יוסף חסן, מהנדס
אני תושב הכפר החקלאי דורא אל-קרע, שנמצא כ-13 ק"מ צפונית לעיר אל-בירה. אבא שלי והדודים שלי ירשו מסבא שלי אדמה בשטח של 120 דונמים. יחד עם כל הילדים, השטח הזה מתחלק בין 100 נפשות בערך. האדמות שלנו מפוזרות בכמה אזורים שונים בכפר, והן רשומות בטאבו מהתקופה הירדנית.
מאז שהקימו את ההתנחלות בית אל, דרומית לכפר, על קרקעות של תושבים מאל-בירה, דורא אל-קרע ועין יברוד, התחילו לכרסם בקרקעות שלנו חלק אחרי חלק.
בסוף שנות השבעים או תחילת שנות השמונים לקחו לנו את האדמות הראשונות. לא קיבלנו שום צו רשמי, ועכשיו האדמה הזאת נמצאת במרכז ההתנחלות בית אל. עד כמה שידוע לי לא בנו עליה כלום. בתקופתו של סבא שלי גידלנו שם חיטה.
היו לנו גם אדמות בשטח של שישים דונמים לאורך החלק הצפוני והמזרחי של ההתנחלות. בהתחלה, פחדנו להגיע לשם בגלל שזה היה קרוב לשטחי אימונים של הצבא ואחר-כך בכלל אסרו עלינו להיכנס לשם, בלי צו רשמי. פעם היינו מגדלים שם חיטה וענבים, ויש שם גם אתר דתי שנקרא מזאר או מקאם שיח' עבדאללה שהיינו מבקרים בו כשהיינו קטנים. היו לידו מעיינות שבהם שיחקנו והייתי הולך לשם לצוד ציפורים.
יוסף חסן על רקע ההתנחלות בית אל. צילום: סילאן דלאל, בצלם, 29.6.10.
בשנת 2000 או 2001 הישראלים החליטו לסלול כביש שיחבר בין ההתנחלויות בית אל ועופרה, ויעבור דרך הקרקעות של הכפר שלנו מכיוון צפון. לפי התכנית אמורים להפקיע שלושים דונמים מהאדמות של המשפחה שלי לטובת הכביש. הגשנו התנגדות ומאז עוד לא התקבלה החלטה. אם חס וחלילה יישמו את התוכנית הזאת אנחנו נאבד את השטחים הכי חשובים שנשארו לנו, שבהם יש מטעי זית, אפרסקים, שקדיות וגפנים. אנחנו מפיקים משם בערך עשרים פחי שמן לעונה בתוספת שאר הפירות. זה בקושי מספיק לצריכה שלנו ולא מיועד למסחר.
'באזור אל-חדב, צמוד לגבולות של ההתנחלות בית אל מכיוון צפון מזרח, יש לנו עוד חמישה דונמים. יש שם עשרים עצי זית שמאז תחילת האינתיפאדה השנייה ועד לשנת 2004 לא נתנו לנו להגיע אליהם בתואנות ביטחוניות. הצבא ששמר על ההתנחלות גירש כל מי שהתקרב לאזור באיומי נשק. היום אפשר להגיע לשם בלי תיאום.
בשנת 2004 מכר שלנו גילה מודעה שפורסמה בעיתון ישראלי, בעברית, שלפיה דודה שלי, נעימה זר'לול, מכרה חלק מהקרקע. אני ובת הדודה שלי התחלנו לבדוק את הנושא וגילינו שמישהו זייף את צו הירושה ואת תעודת הזהות של דודה שלי כדי למכור ארבעים דונמים מהקרקע שלנו באזור אל-מלאעב לאיזה יהודי. הגשנו התנגדות לבית המשפט העליון בישראל, אבל עד היום לא התקבלה החלטה. בערך חודש אחרי שהגשנו התנגדות, קיבלנו פתאום הודעה על תפיסה של אדמות באזור. השטח שנתפס כלל את שישים הדונם שתפסו בשנות התשעים בלי צו, ובתוכם גם את האדמה שכביכול נמכרה. ככה איבדנו סופית את שישים הדונמים האלה.
להשתלטות על האדמות שלנו הייתה השפעה קשה עלי ועל המשפחה המורחבת. זה פגע מאוד בפרנסה של כל היורשים, וגם במצב הנפשי שלנו, כי קשה לראות איך המתנחלים עושים מה שהם רוצים באדמות שלנו בזמן שאנחנו לא יכולים להגיע אליהן ואנחנו מרגישים חסרי אונים.
חוץ מזה, יש כל הזמן מתח ודאגה בגלל הקרבה של המתנחלים, והעימותים סביב ההתנחלויות.
יוסף עבד אל-מוחסן זר'לול חסן, בן 51, הוא מהנדס ותושב דורא אל-קרע שבמחוז רמאללה. את עדותו גבה איאד חדאד ב-17.6.10 ברמאללה.
