עלי טמייזי, פרמדיק
אני עובד כבר חמש שנים כפרמדיק בעמותת הסהר האדום הפלסטיני וכיום אני מוצב במרכז הרפואי בבית אומר.
אני גם סטודנט שנה ג' בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה.
ביום שבת, ה-4.4.09 בסביבות 2:30 בלילה, קיבלנו הודעה מהמוקד הראשי לטיפול נמרץ בחברון שאנחנו צריכים לנסוע למחסום המנהרות כדי לקחת חולה מסוריף שקיבל התקף לב לבית החולים. אמרו לנו שהחולה יחכה באמבולנס של מגן דוד אדום.
יצאנו מהמרכז הרפואי באמבולנס לכיוון היציאה מבית אומר. איאד מדייה, בן 27, שעובד איתי, נהג. כשהגענו ליציאה מהעיירה גילינו ששער הברזל סגור. מעבר לשער היה ג'יפ צבאי ולידו היו ששה חיילים. לפחות חייל אחד נוסף היה במגדל הצבאי שליד השער.
הסירנה של האמבולנס פעלה כדי לסמן שאנחנו בתפקיד. חיכינו בערך עשר דקות אבל אף אחד מהחיילים לא ניגש אלינו. הפרוז'קטור של המגדל היה מכוון אלינו. בזמן שחיכינו שהחיילים יפתחו לנו את השער, האיצו בנו ממוקד ההצלה בחברון ואמרו לנו שחייבים להגיע מהר כי החולה במצב קשה.
בגלל שאף חייל לא פתח לנו את השער, ירדתי בעצמי מהאמבולנס ופתחתי אותו. הוא לא היה נעול. איאד עבר עם האמבולנס דרך השער ואני סגרתי אותו ועליתי בחזרה לאמבולנס. נסענו קצת ואז איאד עצר ודיבר עם החיילים. חייל אחד אמר לאיאד לחזור לכוון השער ואיאד אמר לו בעברית שאנחנו נוסעים למחסום המנהרות כדי לפנות חולה שנמצא באמבולנס של מגן דוד אדום. שמעתי את אחד החיילים צועק על איאד ואומר לו לרדת מהאמבולנס ומאיים עליו שאם הוא לא יכבה את המנוע הוא ירסק את המנוע.
ואז, לפני שאיאד הספיק לכבות את המנוע ולרדת, אותו חייל פתח את הדלת של האמבולנס ומשך את איאד מהמושב. הוא ניסה להוריד את איאד בכוח, נתן לו סטירה ודפק את הראש שלו בהגה ואז הוא הצליח להוריד אותו. ראיתי שעוד חייל עזר לו והם הוציאו את איאד מהאמבולנס.
כשאיאד היה על האדמה אותו חייל המשיך להכות אותו. ראיתי אותו דוחף את הראש של איאד לכיוון האמבולנס ומכה אותו בקסדה שלו על הראש. אחרי זה, החייל גרר את איאד והרחיק אותו כמה מטרים מהאמבולנס לכיוון חנות בקצה הרחוב.
איאד ניסה כל הזמן להתחמק מהאגרופים והסטירות. הוא ניסה להסביר לחיילים שהוא בתפקיד. אני לא יודע הרבה עברית אבל שמעתי את הקצין צועק עליו. אחר-כך הקצין והחייל דחפו את איאד לאדמה והשאירו אותו זרוק שם ואז הקצין ניגש אלי והורה גם לי לצאת מהאמבולנס. יצאתי ישר, בלי להתווכח, בגלל שראיתי מה קרה לאיאד. החייל התחיל לדבר איתי בעברית ואמרתי לו שאני לא מבין עברית אבל אפשר לדבר באנגלית. הוא שאל אותי באנגלית לאן אנחנו נוסעים ועניתי לו שהיינו בדרך לקחת חולה. כשאמרתי את המלה patient החייל שאל "מה הפירוש של patient ?" ואז הוא תפס אותי בצווארון של החולצה מקדימה והתחיל לדחוף אותי לכיוון הגדר שבצד של הכביש.
באותו זמן הטלפון שהחזקתי ביד צלצל. השיחה הייתה מהמוקד הראשי בחברון וכשניסיתי לענות החייל חבט ביד שלו על הטלפון והפיל אותו על האדמה. הרמתי את הטלפון והחייל הורה לי ללכת לשבת על האדמה ליד איאד.
אחרי זה החייל עשה חיפוש באמבולנס והוציא את כל החפצים, האלונקה והמכשירים. זה לקח יותר משבע דקות ואז הוא הורה לנו להסתלק ואמר שניזהר ממנו. העמסנו את כל החפצים בחזרה ועלינו לאמבולנס. נסענו למחסום המנהרות אבל המוקד בחברון הודיע לנו שמצב של החולה התדרדר, ובגלל שהתעכבנו יותר מחצי שעה האמבולנס של מגן דוד אדום לקח אותו בסוף לבית החולים הדסה.
אחר-כך חזרנו למרכז הרפואי בבית אומר. איאד היה פצוע בחלק האחורי של הראש מצד שמאל וטיפלו בו שם. הכנו דו"ח על האירוע ושלחנו אותו למוקד הראשי.
עלי מוחמד עלי טמייזי, בן 26, נשוי ואב לילד, הוא פרמדיק ותושב איד'נא שבמחוז חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש ב-11.4.09 בחברון.
