סועאד כסאב, אם לארבעה
אני גרה עם בעלי וארבעת הילדים שלנו: אשרף, בן 22, פאתן, בת 18, דוניא, בת 15 וחלימה, בת 14, בבית של שלושה חדרים. הבית מצא בשכונת א-שאטי בצפון מערב העיר עזה, והתקרה שלו היא מאסבסט. אנחנו גרים בבית הזה 15 שנה בערך ומההתחלה אני סובלת מהמליחות של המים, הטעם הרע שלהם והגוון הצהבהב. המים עכורים, ומשנה לשנה הם נהיים יותר מלוחים. כשאנחנו שוטפים את הידיים הן נשארות דביקות וכששוטפים פנים מרגישים צריבה בפנים ובעיניים, בעיקר בעונת הקיץ. גם כשמצחצחים שיניים לא מרגישים שהמים עושים את העבודה. אנשים בכל מקום בעולם מתרחצים ונשטפים ומרגישים רעננים ואנחנו לא מצליחים להרגיש נקיים. '
המים גם פוגעים בשיער שלי ושל 'הבנות שלי, והמגע שלו לא נעים. הבנות שלי קונות מבית המרקחת קרמים שעוזרים לסירוק השיער, וזה עולה לנו הרבה כסף. המים המזוהמים גורמים גם לסתימות בצנרת וכל שנה אנחנו חייבים להחליף ברזים או צינורות. גם מכונת הכביסה מתקלקלת בגלל המים. הצינורות שלה נסתמים והתיקונים שלה עולים לנו כל פעם עשרים שקלים. '
סימני הקורוזיה על תוף מכונת הכביסה של משפחת קסאב. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 14.3.2010.
גם כשהמכונה פועלת הכביסה לא יוצאת ממנה נקייה, למרות שאני שמה כמות גדולה יותר של אבקת כביסה וכלור. אני חייבת לכבס את הכביסה פעמיים, ובגלל זה אני מוציאה כפול על החומרים והחשמל. אבקת כביסה במשקל ארבעה ק"ג עולה בסביבות 35 שקלים, ושלושה ליטר של כלור עולים לי עשרה שקלים. אני מוציאה כל שבוע בסביבות ארבעים שקלים כדי לקנות מים מתוקים שבהם אנחנו משתמשים לבישול ולשתייה. אני לא יכולה לעמוד בכל ההוצאות האלה, בעיקר כשההכנסה של המשפחה היא לא יותר מאלף שקלים בחודש. בעלי עובד כנהג מיניבוס ומסיע תלמידים וילדי גנים בתוך העיר עזה. ההכנסה שלנו לא מספיקה כדי לכסות את העלויות של המזון והצרכים של הילדים.
הבעיה החריפה בארבע השנים האחרונות, ואנחנו מרגישים את זה כשאנחנו מנקים וגם כששוטפים ירקות, פירות וכלי מטבח. הירקות והפירות מלוחים. זה משאיר תחושה של גועל. הכלים שעשויים ממתכת מחלידים ובגלל זה קניתי צלחות וכלי מטבח מזכוכית, שעלו לי המון כסף. זה פתרון חלקי, כי אני לא יכולה לקנות סירים או סכינים וכפיות מזכוכית.
המים, שצריכים להיות דבר קל ומובן מאליו, הופכים את החיים שלנו למסובכים.
סועאד ח'אלד מוחמד כסאב, בת 52, היא עקרת בית, אם לארבעה ותושבת מחנה פליטים א-שאטי שבצפון רצועת עזה. את עדותה גבה מוחמד סבאח ב-14.3.10 בבית העדה.
