דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

צו צבאי חדש הופך עשרות אלפי פלסטינים בגדה המערבית ל"מסתננים" שניתן לגרש ולכלוא

ביום שלישי, 13.4.2010 נכנסו לתוקף "הצו בדבר מניעת הסתננות (תיקון מס' 2)" ו"צו בדבר הוראות ביטחון (תיקון מס' 112)" אשר נחתמו על ידי אלוף פיקוד המרכז הקודם גדי שמני באוקטובר שעבר. לפי צווים אלה, כל פלסטיני שנכנס לגדה המערבית "שלא כדין" וכל אדם ששוהה בה ללא היתר מטעם ישראל יוגדר כ"מסתנן" וישראל תוכל לגרשו מהגדה. ההגדרות בצווים הן מעורפלות ולא נקבע, למשל, מה ייחשב להיתר תקף והאם תעודת זהות פלסטינית נחשבת לכזה.

ההגדרה החדשה של "מסתנן" הופכת בן לילה אנשים שישראל הגדירה כ"שוהים בלתי חוקיים" בגדה לעבריינים שניתן לגזור עליהם עד שבע שנות מאסר. מי שיצליח להוכיח כי נכנס לגדה המערבית כחוק אך נותר בה לאחר שפג תוקף ההיתר שלו, צפוי למאסר של עד שלוש שנים.

בהתבסס על מדיניותה הנוכחית של ישראל, קיים חשש שהצווים יופעלו בעיקר נגד פלסטינים המתגוררים בגדה המערבית במשך שנים ארוכות וכבר בנו בה את חייהם, אך כתובתם הרשמית היא רצועת עזה, בשל סירובה של ישראל לשנות את כתובתם במינהל האוכלוסין . כמו כן קיים חשש שישראל תנצל את הצווים כדי לגרש בני זוג בעלי דרכונים זרים של תושבי גדה אשר ישראל מסרבת לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות. מספר בני האדם המשתייכים לקטגוריות אלה מוערך בעשרות אלפים.

עשרה ארגונים לזכויות האדם, בהם בצלם, פנו לשר הביטחון בדרישה לעכב את כניסתם לתוקף של שני הצווים עד לקיום דיון רציני ומקיף בעניינם.

בעקבות הפרסומים בתקשורת אודות הצו, הודיעו גורמי צבא כי מתחילת השנה גורשו מהגדה לעזה רק חמישה פלסטינים וכי הצווים אינם משנים את המצב הקיים באופן משמעותי. גורמים אלה טענו כי השינוי היחיד הוא הקמתה של ועדת ערעור צבאית שתעניק הגנה גדולה יותר לפלסטינים שהליך הגירוש חל עליהם. עיתון "הארץ" דיווח כי מתאם פעולות הממשלה בשטחים הודיע ליו"ר הרשות הפלסטינית כי אין בכוונת ישראל לפגוע בתושבי עזה המתגוררים בגדה.

אולם, בניגוד להצהרות ישראל, הצווים דווקא מקילים על ישראל בביצוע הגירוש. במהלך השנה האחרונה המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ במספר מקרים שבהם הוציא הצבא צווי גירוש לעזה נגד פלסטינים בגדה המערבית הרשומים במרשם האוכלוסין כתושבי עזה. בחלק מהמקרים מתחו השופטים ביקורת קשה על הגירוש והצבא נאלץ לבטל את הצווים. לטענת המוקד להגנת הפרט, הצו החדש נועד לשמש בין היתר כמסלול "עוקף בג"ץ", שיקל על הגירוש במקרים דומים בעתיד, שכן הוא דורש להביא את המועמד לגירוש בפני הוועדה בתוך שמונה ימים, בעוד שניתן לגרשו בלא כל ביקורת שיפוטית בתוך 72 שעות. בה בעת, אין באפשרות המועמד לגירוש לפנות מיוזמתו לוועדה, או לערכאה כלשהי, במשך שמונת הימים הללו.

לכל אדם יש זכות שלא להיות מורחק מביתו ומאזור מגוריו. אמנת ג'נבה הרביעית מטילה איסור מוחלט על הרחקה כפויה של אזרחים מביתם, איסור שהפרתו נחשבת להפרה חמורה במיוחד של האמנה.