אני גר בשכונת א-תופאח בעיר עזה. מול הבית שלי, בצד השני של הרחוב, נמצאת "שכונת אל-בטש", ממש בצד השני של הרחוב. יש שם ארבעה או חמישה בניינים של שתיים שלוש קומות שבהם מתגוררים בני המשפחה.
בשבת, 12.7.2014, בשעות הערב, הייתי בבית וראיתי את הדיווחים בטלוויזיה על המלחמה בין חמאס לישראל. רוב השכנים שלי היו גם הם באותה שעה בבתים שלהם. אחרים היו במסגדים בתפילת "א-תראוויח", שמציינת את סיום הצום היומי ברמדאן.
בסביבות השעה 22:30 שמעתי שני פיצוצים חזקים שהרעידו את כל האזור. לא היה קודם שום ירי התראה כמו שעשו במקרים אחרים. הפיצוץ היה קרוב מאוד לבית שלי. זכוכיות בבית התנפצו ועשן סמיך כיסה את האזור. לפי הכיוון שממנו נשמעו הפיצוצים, הערכתי שאחד הבתים של משפחת אל-בטש הופצץ, אבל לא ידעתי איזה מהם. אחרי שווידאתי שבני המשפחה שלי בסדר ושאף אחד מהם לא נפגע, יצאתי לרחוב. האנשים ברחוב התקדמו לכיוון שכונת אל-בטש ואני הצטרפתי אליהם והלכתי איתם.
ילד ממשפחת אל-בטש בהלוויית בני המשפחה. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 13.7.14
הגענו למקום וראינו את תוצאות ההפצצה. שלושה בתים נפגעו פגיעה קשה מאוד. במיוחד הבית של מאג'ד סובחי אל-בטש, שהיה כולו ערימה של הריסות. אני חושב שההפצצה כוונה לבית הזה. התחלנו לחפש ניצולים. בתוך כמה דקות הגיעו צוותים של אמבולנסים ואנשי ההגנה האזרחית והעירייה.
התחלנו לפנות את הנפגעים מהבתים. מהר מאוד הבנו שכנראה כל מי שהיה בבית נהרג. גברים, נשים וילדים. לא מצאנו גופות שלמות. רק חלקי אדם, שהיו מפוזרים בכל מקום.
ההרס בשלושת הבתים שנפגעו היה אדיר, ונפגעו גם עשרה בתים אחרים. קירות נסדקו וזכוכיות של חלונות ודלתות נשברו.
המשכנו לחפש ניצולים ולפנות גופות כל הלילה. רק בבוקר התבררו כל שמות ההרוגים. בהפצצה נהרגו 17 בני אדם. כולם ממשפחת אל-בטש.
זה אסון גדול שקשה להסביר במילים. אף אחד בשכונה לא תאר לעצמו שבתי משפחות יותקפו ללא סיבה ובלי שום התראה מוקדמת. הריגה של משפחות שלמות זה מעשה עוול גדול מאוד. זה בלתי נתפס, והשכל לא מעכל את זה עד עכשיו.
אני יודע שהיו במלחמה הזאת תקיפות באזורי מגורים, אבל לפניהן הזהירו את הדיירים והורו להם להתפנות. ככה היה בהפצצה של הבית של אח שלי, לפני שלושה ימים. מישהו מהשב"כ הישראלי התקשר לבית המשפחה שלו והורה להם להתפנות כי עומדים להפציץ את הבית בתוך עשר דקות. אחר כך ירו טיל אזהרה ואחרי בערך 15 דקות הבית הופצץ. לדיירים ושכנים היה מספיק זמן להתפנות ואף אחד לא נפגע.
אבל כל זה לא קרה במקרה של משפחת אל-בטש. לפי מה שאני יודע, לא הייתה שום אזהרה לפני הירי. שאלתי הרבה שכנים וכולם מאשרים את מה שאני אומר.
פגיעה באנשים חפים מפשע, נשים וילדים, היא מעשה נפשע ולא חוקי.
סעיד רמדאן סעיד אל-חדאד, בן 49, נשוי ואב לשלושה, הוא תושב שכונת א-תופאח בעיר עזה. את עדותו גבה איאד חדאד, תחקירן בצלם ברמאללה, באמצעות הטלפון, ב-13.7.2014
שמות ההרוגים:
מאג'ד סובחי אל-בטש, בן 50
אמאל חסן אל-בטש, בת 49.
בהאא מאג' אל-בטש, בן 28.
סמאח עלאא אל-בטש, בת 20, הייתה במותה בחודש השמיני להריונה.
אמאל בהאא אל-בטש, בת שנתיים.
ג'לאל מאג'ד אל-בטש, בן 26.
מנאר מאג'ד אל-בטש, בת 13.
מחמוד מאג'ד אל-בטש, בן 22.
איבראהים מאג'ד אל-בטש, בן 18.
ח'אלד מאג'ד אל-בטש, בן 20.
מרווה מאג' אל-בטש, בת 25.
נאהד נעים אל-בטש, בן 41.
אנס עלאא סובחי אל-בטש, בן 10.
קוסאי עיסאם אל-בטש, בן 12.
מוחמד עיסאם אל-בטש, בן 17.
יחיא עלאא אל-בטש, בן 18.
עזיזה יוסף אל-בטש, בת 59.
יזיד אסעד אל-בטש, בן 21, מת מפצעיו ב-24.7.14
על עדויות בזמן מבצע "צוק איתן"
בצלם גובה עדויות מתושבי עזה תוך כדי התנהלות המבצע. בשל הנסיבות, רוב העדויות נגבות טלפונית. בצלם מוודא ככל יכולתו כי המידע הנמסר לו אמין ומדוייק, אולם מטבע הדברים עלולות ליפול טעויות. למרות חשש זה, החליט בצלם לפרסם את המידע, מתוך אמונה שחיוני להביא לידיעת הציבור את המתרחש ברצועה. לאחר המבצע, ישלים בצלם את התחקירים.
