דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

ההתנחלות עפרה - מאחז בלתי-מורשה

 

תקציר דף מידע, דצמבר 2008

במארס 2005 אימצה ממשלת ישראל את חוות הדעת שהזמינה מעו"ד טליה ששון, לשעבר מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, בנושא מאחזים בלתי-מורשים. בכך קבעה הממשלה, לראשונה, קריטריונים מפורטים לבחינת חוקיותו של יישוב ישראלי בגדה המערבית לפי החוק המקומי.

על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, כל ההתנחלויות בגדה המערבית - הן המוכרות והן המאחזים הבלתי-מורשים - אינן חוקיות. ממשלות ישראל לדורותיהן התעלמו מאיסור זה והקימו ברחבי הגדה המערבית ובשטחים שסופחו לירושלים למעלה מ-130 התנחלויות מוכרות, שאוכלוסייתן מתקרבת היום לחצי מיליון נפש. להבדיל מדו"חות קודמים, בדו"ח הנוכחי מנסה בצלם דווקא לבחון האם ישראל עומדת, לכל הפחות, במחויבות המוצהרת שנטלה על עצמה לכבד את החוק המקומי.

ההתנחלות עפרה, על רקע שדות פלסטיניים. צילום: יחזקאל ליין, בצלם, 3.8.07
ההתנחלות עפרה, על רקע שדות פלסטיניים. צילום: יחזקאל ליין, בצלם, 3.8.07.

לפי דו"ח ששון, רק מילויים במצטבר של ארבעה תנאים יקנו להתנחלות ישראלית מעמד חוקי לפי החוק המקומי:

  1. התקבלה החלטה של ממשלת ישראל בדבר הקמת ההתנחלות.
  2. להתנחלות הוגדר תחום שיפוט.
  3. להתנחלות אושרה תוכנית מתאר מפורטת.
  4. ההתנחלות שוכנת על אדמות מדינה או על קרקעות שנרכשו על ידי ישראלים ונרשמו על שמם בטאבו.

מתחקיר בצלם עולה כי מבין ארבעה תנאים אלה, עפרה עומדת רק בתנאי הראשון - ב-1979 החליטה הממשלה להכיר בה כיישוב רשמי, ארבע שנים לאחר הקמתה. אולם, עד היום לא הוכרז לעפרה תחום שיפוט, לא אושרה עבורה תוכנית מתאר מפורטת ולא הוצאו בה היתרי בנייה כחוק. מדובר אפוא ביישוב שלם, על מאות יחידות הדיור שבו, שנבנה בבנייה לא-חוקית.

קטע ממפת מעמד הקרקעות בעפרה. כל השטחים המסומנים בצבע רשומים בטאבו על שם פלסטינים.
קטע ממפת מעמד הקרקעות בעפרה. כל השטחים המסומנים בצבע רשומים בטאבו על שם פלסטינים. להורדת המפה המלאה לחצו כאן.

העובדה שלא הוגדר עבור עפרה תחום שיפוט ולא אושרה עבורה תוכנית מתאר אינה נובעת מהתנגדות של ממשלת ישראל לקיומה של ההתנחלות, אלא מאי מילויו של התנאי הרביעי. חלקים גדולים משטחה הבנוי של ההתנחלות רשומים בטאבו על שם פלסטינים ולפי החלטות הממשלה ופסיקת בג"ץ, לא ניתן לבנות על אדמות כאלה התנחלויות ישראליות.

שטחה הבנוי של עפרה משתרע על כ-670 דונם. לפי מידע שנמסר לבצלם מהמנהל האזרחי, בשטח זה אין כלל אדמות מדינה. מתוך 670 הדונם הללו, כ-180 דונם נכללים בצו הפקעה שהוציא המפקד הצבאי הישראלי ב-1977. לטענת המנהל האזרחי, צו זה מהווה רק "מימוש" של צו הפקעה שהוציאה ממשלת ירדן ב-1966. תחקיר בצלם מצביע על בעיות שונות המעמידות טענה זו בספק:

  • ממשלת ירדן הודיעה ב-1966 על כוונתה להפקיע את הקרקע לצורך להקמת מחנה צבאי, אולם הליכי ההפקעה לא הושלמו בתקופת השלטון הירדני. הקרקע לא נרשמה בטאבו על שם ממשלת ירדן, למרות שהחוק דורש זאת במקרה של הפקעת אדמות.
  • השטח שממשלת ירדן התכוונה להפקיע משתרע על 208 דונם, בעוד שהשטח שנכלל בצו ההפקעה הישראלי עומד על כ-265 דונם. בעת "מימוש" ההפקעה הירדנית, הוסיפה אפוא ישראל לשטח שיועד להפקעה 57 דונם שלא נכללו בצו הירדני.
  • הצו שהוצא ב-1977 נועד לצורך בניית עפרה, בניגוד לכוונתו המקורית של השלטון הירדני. זאת על אף שהחוק שמכוחו הוחל בהליכי ההפקעה אינו מאפשר הפקעת אדמות לצורך הקמת התנחלות ישראלית.

שטחה הבנוי של עפרה שוכן על אדמות הרשומות בטאבו על שם תושבי הכפרים הפלסטיניים עין יברוד וסילוואד. בצלם השיג נסחי טאבו עדכניים (משנת 2008) של 43 חלקות, אשר 210 דונם משטחן נמצאים בתוך השטח הבנוי של עפרה, מחוץ לשטח שהופקע בצו שהוציא המפקד הצבאי.

השטח הנכלל בצו ההפקעה של המפקד הצבאי ושטחי החלקות שבצלם השיג את נסחי הטאבו שלהן, ואשר נמצאים בתוך השטח הבנוי של עפרה, עומדים על כ-390 דונם. מכאן שלפחות 58% משטחה הבנוי של עפרה הינם אדמות הרשומות בטאבו על שם פלסטינים.

האגודה השיתופית עפרה, הגוף שבו מאוגדים תושבי ההתנחלות, טוענת כי רכשה קרקעות באזור מבעליהן הפלסטינים. אולם, למרות שהחוק מחייב זאת, האגודה לא רשמה את החלקות האלה בטאבו ובהליכים משפטיים שהתקיימו בפני בג"ץ היא לא הציגה מסמכי רכישה כלשהם. פרקליטות המדינה הודיעה לבית המשפט כי החלקות שנדונו בפניו רשומות על שם פלסטינים וכי טענת הרכישה של האגודה השיתופית עפרה היא "טענה בעלמא" שמעולם לא הוכחה.

קיומה של עפרה אחראי לפגיעה נרחבת בזכויות האדם של תושבי האזור הפלסטינים. הפגיעה המיידית היא בזכות הקניין של פלסטינים שעל קרקעות שבבעלותם הוקמה ההתנחלות. כתוצאה מקיומה של עפרה נפגעות גם זכויות הקניין של תושבי עין יברוד, שבבעלותם קרקעות חקלאיות הסמוכות לשטח הבנוי של ההתנחלות. גישתם לאדמותיהם מוגבלת מאוד בשנים האחרונות וכך נפגעת יכולתם להתפרנס מהיבולים החקלאיים. מיקומה הגיאוגרפי של עפרה בלב אזור המאוכלס בצפיפות בפלסטינים יוצר חיץ בין הכפרים הפלסטיניים השונים שבאזור ופוגע בחופש התנועה של תושביהם.

גורמים רשמיים בישראל חוזרים ומדגישים לאחרונה את מחויבותה של המדינה לפירוק המאחזים הבלתי-מורשים בגדה המערבית. מאחר שלפי הקריטריונים שאימצה ממשלת ישראל עפרה היא מאחז בלתי-מורשה, על הממשלה לפרק את ההתנחלות, להשיב לבעלים הפלסטינים את האדמות שנלקחו מהם בניגוד לחוק, ולשלם להם פיצוי כספי בגין השימוש שנעשה באדמותיהם.