, כשהם דורשים ממנו להצביע על ילדים שיידו קודם לכן אבנים ובקבוק תבערה על ההתנחלות קריית ארבע. לבסוף, לאחר יותר משעה, הצליחו מספר נשים לחלץ את סופיאן אבו חיתה מידי החיילים ולהשיב אותו לאמו. מתנדבת בצלם תושבת השכונה, מאי דענא, ותושב נוסף, תיעדו את המתרחש בווידיאו.

ב-20.1.17 התנהלו עימותים בין כוחות הביטחון לילדים ונערים בכפר סעיר שמצפון-מזרח לחברון. קבוצת נשים ונערות צפו בעימותים וכאשר ברחו הילדים והנערים מהמקום נמלטו גם הן. שוטרים רדפו אחריהן, התפרצו לבתיהן ותקפו שלוש מהן באלימות, תקיפה שחלקה תועד בווידיאו. התנהגותם האלימה של השוטרים מצטרפת לשורה ארוכה של מקרים שתיעד בצלם לאורך השנים, שבהם הפעילו אנשי כוחות הביטחון אלימות נגד ילדים ונערים פלסטינים. הישנותם של המקרים והעובדה שהאחראים להם לא נדרשו לתת על כך את הדין, מעידות על הסכמתם – ולו בשתיקה – של הדרגים הבכירים במערכת הביטחון.

אחמד שבייר נולד בשנת 1999 בעזה עם מומים בלבו. בתי החולים בעזה אינם יכולים לבצע את הניתוחים הנדרשים ולכן הוא עבר במהלך חייו ניתוחים רבים בבתי חולים בישראל. בספטמבר 2016 היה שביר אמור לעבור ניתוח לב פתוח בבית החולים תל-השומר. הוא הוזמן לפגישה עם אנשי השב"כ במעבר ארז שם נדרש לדברי אמו להפוך למשתף פעולה. כשסירב, נאמר לו שלא יקבל היתר ואכן בקשותיו נדחו. מצבו הלך והתדרדר עד שב-14.1.17 הוא הלך לעולמו.

אתמול, יום ג', 14.3.17 הגיעו כוחות של המנהל האזרחי לאזור קהילת פורוש בית דג'ן שבסמוך לה הוקמה ההתנחלות חמרה בשנות ה-70. הכוחות החרימו קרוואן שבו גרה משפחה המונה תשע נפשות, בהן שני קטינים. בנוסף הרסו הכוחות סככה ששימשה למכירת ירקות והיתה בבעלות שתיים ממשפחות הקהילה, והשמידו את הירקות שעמדו למכירה. .