ביום שני, 17.4.23, בסביבות 8:00, יצאו ארבעה כלי-רכב צבאיים משוריינים משכונת אום א-שראייט שבדרום העיירה אל-בירה לאחר שהצבא עצר פלסטינים באזור. אחד המשוריינים תועד במצלמות האבטחה של חנות צעצועים של משפחת ח'ליף באזור סטח מרחבא שבכניסה לעיירה כשהוא מתנגש ללא סיבה במכוניתה של המשפחה שחנתה מול החנות, ואז גורר אותה למרחק של כמה מטרים על המדרכה. השיירה המשיכה בנסיעה מבלי לעצור.
ביום חמישי, 16.3.23, בסביבות 15:00, הגיעו למרכז העיר ג'נין כשמונה מסתערבים בשתי מכוניות נושאות לוחית זיהוי פלסטינית. הם יצאו מהמכוניות ומיד לאחר מכן פתחו באש על נידאל ח'אזם, בן 28, פעיל בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, שעבר ברחוב יחד עם יוסף אבו שריין, בן 30, פעיל בזרוע הצבאית של חמאס. אבו שריין פתח בריצה. כמה מסתערבים רצו אחריו כשהם יורים לעברו. הוא הספיק להתקדם מטרים ספורים בלבד לפני שנפגע ונפל...
ביום רביעי, 22.3.23, בסביבות 16:30, כשנהג האוטובוס אחמד אל-אעוור, בן 32, הסיע נוסעים מבאב אל-עמוד [שער שכם] לשכונת אבו תור, נוצר עומס תנועה בחלקו המזרחי של רחוב 'המפקד' שמצפון לאבו תור. לאחר שהאוטובוס עמד כמה דקות במקומו, ניגשו לחלונו של אל-אעוור שני שוטרי מג"ב וביקשו ממנו לנסוע לאחור. אל-אעוור הסביר להם שאינו יכול לנסוע לאחור ללא הכוונה, ואז התפתח עימות שכלל קללות וגידופים בינו לבין השוטרים. אחד השוטרים משך בחולצתו של אל-אעוור, ואז שוטר שעמד מאחוריו ריסס בפניו תרסיס פלפל. שני השוטרים ניגשו לדלתו הקדמית של האוטובוס שהייתה סגורה והורו לו לפתוח אותה. אחד מהם חבט בשמשה הקדמית ואז חזר לחלונו של אל-אעוור והורה לו שוב לפתוח אותו אך אל-אעוור סרב וקילל את השוטר.
ביום שבת, 18.3.23, בסביבות השעה 14:30, יצא מוחמד עבדו, בן 17, מבית סבו בשכונת אל-מדארס בכפר ג'בל אל-מוכבר שבמזרח ירושלים, לאחר ששמע צעקות בחוץ. כשהגיע לרחוב מצא את אחיו כרם, בן 20, שיצא מהבית כמה דקות לפניו ורכב על אופניו החשמליים, שרוע על הכביש ומחוסר הכרה. תושבים שנכחו במקום אמרו לו כי אחיו נפגע ממכונית לאחר כרבע שעה הגיע למקום אמבולנס של מד"א, מלווה בשני שוטרים. כשניסה הצוות הרפואי לפנות את כרם לאמבולנס, השוטרים לא אפשרו זאת בתואנה כי עליהם להכין קודם לכן דו"ח תאונה, ולשם כך הם צריכים לבדוק את אופניו של כרם, שנעלמו...
צריכת המים הממוצעת לנפש ליום בישראל היא 247 ליטר, פי שלושה מזו של הפלסטינים בגדה המערבית המגיעה ל-82.4 ליטר, ורק 36% מתושבי הגדה מקבלים מים זורמים מדי יום. מצוקת מים זו אינה גזירת גורל אלא תוצר מכוון של המדיניות הישראלית שנקבעה לפני כמעט שלושים שנה בהסכם הביניים. מדיניות קמצנית זו, הרואה במים מרכיב במנגנון השליטה בפלסטינים, מתעלמת מהגידול המהיר שחל מאז באוכלוסיית הגדה ומהמהפכה שעבר משק המים בשנים האחרונות, שהפכה את ישראל למעצמת מים אזורית. ישראל, שכתוצאה מכך שוחררה מתלות במאגרי המים הטבעיים, מתעקשת להמשיך ולמנוע אותם מהפלסטינים בגדה.
ביום חמישי, 16.3.23, בסביבות 4:00 לפנות בוקר, הגיעו עשרות חיילים לבית משפחת סרור בכפר ניעלין שממזרח לרמאללה ועקרו ממקומו את שער החצר. כמה חיילים נכנסו לדירה בקומה הראשונה, שבה גרים איבראהים, בן 65, וזוהדייה, בת 64, והורו לאיבראהים, באיומי נשק, לאסוף את כל מי שנמצא בבית. חלק מהחיילים עלו לקומה השנייה, שם גרים בנם דיאא, בן 38, אשתו מייסאא, בת 36, ושלושת ילדיהם הקטנים. איבראהים עלה אחריהם וניסה, לשווא, למנוע מהם להיכנס לדירה. החיילים הורו לדיאא למסור להם את הטלפונים של כל יושבי הבית. כמה רגעים לאחר מכן הובילו החיילים את זוהיידה ואת בתה פידאא, בת 36, שלנה אותו לילה בבית הוריה, לדירתו של דיאא, וריכזו את כל בני המשפחה בסלון הבית כשאחד החיילים שומר עליהם...
ביום חמישי, 26.1.23, בסביבות 7:00 בבוקר, פשטו עשרות חיילים, שוטרי מג"ב ואנשי שב"כ על מחנה הפליטים ג'נין. חלקם נכנסו למחנה כשהם מסתתרים בתוך משאית קירור שנסעה עד לרחבה המרכזית של המחנה ולאחר זמן קצר הגיחו ממנה החיילים. במהלך מחצית השעה שלאחר מכן נכנסו למחנה עשרות כלי רכב של כוחות הביטחון הישראליים דרך כניסותיו השונות...
ביום שבת, 11.2.23, בסביבות 16:00, הגיעו כשלושים מתנחלים, חלקם חמושים באקדחים וברובים, לפאתי הכפר קראוות בני חסאן. כעשרה מהם נכנסו לבית בבנייה ועלו לקומתו השנייה, שם עבדו שני אחים. המתנחלים התנפלו על אחד האחים ותקפו אותו באגרופים והשני הצליח להימלט והזעיק את תושבי הכפר. לאחר כמה דקות הצליח גם אחיו לברוח מהמתנחלים...
המצור שמטילה ישראל על רצועת עזה מזה למעלה מ-15 שנים הביא לקריסתה של מערכת הבריאות. רמת השירותים הרפואיים הניתנים בה רחוקה מלענות על צורכי התושבים, וקיים מחסור תמידי בתרופות ובציוד רפואי. גם השנה כמו בשנים קודמות, חולים הזקוקים לטיפול רפואי שאינו זמין ברצועה – הם המשלמים את המחיר: ישראל מחייבת אותם ואת המלווים שלהם להגיש בקשות בהליך בירוקרטי מתיש, כשהקריטריונים לאישור הבקשה אינם ידועים ודחיית הבקשה אינה מנומקת. רבות מהבקשות כלל אינן נענות, והתושבים נדרשים להגישן שוב ושוב מבלי לדעת אם יצליחו לבסוף לקבל את ההיתר הנכסף, ולהגיע לבית החולים בגדה, במזרח ירושלים או בישראל...
ח'אלד אל-בהתיני, בן 37 ואב לארבע בנות בגילאי 16-3, תושב שכונת א-תופאח בעזה, סובל מאי ספיקת כליות, מטופל בדיאליזה מזה 16 שנה והופנה לניתוח להשתלת עורק מלאכותי במזרח ירושלים כיוון שכבר לא ניתן לחבר את עורקיו לדיאליזה והניסיון להשתיל בגופו עורק בבית החולים א-שיפאא נכשל. מאז דצמבר 2022 הוא הגיש שוב ושוב בקשות להיתר אך ישראל דחתה את כולן בעילות שונות...
ביום חמישי, 19.1.23, בסביבות 2:30 לפנות בוקר, נכנסו עשרות חיילים למחנה הפליטים ג'נין. מיד עם הגעתם, צעירים יידו לעברם אבנים ולטענת הצבא גם השליכו עליהם מטענים. כמה מהחיילים התקדמו לתוך המחנה. אחרים עלו על גג אחד הבניינים, חלקם נכנסו לאחת הדירות בקומה החמישית, הורו לדייריה להיכנס לאחת הדירות האחרות, וניהלו משם חילופי אש עם פלסטינים חמושים שהסתתרו באחת הסמטאות שבמחנה...
בילאל אל-משהראווי, בן שמונה, תושב שכונת א-זייתון בעזה, סובל ממחלה בדרכי הנשימה ומדלקת ריאות כרונית וזקוק לטיפול שאינו זמין ברצועה. כל הבקשות שהוגשו עבור מלוויו להיתר כניסה למזרח ירושלים נדחו...
משטר האפרטהייד והכיבוש הישראלי כרוך ממהותו בהפרה שיטתית של זכויות האדם. בצלם פועל במטרה להביא לסיומו, מתוך הכרה שרק בדרך זו ניתן לממש עתיד בו זכויות האדם, דמוקרטיה, חירות ושוויון יובטחו לכל בני האדם – פלסטינים וישראלים – החיים בין הירדן לים.
ברצועת עזה פועלת ישראל מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 באופן מתואם ומתוך כוונה ברורה להביא להרס של החברה הפלסטינית ומבצעת ג'נוסייד בתושביה. על רקע מעשיה של ישראל בעזה, הצהרותיהם של מקבלי החלטות ישראלים, והיעדרה של פעולה אפקטיבית מצד הקהילה הבינלאומית, קיימת סכנה ממשית שהמשטר הישראלי ירחיב את הג'נוסייד גם לאזורים נוספים שתחת שליטתו, ובראש ובראשונה לגדה המערבית. בצלם קורא לציבור הישראלי ולקהילה הבינלאומית לפעול בכל האמצעים שמאפשר המשפט הבינלאומי לעצירתו המיידית של הג׳נוסייד הישראלי בפלסטינים.