דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

ואליה לא תבוא: מניעת גישתם של פלסטינים לאדמותיהם שממערב למכשול ההפרדה באזור טול-כרם - קלקיליה

יוני 2004, תקציר

Thumbnail
מפת מכשול ההפרדה באזור טול-כרם - קלקיליה

הקמת מכשול ההפרדה גרמה לפגיעה קשה בזכויות האדם של עשרות אלפי פלסטינים בגדה המערבית. בדו"ח זה עומד בצלם על הפגיעה ביכולתם של תושבי כפרים שנמצאים ממזרח למכשול, באזור שבין טול כרם לקלקיליה, לנוע בין מקום מגוריהם לאדמתם, ועל הפגיעה הנגזרת מכך בפרנסתם. התוואי הנוכחי של מכשול ההפרדה, הוא הגורם העיקרי להפרת זכויות האדם באזור. קביעת התוואי לא הסתמכה, כגרסת הממשלה, על שיקולים ביטחוניים בלבד. שיקולים נוספים, כמו הכללת התנחלויות ושטחים המיועדים להרחבתן בעתיד ממערב למכשול, השפיעו מאוד על ההחלטה. שיקולים כאלה אינם לגיטימיים ואינם יכולים להצדיק פגיעה בזכויות אדם.

הממצאים העיקריים של הדו"ח הם כדלקמן:

  • מאז אוקטובר 2003 מיישמת ישראל משטר היתרים חדש, באמצעותו היא מגבילה באופן גורף את זכות הגישה של תושבים פלסטינים אל אדמותיהם שממערב למכשול ההפרדה. משטר זה מבוסס על אפליה בוטה בין פלסטינים ליהודים. בכך מפרה ישראל את חובותיה לפי האמנה הבינלאומית בדבר הזכויות האזרחיות והמדיניות, לכבד את זכותם של תושבי השטחים לחופש תנועה (סעיף 12) ולהתייחס אליהם ללא אפליה (סעיף 2).
  • משטר ההיתרים הכניס את החקלאים הפלסטינים לסיוט בירוקרטי. במסגרתו הם נאלצים לכתת את רגליהם למשרדי המינהל האזרחי, פעם אחר פעם, על מנת לקבל היתר כניסה לאדמתם שלהם. טרטור התושבים מעלה חשד כי משטר ההיתרים נועד לזרוע ייאוש בקרב בעלי האדמות שממערב למכשול בתקווה שיחדלו מעיבודן.
  • ישראל מגדירה כרבע ממגישי הבקשות באזור כ"מנועי כניסה" לאדמתם, רובם בשל "מניעה ביטחונית". מניעה זו מהווה הפרה של האמנה הבינלאומית בדבר הזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות (סעיף 6) לכבד את זכותם של תושבי השטחים לעבוד ולהתפרנס. הפגיעה בזכות זו היא שרירותית באופייה, שכן היא נעשית ללא מתן הוכחות או נימוקים כלשהם.
  • ישראל שוללת את זכותם של חקלאים שנותקו מאדמתם וממקור פרנסתם לקבל פיצויים על אובדן ההכנסה שכפתה עליהם. אי-ההכרה בזכות זו מהווה הפרה של אמנת ג'נבה הרביעית (סעיף 39) לפיה על המדינה הכובשת לדאוג לכלכלתם של אזרחים אשר יכולתם להתפרנס נפגעה בשל הגבלות שהיא הטילה עליהם מטעמי ביטחון.
  • ישראל מגבילה את חופש התנועה של חקלאים בעלי היתרים לאדמתם גם על-ידי צמצום מספר השערים הפתוחים בפניהם, מ-12 שנקבעו בצו המסדיר את משטר ההיתרים, לחמישה הפתוחים בפועל. חופש התנועה מוגבל גם על-ידי פתיחת השערים לא יותר מפעמיים- שלוש ביום, למשכי זמן קצרים של עד שעה וחצי ביממה. הגבלות אלה מקשות על תפקוד המגזר החקלאי.
  • הפגיעה ביכולתם של חלק משמעותי מחקלאי האזור להתפרנס היא קשה במיוחד על רקע המצוקה הכלכלית השוררת בשטחים מאז תחילת האינתיפאדה בספטמבר 2000.

בצלם קורא לממשלת ישראל לפרק את קטעי המכשול שהוקמו בתוך הגדה המערבית.

עד אז קורא בצלם לממשלה: לבטל את ההכרזה על "מרחב התפר" כשטח צבאי סגור; לפתוח את השערים במכשול באופן רציף; ולבטל לחלוטין את משטר ההיתרים הגזעני.

כמו כן, בכל מקרה בו תישלל מאדם זכותו להגיע לאדמתו, על הרשויות לנמק את טענותיהן בכתב ובאופן מפורט, לאפשר לאותו אדם להציג את טענותיו, ולשלם לו פיצויים על הנזקים שנגרמו או שייגרמו לו.