דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

דו"ח "חוסר אחריות", מקרה לדוגמא: חיילים הרגו ארבעה פלסטינים בפעולת מסתערבים ברמאללה ב-4.1.07. לא נפתחה חקירת מצ"ח

ביום חמישי, 4.1.07, בסביבות השעה 15:00, היו רחובות רמאללה עמוסים בתושבים שערכו קניות לסוף השבוע. באותו זמן הגיעה יחידה של מסתערבים למקום הסמוך לשוק הירקות שבמרכז העיר כדי לעצור אדם שהוגדר כמבוקש. הם ירו לעברו והוא נפצע קשה, אך הצליח להימלט מהמקום. בשל הירי נחשפה זהותם של המסתערבים ואנשים החלו להשליך לעברם אבנים, מקלות, מוטות ברזל ובקבוקים ריקים. בודדים אף ירו לעברם.

מעדויות שגבה בצלם עולה כי בעקבות חשיפת המסתערבים הגיעו למקום כמה ג'יפים צבאיים וכן דחפורים ושני מסוקי קרב כדי לחלצם. העדים מסרו לבצלם כי הדחפורים רמסו בדרכם עשרות כלי רכב, דוכני שוק ועגלות רוכלות. בנוסף, ירו אנשי כוחות הביטחון - הן אלה שהיו על הקרקע והן אלה שבמסוקי הקרב - לעבר הפלסטינים. כתוצאה מירי זה נהרגו ארבעה פלסטינים. תחקיר בצלם העלה כי כל הארבעה לא היו חמושים וכי שלושה מהם אף לא השתתפו בעימותים:

  • ח'ליל אל-ביירותי, בן 36, מוכר תה וקפה, נהרג מכדור חי שפגע בחזהו סמוך לשוק הירקות.
  • יוסף עדור, בן 24, מוכר בשוק, נהרג מירי ממסוק.
  • ג'מאל ג'וויליס, בן 29, תושב מזרח ירושלים שערך קניות בשוק בעת שפרצו העימותים, נורה ונהרג בעת שניסה לחלץ את מכוניתו מהאזור שאליו התקדמו הדחפורים הצבאיים.
  • עלאא חמראן, בן 16, נפגע מקליע בראשו בשוק ומת מפצעיו בבית החולים ברמאללה. חמראן השתתף במהומות שפרצו במקום אך לא היה חמוש.

בנוסף, נפצעו למעלה מארבעים פלסטינים, עשרה מהם באורח קשה.

שוק הירקות ברמאללה לאחר פעולת המסתערבים, 4.1.07. צילום: רויטרס

שוק הירקות ברמאללה לאחר פעולת המסתערבים, 4.1.07. צילום: רויטרס/>

ב-21.1.07 פנה בצלם לפרקליט הצבאי הראשי בדרישה כי יורה על פתיחה בחקירה של האירוע. במכתבו ציין בצלם כי הפגיעות הרבות בתושבים וההרס הרב שנגרם לרכוש מעלים חשד כבד כי הצבא פעל בניגוד לעקרון ההבחנה ולעקרון המידתיות שבמשפט ההומניטארי הבינלאומי. ספק אם היתרון הצבאי ממעצרו של אדם אחד עולה על הפגיעה הצפויה באזרחים, כפי שקרה במקרה זה. כן ציין בצלם כי פעולת מסתערבים בתוך אוכלוסייה אזרחית, הנעשית בשעות אחר הצהריים במרכז העיר, מסכנת עוברי אורח מבלי שידעו כלל שהם נתונים בסכנה. העובדה שזמן כה קצר לאחר שהמסתערבים נחשפו הגיעו למקום כוחות חילוץ מצביעה על כך שמתכנני המבצע צפו אפשרות כזו ומשכך היה עליהם לצפות אף את הסיכון החמור לפגיעה באזרחים.

כן דרש בצלם כי הצבא יפסיק לעשות שימוש ביחידות המסתערבים. השימוש שעושה הצבא ביחידות אלה פסול הן מבחינת הדינים המחייבים את הצדדים במהלך סכסוך מזוין והן מבחינת הכללים החלים על פעולות לאכיפת החוק. בדינים העוסקים בסכסוך מזוין קיים איסור להשתמש ב"מעל", שמשמעותו בהקשר זה היא התחזות לאזרחים. איסור זה נועד להגן על אזרחים בכך שהוא מחייב את הכוחות הלוחמים להבחין עצמם מהאוכלוסייה האזרחית באופן שיאפשר את זיהויים. בכל הנוגע לפעולות לאכיפת החוק, הרי שהכללים לפתיחה באש החלים במסגרת פעולות כאלה שונים מאלה החלים במצבי לחימה, ומגבילים הרבה יותר מהם, ופעילות יחידות המסתערבים אינה עולה בקנה אחד עם כללים אלה.

ב-7.4.08, כ-15 חודשים לאחר פנייתו הראשונה של בצלם, השיב לארגון רס"ן יהושע גורטלר, עוזר משפטי לפצ"ר, כדלקמן:

3. לאחר שבחן את תחקיר האירוע ואת ממצאיו, כמו גם את יתר החומר הנוגע לאירוע (בכלל זה החומר שהגיע מ"בצלם" ומארגוני זכויות אדם נוספים), בא הפצ"ר לכלל מסקנה, כי אין מקום להורות על פתיחה בחקירת מצ"ח ביחס לאירוע.

4. מממצאי התחקיר עולה, כי השימוש בכוח שנעשה על-ידי כוחות צה"ל במהלך האירוע, נעשה בתגובה לירי מאסיבי לעברם, וכן בתגובה להשלכת חפצים כבדים ומסוכנים לעברם ממספר מקורות ועל-ידי גורמים שונים, באופן אשר סיכן את חיי חיילי הכוח סכנה ממשית ומיידית. ממצאי התחקיר (בכלל זה ההיבטים הנוגעים להיקף מעורבותם של כוחות "מסוערבים" באירוע), לא העלו חשד לביצוען של עבירות פליליות על-ידי חיילי צה"ל שפעלו במסגרת האירוע (בהקשר זה ראוי להבהיר, כי ממצאי התחקיר אינם מלמדים על זיקה בין השתתפותם של כוחות "מסוערבים" בפעולה, לבין הפגיעה שנגרמה במהלכה לבלתי מעורבים, כמתואר בפנייתכם).

5. הפצ"ר אף אינו סבור, כי השימוש שנעשה בכוחות "מסוערבים" במהלך האירוע עומד בניגוד לחובותיה של ישראל לפי דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי, או כי דינים אלה מחייבים להורות, כבקשתכם, על הפסקה מוחלטת של השימוש בכוחות מוסווים.

תשובתו זו של רס"ן גורטלר אינה משכנעת ואין בה כדי להצדיק את סירובה של הפרקליטות הצבאית לפתוח בחקירת האירוע. ראשית, אין במכתב כל התייחסות לעצם ההחלטה לצאת לפעולה בנסיבות אלה ולשיקולים שעמדו בפני מקבלי ההחלטה. משכך, לא ברור האם נשקלו מראש הסכנות הצפויות לאזרחים והאם אלה נבחנו אל מול היתרון הצבאי שהיה צפוי ממעצרו של אותו אדם.

שנית, רס"ן גורטלר מתעלם מכך ששלושה מהפלסטינים שנהרגו כלל לא השתתפו בעימותים עם החיילים ולא נהרגו באזור הספציפי בו התרחשו. הם לא השליכו חפצים כלשהם לעבר החיילים ולכן גם לא ניתן לטעון כי סיכנו אותם בצורה כלשהי. גם עלאא חמראן, שהשתתף בעימותים, לא היה חמוש וספק אם ניתן לטעון כי הוא סיכן את חיי החיילים במקרה זה.

שלישית, תשובתו של גורטלר בנוגע להשתתפות כוח מסתערבים ב"סכסוך מזוין" כלל אינה מבהירה מדוע הפצ"ר סבור שהשימוש במסתערבים חוקי והאם הוא מגדיר את האירוע כפעולה מלחמתית או כפעולה לאכיפת חוק, שעל כל אחת מהן חלים דינים שונים. כך או אחרת, השימוש במסתערבים באירוע זה אינו חוקי: אם מדובר בפעולה מלחמתית, הרי'ששימוש במסתערבים מפר את דיני הלחימה, שכן מדובר בהפרה של האיסור על "מעל". לאחר הסתבכות הכוחות הופרו גם עקרון ההבחנה והחובה לנקוט אמצעי זהירות. מנגד, אם מדובר בפעולה לאכיפת חוק, הרי שהשימוש במסתערבים מותר אמנם, אך במקרה כזה התבצעה הפרה חמורה של הוראות הפתיחה באש החלות על פעולות לאכיפת חוק.