דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

כשתלכו לקלפי, תחשבו על עזה

מאמר דעה מאת חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, שפורסם תחילה באתר ואללה

עזה היא הנושא המושתק ביותר במערכת הבחירות הנוכחית לכנסת. מושתק? מלבד הריב על הקרדיט על חשיפת איום המנהרות, עזה בכלל לא קיימת במערכת הבחירות הזו. נמחקה, טבעה בים, הושלכה מהצוק אל תהומות השכחה, ביחד עם המלחמה הלא נעימה של הקיץ, שהתרחשה מזמן-מזמן. הכל נינוח: עזה מעולם לא הייתה, תושביה לא קיימים, עתידנו אינו כרוך בעתידם, סבלנו אינו כרוך בסבלם. השכנים של שדרות ואשקלון, של נחל עוז ושל תל-אביב – היו ואינם.

רק לפני חצי שנה, למשך 51 יום, עזה הייתה נושא מדובר. אינסוף ראשים מדברים קשקשו בין אזעקה אחת לרעותה, עד שהכול השתתק באחת. רק הכאב של משפחות ההרוגים, הפצועים והנכים ודאי לא השתתק, גם אם איש כמעט אינו מקשיב לזעקתם.

אפשר היה לדמיין שבבחירות שמתקיימות זמן כה קצר – בקושי חצי שנה – אחרי כזו טראומה לאומית, שיהיה איזה פוליטיקאי שיתעקש לעסוק בעניין. אפשר היה לדמיין שגם אם כל הפוליטיקאים ינסו לתפוס מרחק מהעניין, שהציבור לא יקבל זאת ויתעקש לשמוע הסברים ולהבין מה התכנית לעתיד. לשם מה הרגנו למעלה מאלפיים ולשם מה נהרגו למעלה משבעים, ומה בעצם התכניות של אלו שמבקשים את אמוננו, להוציא גזירת הגורל האכזרית של "כיסוח חוזר של הדשא" בעוד שנתיים. כמה הרוגים מתוכננים, אם כך, לקיץ 2016?

שכונת א-תופאח, עזה, 21 בספטמבר 2014. צילום: אן פק, אקטיבסטלס
שכונת א-תופאח, עזה, 21 בספטמבר 2014. צילום: אן פק, אקטיבסטלס

אם אין דורשים את עזה בלב הבחירות הקרובות בגלל מאות ילדים שהרגנו הקיץ, אז אולי בשמו של דניאל טרגרמן? אם אין דורשים את עזה בגלל עשרות אלפים שעדיין גרים שם באוהלים, בתי ספר או ברחוב, אז אולי בגלל 51 ימים של אזעקות? אם איננו דורשים לדבר על עזה במערכת הבחירות בגלל העוני, המצוקה, הסגר האינסופי והייאוש ברצועה, אז אולי לפחות נדרוש זאת בגלל הזמן לקראת הפעם הבאה, שכבר הולך ומתקצר.

בין אם נחשוב על עזה ובין אם לאו כשנלך לקלפיות, עזה לא הולכת לשום מקום. המעצמה הישראלית שאנחנו אזרחיה תוסיף להיות השכנה של עזה, ותושבי פיסת האדמה הענייה שחמאס שולט בה פנימית וישראל שולטת בה חיצונית יוסיפו להיות שכנינו. עתידם כרוך בעתידנו שכרוך בעתידם.

היות העתיד הזה כרוך יחדיו בעבותות של היסטוריה, גאוגרפיה, פוליטיקה ואלימות לא נתון לבחירתנו. להבדיל, פרטיו של העתיד הזה הם כן בידינו ובידיהם. מסובך וקשה לדמיין עתיד אחר בין עזה וישראל, אבל מי שמתחמק מלדמיין עתיד כזה ולפעול להבאתו גוזר על כולנו עוד סבל ושכול. עתיד שבו סאת הדם של ישראלים ועזתים תוסיף ותתמלא.

הישראלים אינם טיפשים. ודאי שמי שרץ עם ילדיו הקטנים פעם אחר פעם לממ"ד מבין טוב יותר, זוכר טוב יותר, את משמעותן האמיתית של הכרעותיו. בוודאי שיותר מאשר פוליטיקאים שתקנים, שקרנים או פחדנים. עזה היא הנושא המושתק ביותר במערכת הבחירות הנוכחית לכנסת, והשתיקה הזו רועמת. עזה היא הנושא המושתק ביותר במערכת הבחירות הנוכחית לכנסת, אבל מה שמודחק פועם בעצמה גדולה בהרבה ממה שמקושקש ללא הרף. בכל פעם שאומרים לנו מילקי-דיור-יוקר מחייה, תת המודע שלנו חושב על עזה, על האזעקה, על הממ"ד ועל הפעם הבאה. הפוליטיקאים ימשיכו בשלהם, אבל זה לא משנה: כשנלך לקלפי, נחשוב על עזה.

כי עזה היא הנושא המדובר ביותר במערכת הבחירות הנוכחית לכנסת.

תגיות