ביום שישי, 7.3.25 בסביבות השעה 22:00, פשטו עשרות מתנחלים, חלקם חמושים, בכלי רכב וברגל על קהילת ראס עין אל-עוג'ה שבבקעת הירדן. המתנחלים ירו באוויר, צעקו ועוררו אימה בקרב התושבים. הם פתחו את דירי הצאן של המשפחות, גנבו 1,500 ראשי צאן, וכן חמורים וכלבים והובילו אותם רגלית לכיוון מאחזים סמוכים.
ההתקפה נמשכה למעלה מארבע שעות, ובמהלכה עסקו חלק מהמתנחלים בגניבת הצאן, חלקם השחיתו דירי צאן ואחרים הסתובבו בין האוהלים והדירים והפחידו את התושבים.
חיילים ושוטרים שהגיעו למקום, מנעו מהתושבים לרדוף אחרי המתנחלים שלקחו את הצאן ואף ירו לעברם, גרמו לפציעתו של אחד התושבים מרסיסים ועצרו תושב אחר.
למחרת מצאו התושבים 37 ראשי צאן מתים באזור באזור.
חוסיין זאייד, בן 62 ואב ל-23 סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם עארף דראר'מה:
אני חי בח'ירבת ראס אל-עוג'ה כבר עשרות שנים, יחד עם המשפחה שלי, המשפחות האחים שלי ומשפחות נוספות. אנחנו עוסקים בגידול צאן וזה מקור הפרנסה העיקרי שלנו – ירשנו אותו מהאבות והסבים שלנו. אנחנו גרים בצריפים ובאוהלים פשוטים, כי הכיבוש מונע מאיתנו לבנות כל דבר שיכול לשפר את איכות החיים שלנו. גם הבנים שלי נשואים כאן, וגם לכל אחד מהם יש עדר משלו, שממנו הוא מתפרנס.
בשנים האחרונות החיים שלנו הפכו לגיהינום. הכיבוש רודף אותנו בכל מקום, והמתנחלים חוסמים בפנינו גישה לכל משאבי החיים. הם סגרו בפנינו את כל שטחי המרעה שבהם היינו רועים את העדרים שלנו. בשנתיים האחרונות מתנחלים הקימו מאחז מדרום לקהילה שלנו והביאו איתם עדרים. הם החלו לרעות בכל מקום, כולל בשטחים של הקהילה. מאז, זרענו חיטה ושעורה הרבה פעמים, והם רעו את הצאן שלהם ביבול שלנו עוד לפני שהספקנו לקצור אותו. הם רועים את הצאן באופן יומיומי אפילו ליד הבתים והאוהלים שלנו. הם הקימו גם עוד מאחז, מצפון לקהילה, ליד המפל, והם מגרשים שוב ושוב את האנשים ואת הרועים מהמים. הצבא עוזר להם לתקוף את האנשים.
תרמילים על הקרקע ליד דירי הצאן שנשדדו. צילום: אבישי מוהר, בצלם, 9.3.25
לפני בערך חודש מתנחלים גנבו לי 17 ראשי צאן. אלו אותם מתנחלים שהקימו את המאחז באזור, בראשות מתנחל בשם זוהר. הם לא החזירו לי את הצאן. חלק מהכבשים הם הרגו, ומצאתי אותן מושלכות ליד דירי הצאן וליד הדרך שמובילה למאחז שלהם.
הלילה של 7.3.25 היה לילה מהגיהינום. כולנו היינו עסוקים בעניינים שלנו, מטפלים בצאן ובילדים ואז פתאום בסביבות 22:00 בלילה, ראינו בתוך הקהילה עשרות מתנחלים. היה חושך מוחלט, אי אפשר היה לראות כלום, רק לשמוע צעקות מכל כיוון. הם התפרסו בין האוהלים של התושבים ודירי הצאן. ראינו כמה מכוניות מקיפות את האזור אבל אני חושב שרוב המתנחלים הגיעו רגלית. חלק מהם כיתרו את האנשים, אחרים פתחו את הדירים וגנבו כל מה שיכלו – אפילו כלבים.
אנחנו היינו בהלם ממה שקורה. לא חווינו אירוע כזה מעולם. אף אחד לא ידע מה לעשות. הם גנבו את העדרים של הבנים שלי, של השכנים ושל הקרובים שלנו. כל אחד ניסה לבדוק מה נשאר לו – היו דירים שמהם נגנב כל הצאן.
המשטרה והצבא הגיעו אבל לא עשו כלום. הרי המתנחלים הובילו את הצאן רגלית, אז היה אפשר בקלות לרדוף אחרי הגנבים ולהחזיר את הצאן, אבל הם פשוט לא עשו כלום. יותר משש משפחות איבדו את עדרי הצאן שלהן, ועכשיו נשארו בלי מקור פרנסה. אלה משפחות גדולות עם הרבה ילדים – ואין להן כלום עכשיו.
אחד מדירי הקהילה ריקים. צילום: אבישי מוהר, בצלם, 9.3.25
המתנחלים האלה שהם חמושים, הם פשוט פושעים. התושבים נבהלו מאוד. היה חושך ובלגאן ואי אפשר היה להבחין תוך כדי האירוע מי מתנחל ומי לא. היו צעקות ובהלה– כמו אווירה של מלחמה. הצבא והמשטרה אפילו מנעו מהאנשים לרדוף אחרי הצאן שלהם או לנסות להחזיר אותו. הם עכבו אנשים, ואפילו עצרו ולקחו אחד מהרועים. שמענו ירי ומהרנו להתחבא. בגלל החושך לא ראינו מאיפה יורים. אחד התושבים נפגע מרסיס ברגל.
אין מי שיגן עלינו ועל הרכוש שלנו. מה אנחנו יכולים לעשות? הם רוצים שנעזוב את האזור. הם לא רוצים שישאר כאן אף אחד. הם רוצים להשתלט על כל האזור ולגרש אותנו ממנו.
אתה יודע שכל האזור הזה מוקף מחסומים, והצבא נמצא פה כל הזמן. אז איך הם הצליחו לגנוב את הצאן שלנו, להוביל אותו למרחק גדול, והצבא והמשטרה לא עשו כלום? זה פשוט לא מתקבל על הדעת.
זה לא איזה עדר קטן – מדובר ביותר מ-1,500 ראשי צאן. אני התחתנתי כאן וגידלתי כאן את הילדים שלי, שחלקם כבר נשואים ועם משפחות. לילה כזה לא עברנו אף פעם– שוד לעיני כל, בידי מתנחלים. הצאן הלך – לאנשים אין יותר כלום. ואני לא מאמין שהם יחזירו אותו. המתנחלים האלו מקבלים גיבוי מכל מוסדות הכיבוש, ואין חוק או בית משפט שיעשה צדק עבור אנשים.
משטר האפרטהייד והכיבוש הישראלי כרוך ממהותו בהפרה שיטתית של זכויות האדם. בצלם פועל במטרה להביא לסיומו, מתוך הכרה שרק בדרך זו ניתן לממש עתיד בו זכויות האדם, דמוקרטיה, חירות ושוויון יובטחו לכל בני האדם – פלסטינים וישראלים – החיים בין הירדן לים.
ברצועת עזה פועלת ישראל מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 באופן מתואם ומתוך כוונה ברורה להביא להרס של החברה הפלסטינית ומבצעת ג'נוסייד בתושביה. על רקע מעשיה של ישראל בעזה, הצהרותיהם של מקבלי החלטות ישראלים, והיעדרה של פעולה אפקטיבית מצד הקהילה הבינלאומית, קיימת סכנה ממשית שהמשטר הישראלי ירחיב את הג'נוסייד גם לאזורים נוספים שתחת שליטתו, ובראש ובראשונה לגדה המערבית. בצלם קורא לציבור הישראלי ולקהילה הבינלאומית לפעול בכל האמצעים שמאפשר המשפט הבינלאומי לעצירתו המיידית של הג׳נוסייד הישראלי בפלסטינים.
