דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

בעת שמיליוני בני אדם בישראל ובגדה המערבית מסוגרים בבתיהם, מתנחלים אלימים ממשיכים בשלהם, בחסות המדינה: תוקפים רועי צאן בשדות המרעה ואף נכנסים לכפרים פלסטיניים, תוקפים תושבים ומשחיתים את רכושם. למרות משבר הקורונה, בשבועות האחרונים נמשכת העלייה במעשי האלימות.

יוני 2020

25
שמשה שבורה במכוניתו של מוחמד רובוע, לאחר שמתנחלים זרקו עליה אבן. דומא, 25.6.20. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם
שמשה שבורה במכוניתו של מוחמד רובוע, לאחר שמתנחלים זרקו עליה אבן. דומא, 25.6.20. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם

דומא, מחוז שכם: מתנחלים תקפו רכב באבן

מוחמד רובוע (27) הוא רואה חשבון העובד ביריחו ומתגורר בכפר סיר שממזרח לקלקילה. לקראת ערב יום חמישי, 25.6.20, כשנסע על כביש 458 לביתו והגיע לצומת דומא, הבחין במכונית שעצרה בצד הנגדי של הכביש. מאחורי המכונית עמדו שלושה אנשים, וכשהמשיך רובוע בנסיעה - רצו שניים מהם לעבר מכוניתו והשלישי השליך עליה אבן גדולה, שפגעה בשמשה השמאלית האחורית.

רובוע נבהל, עצר את מכוניתו באופן פתאומי וראשו נחבט בהגה. לאחר מכן המשיך בנסיעה, כשמונה קילומטרים, עד שהגיע לצומת עקרבא ועצר.

פלסטינים שעברו בכביש הבחינו בו מדמם והזמינו אמבולנס, שפינה אותו לבית החולים רפידיא בשכם. לאחר שנבדק, שוחרר רובוע לביתו, ובני משפחתו הגיעו לצומת עקרבא ולקחו משם את מכוניתו.

חלקת העצים העקורים של משפחת סולטאן. חארס, 25.6.20. צילום: באדיבות המשפחה
חלקת העצים העקורים של משפחת סולטאן. חארס, 25.6.20. צילום: באדיבות המשפחה

חארס, מחוז סלפית: מתנחלים עקרו קרוב ל-150 עצי זית וקברו אותם באדמה. אמג'ד סולטאן: "אנחנו מותשים מהניסיון לשמור על האדמה שלנו".

העקירה התגלתה ביום שני. שניים מתושבי חארס, האחים איהאב (40) ואמג'ד (46) סולטאן, הגיעו לחלקת האדמה שלהם, באזור ח'לת אבו אל-עולא, וגילו כי קרוב ל-150 עצי זית, בני עשר שנים, נעלמו.

מטע הזיתים של האחים משתרע על-פני  42 דונם, ומלבד העצים שנעלמו הם מגדלים כ-300 עצים, בני 40 שנה. החלקה המדוברת ממוקמת בצידה המערבי של העיירה, בסמוך לכביש הראשי (505).

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי, סיפר אמג'ד סולטאן על האירוע:

אחי הודיע לי שעצים נעלמו, והגעתי לאדמה שלנו במהירות. לא יכולתי להבין איך 150 עצי זית בני 10 שנים נעלמו פתאום! במטע שלנו יש בערך 300 עצי זית, שאבא שלי זכרונו לברכה נטע ב- 1980,  ולפני עשר שנים אני ואחי נטענו בערך 150 עצים נוספים. אנחנו מגיעים לשם כמעט כל יום ומטפלים בעצים.
חיפשנו את העצים ומצאנו אותם קבורים באדמה.

התקשרתי למשטרה הישראלית ואחרי חצי שעה הגיעו שוטרים. הם אמרו שאכן רואים שהמטע הושחת. איש המנהל האזרחי, שהגיע עם שוטרים וחיילים, אמר לי לדבר עם אנשי המת"ק הפלסטיני. היה ברור שהם לא רוצים לטפל במקרה.

אנחנו מותשים מהניסיון לשמור על האדמה שלנו ולעבד אותה - כי כבר עשר שנים שאנחנו נאבקים. בשלוש השנים הראשונות אחרי הנטיעה צריך להשקות הרבה את עצי הזית, והיינו מביאים איתנו את המים ברכב. עבדנו מאוד קשה כדי שהמטע ישגשג.

כל פעם היה מגיע השומר של ההתנחלות רבבה, ודורש מאיתנו היתר להיות באדמה שלנו. התעלמנו ממנו אבל לפעמים המתנחלים היו מגיעים וגונבים את החביות שהגנו על העצים. כשדרשנו אותן בחזרה, לפעמים הם החזירו. לא תיארנו לעצמנו שזה יגיע למצב הזה, שהם יעקרו לנו את העצים ויקברו אותם באדמה.

21
מוחמד כעאבנה שהוכה בראשו על ידי מתנחל. ואדי אל-קלט, 21.6.20. צילום: עאמר עארורי, בצלם
מוחמד כעאבנה שהוכה בראשו על ידי מתנחל. ואדי אל-קלט, 21.6.20. צילום: עאמר עארורי, בצלם

ואדי אל-קלט, מזרחית לירושלים: מתנחלים פלשו לקהילת ערב אל-כעאבנה, ואחד מהם הכה תושב במוט ברזל

ב-21.6.20 לקראת ערב, הגיעו כחמישה מתנחלים לקהילת ערב אל-כעאבנה שבוואדי אל-קלט. המתנחלים הגיעו מכיוון מאחז שהקימו לפני כשנתיים, במרחק של כחצי קילומטר מהקהילה, והחלו להסתובב בין אוהלי התושבים בטענה שהם מחפשים רועה צאן שתקף אחד מהם.

בשעה שבין התושבים למתנחלים התפתח ויכוח, הגיע למקום מתנחל נוסף שהחזיק מוט ברזל. המתנחל, שהגיע ברגל מהכביש הראשי הסמוך, החל לחבוט בעזרת המוט בכבשים של הקהילה. כשהתקרב אליו מוחמד כעאבנה (48), היכה אותו המתנחל בראשו ונמלט עם שאר המתנחלים.

תושבי הקהילה לקחו את כעאבנה לכביש הראשי ועצרו ג'יפ צבאי שעבר במקום. החיילים התקשרו למשטרה והזמינו אמבולנס ישראלי, אך לאחר שכעאבנה סירב לעלות עליו הוזמן אמבולנס של הסהר האדום. כעאבנה פונה לבית החולים הממשלתי ביריחו.

18

בורין, מחוז שכם: מתנחלים הציתו עצים ויידו אבנים על בית בבנייה. חיילים ירו גז מדמיע וכדורי "גומי" על התושבים והקשו על כיבוי האש

בשעות אחר הצהריים של יום חמישי, ה-18.6.20, נערים פלסטינים הציתו שדה קוצים בין השכונה המזרחית של הכפר בורין למאחז סנה יעקב (גבעת רונן). מתנחלים הגיעו למקום כדי לכבות את האש, ובינם לבין הנערים התפתח עימות. המאחז הוקם בשנת 1999, במרחק של כקילומטר מבורין.

בהמשך היום, בסביבות השעה 16:00 הגיעו כעשרה מתנחלים לשכונה הצפון-מזרחית של הכפר. הם החלו ליידות אבנים על בית בבנייה, שברו את צנרת המים שלו והציתו מטעי זית ושקד שצמחו בסביבתו. תושבים בשכונה יצאו להגן על בתיהם ואדמותיהם, ובמקום התפתח עימות בינם לבין המתנחלים. כעשרה חיילים שהגיעו לאזור ירו רימוני גז וכדורי מתכת מצופים גומי לעבר תושבי השכונה, ומנעו מחלקם להגיע לאדמותיהם כדי לכבות את האש. רכב כיבוי של ההגנה האזרחית הפלסטינית לא הצליח להגיע למטעים בשל העימותים.
 
עם רדת החשכה, לאחר שהאירוע הסתיים, הגיעו הכבאים לאדמות וסייעו לתושבים בכיבוי האש.
 
בשיר זיין (64), תושב הכפר ובעל אחד המטעים שהוצתו, שמע על ההצתה מבנו. בעדות שמסר למחרת האירוע לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, הוא סיפר:

למשפחה שלנו יש 25 דונם באזור, וחמישה מהם ירשתי מסבא שלי. בחלקה צומחים 40 עצי זית ושקד, והיא מגודרת מכל הכיוונים בשיחי סברס. כשהודיעו לי שהעצים שלי נשרפים הגעתי מיד, אבל החיילים לא נתנו לי להתקרב ואמרו כל הזמן "ארג'ע! ארג'ע!" (תחזור תחזור). ניסיתי להסביר להם שאני רק רוצה לכבות את האש, אבל הם התעקשו ולא נתנו לי להתקרב.

ראיתי בערך עשרה מתנחלים שניגשו לבית בבנייה, צמוד לחלקה שלי, והתחילו לשבור את קירות הלבנים. החיילים נתנו להם לעשות את זה ולא התערבו. בכל פעם שתושבים מהשכונה התקדמו לכיוון המתנחלים - החיילים התחילו לירות לעברם גם כדורי גומי. זה נמשך עד שהחשיך, ואז המתנחלים התרחקו לכיוון מאחז גבעת רונן.

מ-40 העצים בחלקה שלי נשארו 16. בחלקה של אבא שלי נשרפו בערך 50 עצי שקד וזית, ונשאר רק עץ אחד.‎ אני והבן שלי, ח'אלד, ניסינו לכבות אש שעדיין בערה בענפיהם של כמה עצים.

15
עין סאמיה, 15.6.20: מאמצים לכיבוי השריפות שהציתו מתנחלים. צילום: איאד חדאד, בצלם
עין סאמיה, 15.6.20: מאמצים לכיבוי השריפות שהציתו מתנחלים. צילום: איאד חדאד, בצלם

עין סאמיה, מחוז רמאללה: מתנחלים מציתים שדות, גורמי הביטחון אינם נוקפים אצבע והכבאים הישראלים נותנים ללהבות לכלות עשרות דונמים

מדוע כוחות הביטחון וצוותי הכיבוי הישראליים לא התגייסו לכיבוי השריפות, והפקירו את הקורבנות הפלסטינים להתמודד עם האש לבדם? מדוע הם מנעו מכבאית פלסטינית להושיט יד, ועצרו אותה בדרכה לזירת האירוע? כך נראית אלימות מתנחלים בשירות המדינה:

זה קרה ב-15.6.20, אחר הצהריים: שישה חקלאים מכפר מאלכ, שעיבדו את אדמותיהם לא רחוק מצומת עין סאמיה, הבחינו בג'יפ שעצר שוב ושוב לצד הדרך. בכל עצירה ירדו ממנו מתנחל או שניים - והציתו שדות פלסטיניים. החקלאים צעקו לעבר המתנחלים, ואלו הבינו שהתגלו ונמלטו לכיוון ההתנחלות כוכב השחר (התנחלות שהוקמה ב-1977, כשלושה קילומטרים מאדמותיו של הכפר עין סאמיה).

החקלאים שהבחינו בהצתות הזעיקו תושבים מכפר מאלכ ועין סאמיה, ועשרות מהם הגיעו לסייע במלאכת הכיבוי.
 
כעשר דקות לאחר הגעת התושבים, הגיעו לזירת ההצתות גם ג'יפים של הצבא ומג"ב וניידות משטרה. במקום לפעול כנגד האש המתפשטת, אנשיהם נעמדו וצפו במתרחש מרחוק. גם צוותיהן של שתי כבאיות, שהוקפצו מהתנחלויות סמוכות, צפו בשריפות מרחוק מבלי לנקוף אצבע - על אף פניות התושבים ובקשות הסיוע שלהם.

לאחר מספר דקות הגיעה למקום גם כבאית של ההגנה האזרחית הפלסטינית, אך היות שהשטחים החקלאיים מוגדרים כשטח C - צוותה לא מורשה להגיע לאזור ללא אישור. עקב השבתת התיאום הבטחוני בין הרשות הפלסטינית לבין הצבא, צוות הכבאית הפלסטינית לא יכול היה לתאם את ההגעה. הם קיוו שהחיילים יתנו להם לעבור ולעצור את האש אך תקוותם נכזבה: כוחות הביטחון עצרו את הכבאית, ולאחר המתנה בת שעתיים הצוות התייאש ועזב את המקום.
 
התושבים נאלצו להיאבק באש בכוחות עצמם. הם שפכו עליה מכלי מים קטנים, השליכו על הלהבות שמיכות רטובות ועלי עצים, וסיימו את מלאכת הכיבוי רק בשעה 18:30 בערב. בינתיים כילתה האש שטח של כ-100 דונם, כמחציתו אדמות מרעה, שדות מעובדים, גידולי שעורה ובקיה (מספוא לבהמות). השריפות הסבו נזקים כבדים לחקלאים ולרועי צאן מהאזור, שיאלצו עכשיו לרכוש מספוא עבור הבהמות.
 
דיאא רוסתום, בן 33, נשוי ואב לשלושה, חקלאי מהכפר מאלכ, סיפר  לתחקירן בצלם, איאד חדאד, על הצתת השדות:

ביום האירוע עבדתי כשכיר בחלקה שנועדה לגידול זעתר. התחלנו לעבוד בסביבות השעה 16:00, כשראיתי ג׳יפ לבן, עם לוחית רישוי צהובה, עוצר בצומת עין סאמיה - 300 מטרים מאיתנו. מהג'יפ ירד גבר שהתכופף ליד שדה יבש לצד הכביש. באותו רגע יצאה מדרך עפר סמוכה מכונית פלסטינית והאיש נבהל, חזר לג'יפ ונסע  לכיוון ההתנחלות כוכב השחר.
 
בעונת הקציר מתנחלים מציתים הרבה פעמים את השדות שלנו, אבל אחרי שהוא ניסה המשכנו לעבוד כרגיל ולחרוש את האדמה. בשעה 16:15 ראינו רכב לבן שנראה כמו אותו ג'יפ, מתקדם לאט לכיוון שלנו, וראיתי שבשדות שמאחוריו, ליד הכביש, משתוללת אש. התחלנו לצעוק, רצנו לשם והזעקנו עזרה מכיבוי האש. פתאום הרכב עצר שוב, במרחק של חצי קילומטר מהשריפה, והמתנחל ירד והצית אש בעשבים היבשים שצד הדרך.
 
המתנחל ראה אותנו צועקים וקוראים לעזרה ובתוך שניות עלה בחזרה לרכב והמשיך דרומה. הוא עצר במרחק של חצי קילומטר ושוב הצית שדה, ואז הרכב התרחק ונסע לכיוון ההתנחלות כוכב השחר. לא הצלחנו לרדוף אחריו או אפילו לצלם אותו כי היינו עסוקים בניסיונות לכבות את האש. האש התפשטה מהר. השתמשנו בכל מה שהיה בהישג ידינו – חתיכות גומי, ענפים ושיחי סירה קוצנית.

בינתיים קראו ברמקולים של המסגד בכפר מאלכ לאנשים להגיע ולעזור בכיבוי האש והגיעו עשרות אנשים.

ח׳אלד ר׳ניימאת (42), נשוי ואב לשישה ילדים, גם הוא חקלאי מכפר מאלכ, תיאר באוזני תחקירן בצלם, איאד חדאד, על התנהלות כוחות הביטחון וההפסדים שספגה משפחתו עקב הצתת שדותיו:

הצבא והמשטרה הגיעו למקום השריפות כבר בהתחלה, אבל לא עשו כלום. הגיעו גם כבאיות ישראליות וגם הצוותים שלהן, לא עזרו בכלל ורק היו בכוננות למקרה שהאש תתפשט לעבר ההתנחלויות. כבאית של ההגנה האזרחית הפלסטינית, מהכפר הסמוך א-טייבה, הגיעה גם היא - אבל הצוות שלה לא הצליח להשיג תיאום ולא יכול היה להיכנס לשטח. הם חיכו הרבה זמן ובסוף התייאשו ועזבו.
 
על-פי ההערכות נשרפו בשלושת אתרי ההצתה בסה"כ יותר מ-100 דונם של אדמות, כאשר במרבית השטח היו צמחי בר וצמחים טבעיים של הגבעות המשמשים לרעיית צאן. אירוע זה יאלץ אותנו לקנות כמויות רבות של מספוא, בשווי אלפי שקלים.

מוסא בני מניה על רקע הפאנלים הסולאריים שניפצו המתנחלים. אל-פג'ם, 15.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי
מוסא בני מניה על רקע הפאנלים הסולאריים שניפצו המתנחלים. אל-פג'ם, 15.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי

קהילת אל-פג'ם (עקרבא), מחוז שכם: עשרות מתנחלים פושטים על מאהל ומחריבים אותו עד היסוד

לאירוע שהתרחש בבוקר יום שני, 15.6.20, היו שני עדים: האחים מוסא (22) ואיסלאם (19) בני מניה. השניים רעו את עדר הצאן שלהם במזרח אל-פג'ם, כשהבחינו בארבעה כלי-רכב אזרחיים נוסעים מכיוון ההתנחלות איתמר ונכנסים לכביש המוביל לקהילה שלהם. מוסא ואיסלאם, שהיו במרחק של כ-500 מטרים מאוהלי המשפחה, צפו בארבעת כלי-הרכב עוצרים ליד האוהלים, וראו כ-20 מתנחלים יוצאים מהם למסע הרס מאורגן: תחילה ניפצו את מערכת החשמל הסולארי של הקהילה, שסופקה על-ידי הרשות הפלסטינית והייתה מורכבת מארבעה לוחות סולאריים וארון חשמל, ואחר כך השחיתו מכונית שחנתה במקום ונכנסו לתוך האוהלים. המתנחלים השחיתו גם את כל תכולת האוהלים - מקרר, מצעים וכלי מטבח - כמו גם את היריעות שלהם. לסיום גנבו כמה אוהלים והסתלקו מהמקום.

משפחת בני מניה מתפרנסת מרעיית צאן וגרה באזור זה, לצד חמש משפחות נוספות, במשך מרבית עונות השנה. בקיץ עוברת המשפחה לעקרבא, וכמה מחבריה נשארים באזור כדי לשמור על הצאן.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, תיאר מוסא בני מניה את מסע ההרס:

הגעתי לאוהלים שלנו, וראיתי שהם במצב נורא. המתנחלים השחיתו את האוהלים עצמם ואת כל מה שהיה בהם - מצעים, בגדים, כלי אוכל, מזרנים, הכל. הם ניתצו את המקרר. אני לא יודע במה הם השתמשו, צינורות ברזל או אלות. הם גנבו מזרנים מהאוהל של אחי יוסף וכן מצעים חורפיים. הם השחיתו גם את המכונית של אחי שחנתה ליד האוהל שלו, ומשמשת אותנו לנסיעה לשדות כי אין לה רישיון. בתוך כמה דקות הם הרסו הכל.

את הלוחות הסולאריים קיבלנו לפני שלוש שנים מהשלטון המקומי והם סיפקו חשמל לשלוש משפחות - לשלנו ולמשפחות פאח'ר וזוהיר שגרות בקהילה. בקיץ החום פה בלתי נסבל והחשמל הסולארי אפשר לנו להפעיל מקרר כדי שיהיו לנו מים קרים ונוכל לטעון את הטלפונים שלנו.

13
א-תוואני, 13.6.20: מתנחל המנסה להיכנס לכפר במהלך סיור של תעאיוש. צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם
א-תוואני, 13.6.20: מתנחל המנסה להיכנס לכפר במהלך סיור של תעאיוש. צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם

א-תוואני, דרום הר חברון: מתנחלים מנסים לפלוש לשטח הכפר בשעת סיור של תעאיוש באזור

ביום שבת, 13.6.20, בסביבות השעה 12:00 בצהריים, ערכו פעילי תעאיוש סיור באזור א-תוואני במחאה על אוהל שהקימו מתנחלים שבועיים קודם לכן במרחק של כ-300 מטר מהכפר. במהלך הסיור ניסו ארבעה מתנחלים, אחד מהם חמוש, להיכנס לכפר והתפתח ויכוח בינם לבין התושבים. בסופו של דבר, לאחר כעשרים דקות, מנעו חיילים את כניסת המתנחלים לכפר והרחיקו אותם מהמקום. לאחר מספר ימים, ב-18.6.20, פרקו המתנחלים את האוהל שהקימו.

עסירה אל-קיבלייה, 19.6.20: שמשה מנותצת במכוניתה של משפחת עומרי. צילום: באדיבות המשפחה
עסירה אל-קיבלייה, 19.6.20: שמשה מנותצת במכוניתה של משפחת עומרי. צילום: באדיבות המשפחה

עסירה אל-קיבלייה, מחוז שכם: מתנחלים תקפו בית באבנים לאור יום, והשחיתו את מכונית המשפחה באישון לילה

ב-13.6.20, בסביבות השעה 16:00, תקפו כ-15 מתנחלים באבנים את ביתם של מייסאא ועבד אל-באסט עומרי, בשנות ה-50 לחייהם, בשכונה הדרומית של הכפר. בני המשפחה יצאו להגן על רכושם ותושבים נוספים מהכפר הגיעו למקום כדי לסייע להם. לאחר כמה דקות הגיע למקום ג'יפ צבאי וחיילים שיצאו ממנו ירו רימוני גז מדמיע לעבר התושבים המתגוננים. התושבים התפזרו והמתנחלים חזרו לכיוון ההתנחלות יצהר, שהוקמה במרחק של כקילומטר מהמקום בשנת 1983.

ימים ספורים לאחר-מכן, ביום שישי, 19.6.20, התעוררו בני הזוג עומרי באישון לילה למשמע פיצוץ מחוץ לביתם. כשיצאו החוצה ראו כארבעה מתנחלים נמלטים לכיוון רכב הביטחון של ההתנחלות, שעמד במרחק של כ-150 מטר מביתם. בני המשפחה גילו כי המתנחלים שברו את השמשה האחורית ושני הצמיגים האחוריים באחת ממכוניות המשפחה.

12

מרכז העיר חברון: עשרות מתנחלים, חמושים באבנים, פשטו על שכונת ואדי אל-חסין

70 מטרים משכונת אל-חסין שבחברון הוקמה ההתנחלות "גבעת האבות". בחסות הקרבה הזו (והגיבוי המלא מהצבא), מרשים לעצמם תושבי ההתנחלות לפלוש לשטח השכונה הפלסטינית, ולהתנהל בה בהתאם למצב רוחם. ב-12.6.20, יום שישי לקראת ערב, הגיעו כ-30 מתנחלים לוואדי אל-חסין. הם הסתובבו בין בתי השכונה ועזבו תוך מספר דקות, אך כעבור כשעתיים הם שבו אליה והפעם החלו ליידות אבנים על מכוניות חונות של התושבים. עשרות תושבים יצאו מבתיהם כדי להגן על רכושם, ויידו אבנים לעבר המתנחלים - בניסיון להרחיקם.

עבד אל-כרים אל-ג'עברי (61), תושב השכונה, מיהר להתקשר ולהתריע על המתרחש באוזני קצין המנהל האזרחי, וזה הגיע למקום תוך מספר דקות. בעקבות הקצין הגיעו גם שוטר ושוטרת, מלווים בכ-30 חיילים, והכוח ניסה להפריד בין התושבים למתנחלים. המתנחלים נסוגו תחילה לחלקת אדמה שנמצאת מאחורי בית משפחת אל-ג'עברי, והמשיכו ליידות אבנים לכביש ועל בתי השכונה. לאחר כחצי שעה הם הסתלקו.

במהלך ההתקפה שברו המתנחלים שמשות של ארבעה כלי-רכב, ושניים מבעליהם, בהם משפחת אל-ג'עברי, הגישו תלונות במשטרת קריית ארבע.

עבד אל-כרים א-ג'עברי, נשוי ואב ל-13, סיפר על הפלישה לתחקירנית בצלם, מנאל א-ג'עברי:

הנכד שלי, מוחמד בן התשע, הגיע אליי בריצה וצעק "מתנחלים! מתנחלים!". יצאתי לכניסה של הבית וראיתי בערך 20 מתנחלים מתקדמים לבית שלנו, וכשהם ראו אותי הם שינו כיוון. המתנחלים הסתובבו בלי ליווי של כוחות הביטחון.

בסביבות השעה 20:30 שמעתי צעקות בחוץ. יצאתי מהר וראיתי בערך 30 מתנחלים, כנראה אותה קבוצה שנכנסה לשכונה קודם, אבל הפעם היו יותר אנשים. ראיתי את המתנחלים זורקים אבנים על המכוניות שחנו ליד הבית שלי. קרובי משפחה שלי יצאו החוצה והתחילו לצעוק, וכמה מהם זרקו בחזרה אבנים לעבר המתנחלים כדי להרחיק אותם.

התקשרתי לקצין המנהל האזרחי, ותוך חמש דקות הוא הגיע, ואחרי כמה דקות הגיעו גם שני שוטרים ובערך 30 חיילים. הכוחות ניסו להרגיע את המצב ולהרחיק את המתנחלים והורו לנו לחזור לבתים ולמתנחלים לחזור לבתים שלהם. בסוף הם עזבו והתפנינו להעריך את הנזק שהם גרמו.

מתנחלים תוקפים את איברהים בדר, בדרכו לביתו. חברון, 12.6.20. צילום: זידאן א-שרבאתי
מתנחלים תוקפים את איברהים בדר, בדרכו לביתו. חברון, 12.6.20. צילום: זידאן א-שרבאתי

מרכז העיר חברון: לאחד שברו את האף, השני הוכה ונאלץ להמתין ברחוב עד יעבור זעם. שני אחים הותקפו באותו היום על-ידי מתנחלים שונים

ביום שישי, ה-12.6.20, ישב מוחמד בדר בפתח ביתו שבשכונת תל רומידה. בדר, בן 26, נשוי ואב לשני פעוטות, מתגורר במרכז העיר חברון, בשכונה בה התגרויות של מתנחלים הפכו לעניין יומיומי. השעה הייתה ארבע וחצי אחר הצהריים כשהבחין בארבעה מתנחלים מנסים לקחת עגלה שמשמת את שכנו לצורכי פרנסה וביקש מהמתנחלים לעזוב אותה. שלושה מהם עזבו את העגלה והתנפלו על בדר במכות, ואז הוציא אחד מהם מכיסו חפץ קשה מכיסו, הכה בעוצמה באפו של בדר ונמלט עם חבריו לכיוון רחוב א-שוהדאא. כשניסו בדר ואביו לרדוף אחרי התוקפים, חסם חייל את דרכם ליד הבסיס הצבאי הסמוך.

חלפו מספר דקות ובדר התעלף. החיילים בבסיס הצבאי העניקו לו טיפול ראשוני והזמינו אמבולנס שפינה אותו לבית החולים עאליה שבעיר. בבית החולים הוא עבר בדיקות וצילומים, ונקבע שאפו נשבר.

הוא שוחרר לביתו בסביבות השעה 22:00.
 
גם אחיו של מוחמד, איברהים בדר, הוכה באותו יום על ידי מתנחלים. בסביבות השעה 23:00 עבר איברהים (31) במחסום באב א-זאוויה (מחסום הידוע גם בשמות "השוטר" ו-"56") ועשה את דרכו הביתה. לפתע התנפלו עליו כשמונה מתנחלים והחלו לתקוף אותו. איברהים ניסה להימלט בחזרה לשטח המחסום, אך המתנחלים רדפו אחריו והמשיכו לתקוף אותו גם שם. חייל שהוצב במחסום ניסה לסייע לו ולהרחיקו מהמתנחלים, ולאחר שהתקשה לעשות זאת יעץ לו לחזור לצידו השני של המחסום ולהמתין עד יעבור זעם. איברהים עשה כדבריו והמתין בצדו השני של המחסום כחצי שעה.

פלסטיני תושב חברון, שתיעד את התקיפה במצלמתו, התקשר לאיברהים ואמר לו כי שוטרים הגיעו למקום. איברהים חזר לנקודה בה הותקף, מסר לשוטרים את עדותו ואלו הציעו לאסוף אותו למחרת מביתו ולקחת אותו לתחנת המשטרה להגשת תלונה - וכך אכן היה.

ח'ירבת סוסיא, דרום הר חברון: מתנחלים פולשים לכפר ומטרידים את תושביו. חיילים מסרבים לפנותם

ביום שישי, 12.6.20, בסביבות השעה 9:00 בבוקר, נכנסו  עשרות מתנחלים לח'ירבת סוסיא והחלו להסתובב בין הבתים ולהטריד את התושבים. לאחר כחצי שעה הגיעו למקום חיילים, שהתייחסו בזלזול לתושבי סוסיא וסירבו להרחיק את המתנחלים. רק לאחר שכ-15 תושבים ופעילים פלסטינים החלו לצעוד במחאה לכיוון התנחלות סוסיא הרחיקו החיילים את המתנחלים מהמקום.

הצבא גרש את תושבי ח'ירבת סוסיא מכפרם ב-1986 והם עברו לגור על אדמותיהם החקלאיות. מאז מנסים הצבא והמתנחלים  לסלקם גם משם.

11
הכתובת אותה ריססו מציתי המכונית בזייתא (ג'מאעין), 11.6.20. צילום: רשיד עלי מחמוד חנש
הכתובת אותה ריססו מציתי המכונית בזייתא (ג'מאעין), 11.6.20. צילום: רשיד עלי מחמוד חנש

זייתא (ג'מאעין), מחוז שכם: מתנחלים הציתו רכב של חולה לב, וחתמו על הקיר "עם ישראל חי"

בית משפחת חנש עומד בחלקו הצפוני של הכפר זייתא (ג'מאעין), והגישה הרגלית ממנו למרכז הכפר קשה, במיוחד אם אתה חולה לב. למתנחלים שביקשו לפגוע ברכושם של תושבי הבית המרוחק הגישה כנראה הייתה קלה יותר, כי הם הגיעו – השחיתו ויצאו – מבלי להתגלות ומבלי לשלם כל מחיר על מעשיהם.

זה קרה ביום חמישי, ה-11.6.20, באחת לפנות בוקר. מוחמד חנש, בן 18, גילה כי מכונית המשפחה עולה באש והזעיק עזרה. כשיצאו החוצה, גילו תושבי הבית כי מעבר למכונית הבוערת - המתנחלים ריססו על קיר ביתם את הכתובת "עם ישראל חי".

רשיד חנש (48), אביו של מוחמד, דיווח על האירוע למועצת הכפר ולמשטרה הפלסטינית, אך אנשי המשטרה הפלסטינית הודיעו לו כי לא יוכלו להגיע למקום עקב הפסקת התיאום הביטחוני.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, רשיד חנש סיפר:

ראיתי את החלק הקדמי של האוטו עולה באש, ניסינו לכבות את הלהבות עם מים וכמה שכנים באו ועזרו לנו.

מאז שכיבינו את האש אני יושב מול האוטו ולא מאמין שזה קרה. שילמתי עליו 95,000 שקל, והביטוח לא מפצה על נזקים שגורמים מתנחלים. עברתי ניתוח לב פתוח ואני מקבל טיפולים בשכם, והאוטו חיוני בשביל זה. אפילו להגיע למרכז הכפר קשה בלי אוטו, כי הבית שלנו רחוק ממש. אני לא יודע מה אעשה עכשיו.

אין לי כסף לקנות אוטו אחר.

באותה כתובת – "עם ישראל חי" – כמו גם בוונדליזם דומה ופגיעה במכוניות, נתקלו תושבי א-סאוויה - כפר השוכן באותו מחוז. תושבי השכונה הצפונית התעוררו למראות דומים בבוקר יום שני, ה-8.6.20, כשגילו כי צמיגיהן של עשר מכוניות נוקבו. מצלמת האבטחה במקום קלטה את דמותו של מתנחל מנקב צמיג ומסתלק.

כשני קילומטרים מהשכונה הוקמה, ב-1991, ההתנחלות רחלים.

נסים חג'ה, שהותקף על ידי מתנחלים. בורקה, 11.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם
נסים חג'ה, שהותקף על ידי מתנחלים. בורקה, 11.6.20. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם

בורקה, מחוז שכם: "הם באו עלינו בהפתעה גמורה, החזיקו מקלות ובקצה של אחד המקלות היו מסמרים". מתנחלים התנפלו על חקלאים באבנים, מקלות וצרחות

כ-15 מתנחלים התנפלו על חקלאים שעבדו בחלקת האדמה השייכת לאחד מהם, ותקפו אותם באלימות חסרת מעצורים. האירוע התרחש ביום חמישי, ה-11.6.20, בשעה בה שלושה מתושבי בורקה קטפו זעתר ומרווה, וטיפלו בעצי הזית הצומחים על אדמתו של נסים חג'ה (42).

בצהרי היום הבחינו השלושה - חג'ה, נסראללה סאלח (16) ואביו פטין סאלח (49) - ב-15 מתנחלים, חלקם רעולי פנים וחמושים בנשק ובמקלות, שהופיעו משום מקום. המתנחלים עצרו מטרים ספורים מהחקלאים, והחלו ליידות אבנים על חג'ה ונסראללה, שעבדו זה לצד זה. חג'ה נפגע משלוש אבנים, שתיים מהן בגבו ואחת ברגלו, ופטין סייע לו להתפנות משם בעזרתו של נסראללה. המתנחלים הסתלקו אף הם.

פטין הזעיק תושבים מהכפר, שלקחו את חג'ה לביתו ומשם הוא פונה באמבולנס לבית החולים רפידיא בשכם. בבית החולים נתגלו קרעים בגידי רגלו וחבורות על הכבד. חג'ה שוחרר לביתו והרופאים הורו לו לנוח 25 יום, ולהישאר במעקב רפואי.
 
בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, תיאר נסים חג'ה את התקיפה:

שמעתי את פטין צועק "מתנחלים! מתנחלים!", וסאלח קפץ מהר ורץ לכיוון הכפר. הסתכלתי אחורה וראיתי שארבעה מהמתנחלים ממש קרובים אליי, כך שלא הייתה לי ברירה אלא לברוח. הם באו עלינו בהפתעה גמורה, החזיקו מקלות ובקצה של אחד המקלות היו מסמרים.

רצתי. הם התרוצצו, זרקו עלינו אבנים וצרחו בקולי קולות. רובם היו רעולי פנים וחלקם החזיקו נשק.

אחת האבנים פגעה בי בגב, ועוד אבן פגעה ברגל שלי. נפלתי ארצה. הרגל כאבה לי כל-כך שחשבתי שהיא נשברה. המתנחלים המשיכו לזרוק עליי אבנים ואבן שלישית פגעה בי, שוב בגב. הצלחתי בקושי להתרחק קצת, עם הרגל הכואבת. קראתי לפטין והוא בא ועזר לי.

החלקה בה התרחשה התקיפה ממוקמת כקילומטר מצפון-מערב לכפר, וכקילומטר ממנה הוקמה ההתנחלות חומש (שפונתה ב-2005). אגב - כשבוע קודם לכן, ב-6.5.20, תקפו מתנחלים שני רועי צאן ליד בורקה, ושברו את רגלו של אחד מהם.

7
ח'ירבת א-תוואמין, 7.6.20: דלת המערה אותה פרצו מתנחלים, בדרכם לגניבת ציוד שאוחסן במקום. צילום:  נאסר נוואג'עה, בצלם
ח'ירבת א-תוואמין, 7.6.20: דלת המערה אותה פרצו מתנחלים, בדרכם לגניבת ציוד שאוחסן במקום. צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם

ח'ירבת א-תוואמין, דרום הר חברון: מתנחלים גנבו יבול חקלאי וציוד חקלאי

בשעות הבוקר של יום שבת, 6.6.20, הגיע  ברכאת מחמוד, בן 52, תושב יטא לאדמתו בכפרה הנטוש של משפחתו, ח'ירבת א-תוואמין. החלקה נמצאת במרחק של כארבעה קילומטרים מח'ירבת אמנייזל, אליה עברו רוב תושבי הכפר, ובסמוך אליה הוקמה בשנת 1983 ההתנחלות סוסיא.

מחמוד עבד עד שעות הלילה המאוחרות, קצר החיטה באדמתו והשאיר במקום את שקי הקציר כדי לאסוף אותם למחרת. למחרת בבוקר חזר מחמוד לאדמתו וגילה כי חלק משקי הקציר פוזרו והושחתו והיתר נגנבו. חקלאים אחרים שהגיעו לעבד את אדמתם בח'ירבת א-תוואמין באותו בוקר גילו כי מתנחלים פרצו לאחת המערות, בה מתבצע שיפוץ לצרכי מגורים, השחיתו דלתה ואת תכולתה, שכללה מזרונים וחפצים בסיסיים, ובנוסף, גנבו כלי עבודה ומנוע חשמלי.

בח'ירבת א-תוואמין, שתושביה גורשו בשנת 2001 גרו עד אז שבע משפחות, שעברו ברובן לח'ירבת אמנייזל. בעקבות עתירה לבג"ץ נקבע כי התושבים יורשו לשוב ולעבד את אדמותיהם במקום. מאז התושבים מגיעים למקום בשעות היום, עובדים בשדותיהם וחוזרים לבתיהם הנוכחיים בח'ירבת אמנייזל ובעיירה יטא.

חלון מנופץ בעינבוס, 7.6.20. צילום: באדיבות המשפחה
חלון מנופץ בעינבוס, 7.6.20. צילום: באדיבות המשפחה

עינבוס, מחוז שכם: מתנחלים בליווי צבאי תקפו באבנים בתים בכפר

ביום ראשון, 7.6.20, בסביבות השעה 15:30, הסבו בני משפחת רשדאן בחצר ביתם, הניצב בצדו הצפוני של הכפר עינבוס. הם שמעו צעקות, ואבי המשפחה, ג'אד אל-כרים (59), עלה על גג הבית וראה עשרה מתנחלים, רעולי פנים ומלווים בשני חיילים, מיידים אבנים לעבר בתי הכפר. המתנחלים עמדו על ראש גבעה המצויה כ-200 מטרים מביתו.

רשדאן צעק על המתנחלים ודרש כי יסתלקו, אך הם התקרבו והחלו ליידות אבנים על ביתו ועל בית שכן הנמצא בבנייה. בינתיים עלו לגג גם שאר בני המשפחה, אך כשהתקרבו המתנחלים ביקש מהם רשדאן לחזור פנימה ולהתרחק מהחלונות.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי, סיפר רשדאן:

הבן שלי, מוחמד, ביקר אותנו עם אשתו ובתו התינוקת. ביקשתי ממנו למצוא להן מקום בטוח בבית, רחוק מהחלונות, כי חששתי לנכדה שלי. המתנחלים יידו עלינו אבנים ושני החיילים עמדו שם בזרועות שלובות והסתכלו על זה בשלווה. התרגזתי כל-כך! קיללתי את החיילים בערבית ובעברית. אחד מהם לעג לי אך סימן למתנחלים להתרחק והם חזרו לכיוון ההתנחלות יצהר, שנמצאת מרחק של קילומטר וחצי או שניים מאיתנו.

אחרי שהמתנחלים הסתלקו, הבן שלי, אחמד, סיפר לי שהוא התקשר למועצת הכפר כדי לדווח על מה שקרה, והם אמרו שהם לא יכולים לעשות כלום מאז שהתיאום הביטחוני הופסק. אפילו אם היה עדיין תיאום - מה זה עוזר כשהחיילים עצמם מלווים את המתנחלים התוקפים ועומדים שם בחיבוק ידיים? אנחנו יכולים לסמוך רק על אלוהים, אף אחד אחר לא יעזור לנו.

6
מתנחלים מתגודדים ליד בתים בעסירה אל-קיבלייה, 6.6.20. צילום: בני משפחתו של איבראהים מחפוז
מתנחלים מתגודדים ליד בתים בעסירה אל-קיבלייה, 6.6.20. צילום: בני משפחתו של איבראהים מחפוז

עסירה אל-קיבלייה, מחוז שכם: מתנחלים תקפו בתים באבנים, וחיילים הצטרפו אליהם בירי אש חיה ורימוני גז והלם

ביום שבת, 6.6.20, בסביבות השעה 18:30, נעמדו כחמישה מתנחלים על ראש גבעה מעל הכפר עסירה אל-קיבלייה. לצידם חנה ג'יפ צבאי ובמקום שהו כמה חיילים. המתנחלים התקרבו לבתי הכפר, הג'יפ התקרב אף הוא, ואז המתנחלים החלו ליידות אבנים על הבתים. כשיצאו התושבים כדי להגן על עצמם ועל רכושם - ירו החיילים לעברם רימוני גז והלם, ואש חיה באוויר.

ההתקפה על הכפר נמשכה כחצי שעה.

מאז שהרשות הפלסטינית הפסיקה את התיאום הבטחוני מול ישראל, לאור כוונות הסיפוח, אין תיאום ביטחוני בין הרשות הפלסטינית לזרועות הביטחון הישראליות. משכך, לא נותר למותקפים למי לפנות, ולו על מנת לזכות במראית עין של הגנה ואכיפת החוק, וראש המועצה פנה לצלב האדום בקריאה לעזרה. בינתיים, באו המתנחלים על סיפוקם ועזבו את מהמקום.

4
עץ זית עתיק כרות בבורין, 4.6.20 . צילום: נאסר קאדוס
עץ זית עתיק כרות בבורין, 4.6.20 . צילום: נאסר קאדוס

בורין, מחוז שכם: מתנחלים כרתו 80 עצי זית עתיקים

נאסר קאדוס (52) למד משיחת טלפון שרוב העצים בחלקת האדמה שלו נכרתו. החלקה המדוברת נמצאת בצדו הדרומי של הכפר, ושיחת הטלפון הקשה הגיעה ביום חמישי, ה-4.6.20, בסביבות חמש אחר הצהריים.

הצבא אינו מתיר לקאדוס להגיע ללא תיאום לאדמתו, שבמרחק של כשני קילומטרים ממנה הוקמה ההתנחלות יצהר, ולכן לא יכול היה להגיע אליה מיד ולבדוק מה מצב העצים. כעבור יומיים, בשעות הבוקר המוקדמות, הגיע קאדוס לאדמתו וגילה כי מתנחלים כרתו בה כ-80 עצי זית עתיקים.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי, סיפר:

ניצלתי את העובדה שבשבת המתנחלים לא נוהגים לצאת מהבתים שלהם מוקדם, והגעתי אל החלקה בערך בשבע בבוקר. גיליתי שבחלקה לא נשאר אפילו עץ אחד שלם, ונראה שהעצים נכרתו ארבעה או חמישה ימים קודם, כי הענפים כבר התחילו להתייבש. כשראיתי את העצים על הקרקע הרגשתי מחנק בגרון ומיהרתי ללכת משם. לא הייתי מסוגל להישאר ולראות את המראה הנורא הזה.

הצלחתי לחזור הביתה מבלי להיתקל במתנחלים או בג'יפים הצבאיים שמסיירים על הכביש של יצהר. אני מרגיש חוסר אונים מוחלט.

3
חסן אל-משאני, לאחר תקיפת מתנחלים במטע הזיתים של המשפחה, 3.6.20. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם
חסן אל-משאני, לאחר תקיפת מתנחלים במטע הזיתים של המשפחה, 3.6.20. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם

א-שויוח', מחוז חברון: שלושה בני משפחה נזקקו לטיפול רפואי בעקבות תקיפת מתנחלים וכלביהם

טאלב אל-משני (73), אשתו ח'דרה חלאייקה (59) ובנם חסן (36) שהו במטע הזיתים שלהם כששישה מתנחלים התנפלו עליהם, שברו את אצבעו של חסן, הרביצו לשלושתם ואיימו עליהם באקדח. האירוע הקשה התרחש בצהרי יום רביעי, ה-3.6.20, כאשר בני המשפחה הגיעו לחלקה אותה עיבדו במהלך חמש השנים האחרונות. החלקה ממוקמת כארבעה קילומטרים מא-שויוח' וכשני קילומטרים מההתנחלות אספר (הידועה בשם מיצד והוקמה ב-1984).
 
בשעה 12:00 לערך, הבחינו בני המשפחה בשישה מתנחלים מתקרבים לעברם: ארבעה רכובים על-גבי טרקטורון ושניים ברגל, מלווים בשני כלבים. בדרכם גירשו המתנחלים רועה צאן, שעדרו זה עתה פלש לאדמות משפחת אל-משני, ובאותה שעה ניסו בני המשפחה להרחיק את העדר ולהגן על עצי הזית הצעירים.

המתנחלים צעקו בעברית שזוהי אדמתם ודרשו מהבעלים להסתלק, ובמהלך הוויכוח שהתלהט אחז אחד מהמתנחלים בידו השמאלית של חסן ושבר את אצבעו. שניים מהמתנחלים האחרים התנפלו על חסן, בעטו בו ודחפו אותו בעת ששני הכלבים נשכו אותו ברגליו. ח'דרה וטאלב ניסו להרחיק את המתנחלים מבנם, אך אחד המתנחלים חטף את המקל בו אחז טאלב, בעט בבטנו והכה חסן עם המקל בראשו. כשניסתה ח'דרה לסייע לבנה, הכה המתנחל גם אותה.

קרובי משפחה שהיו באזור ניסו להפריד בין בני המשפחה לבין המתנחלים, יחד עם רועה הצאן שנקלע לאירוע,  ובשלב זה שלף אחד המתנחלים אקדח ואיים לירות אם קורבנותיו לא יעזבו את המטע. בן דוד של טאלב, שהגיע לקראת סוף התקיפה, ניסה להרגיע את המתנחל המאיים, ובני המשפחה התרחקו.

לאחר זמן קצר, המתנחלים נסוגו לכיוון ההתנחלות מיצד (אספר).

טאלב אל-משני תיאר באוזני תחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, כיצד הותקפה משפחתו בעת ששהתה על אדמתה:

המתנחלים צעקו עלינו שנסתלק וטענו שאנחנו על האדמה שלהם. חסן ואני ענינו שזו האדמה שלנו והם אלה שצריכים לעזוב - והם התרגזו מאוד. מתנחל גדל-גוף התקרב לחסן ותקף אותו. הוא תפס את היד השמאלית שלו וסובב את אצבעו האמצעית. שני מתנחלים אחרים התחילו לדחוף את חסן ולבעוט בו, ושני הכלבים תקפו אותו מאחור.

ניסיתי לאיים על המתנחלים עם המקל שלי, אך אחד מהם חטף לי את המקל מהיד והיכה את חסן בראש. כשאשתי ניסתה להתערב ולעזור לו, הוא היכה אותה עם המקל בגב.

ח'דרה חלאייקה מסרה אף היא את עדותה לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש:

שמעתי את חסן צורח מכאבים, ושני מתנחלים נוספים התחילו לדחוף את חסן ולבעוט בו. ראיתי שני כלבים תוקפים את חסן מאחור.

ראיתי את חסן יושב על האדמה וסובל תחת המכות, זה היה מזעזע. בעלי החזיק את הבטן שלו והיה ברור שגם הוא סובל מכאבים. פתאום אחד המתנחלים שלף  אקדח ונופף בו. הוא איים לירות אם לא נלך משם.

לאחר התקיפה נזקקו שלושת בני המשפחה לטיפול רפואי. ההורים קיבלו עזרה ראשונה במרפאת חירום בעיירה א-שויוח' וחסן אל-משני נלקח לבית החולים עאליה בחברון, שם עבר בדיקות וצילומי רנטגן. האמה השבורה בידו השמאלית קובעה והוא הופנה לקבלת חיסון נגד כלבת.
 
למחרת הגישו חסן ובן דודו, עאייד אל-משני, תלונה בתחנת המשטרה בקריית ארבע נגד המתנחלים שתקפו את בני המשפחה. הם מסרו לשוטרים חומרי וידאו בהם ניתן לזהותם.

1
מחמוד אבו סבחה, תושב ח'ירבת אמנייזל שבדרום הר חברון. צילום: מוסא אבו השהש
מחמוד אבו סבחה, תושב ח'ירבת אמנייזל שבדרום הר חברון. צילום: מוסא אבו השהש

ח'ירבת א-תוואמין, מסאפר יטא: מתנחלים ניסו לדרוס רועה צאן, תפסו אותו ואיימו עליו באלימות. והשוטרים? הם עצרו את הקורבן ודרשו ממנו להפקיד ערבות תמורת שחרורו

מחמוד אבו סבחה, בן 22, תושב ח'ירבת אמנייזל שבדרום הר חברון, הוא רועה צאן. בבוקר יום שני, ה-1.6.20, יצא אבו סבחה לרעות את עדר משפחתו - כ-200 ראשי צאן - בשטח מרעה השייך למשפחתו, בסמוך לח'ירבת א-תוואמין, שם גרה המשפחה במקור. השטח המדובר נמצא במרחק של כקילומטר וחצי מח'ירבת אמנייזל, ובסמוך אליו הוקמה בשנת 1983 ההתנחלות סוסיא.

במרעה פגש אבו סבחה את סדאם רשיד, בן 13, תושב אמנייזל גם הוא, שרעה במקום את הצאן של משפחתו. בסביבות השעה 9:00 החליטו השניים להוביל את עדריהם לגבעה סמוכה, ורשיד התקדם לעברה עם צאנו. אבו סבחה התעכב  כדי להשקות את עדרו מבאר מים בשטח המרעה.
 
פתאום הופיע מעל אבו סבחה רחפן, שטס נמוך מעל העדר כשהוא מבהיל את הכבשים ומפזר אותן לכל עבר. לאחר כעשר דקות הרחפן התרחק, ובמקום הופיעו שני מתנחלים על טרקטורון. הנהג, המוכר לאבו סבחה בשם יעקב, נסע במהירות רבה לעברו, ורדף אחריו כשניסה להימלט.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, סיפר אבו סבחה כיצד המתנחלים רדפו אחריו ואיימו עליו עם אקדח, סכין וכלב:

ברחתי לאזור עם סלעים גדולים, שקשה לעבור בו בטרקטורון, וניסיתי להתקשר למשטרה הישראלית. המתנחלים ראו אותי מוציא את הטלפון, ירדו מהטרקטורון ורצו לכיוון שלי. יעקב תפס אותי, הוציא את האקדח שלו ואיים שהוא יירה אם אנסה להתקשר למשטרה. המתנחל השני הוציא סכין ובעט לי ברגל, ותוך כדי כך גם איים עליי עם הכלב שהוא החזיק בחבל. אחר כך המתנחלים הלכו לכיוון העדר שלי. הם ניסו להוביל את הכבשים לכיוון ההתנחלות.

רשיד, שעלה על גבעה סמוכה, השקיף משם על המתרחש והתקשר לבני משפחתו כדי לבקש עזרה. בעדות שמסר לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, תיאר את התקיפה בה חזה:

מהמקום שבו עמדתי ראיתי רחפן קטן, שעף ליד מחמוד והכבשים שלו. ראיתי את הכבשים בורחים ומתפזרים לכיוונים שונים, והנחתי שמתנחלים מסוסיא הפעילו את הרחפן. צפיתי על מה שקורה שם ואז ראיתי טרקטורון נוסע במהירות לכיוון מחמוד, וראיתי אותו מתרוצץ מול הטרקטורון. התקשרתי לבן דוד שלי בח'ירבת אמנייזל. אמרתי לו שמחמוד הותקף על ידי קבוצת מתנחלים וביקשתי שאנשים יבואו לעזור לו. פתאום הטרקטורון נעצר ושני מתנחלים וכלב ירדו ממנו והתקרבו למחמוד. פחדתי מאוד שהם יתקפו אותו והתחלתי להתקדם לעברם.

בשלב זה התקשר אבו סבחה למשטרת ישראל ולאחר מספר דקות הגיעו למקום ברגל שלושה חיילים. הם הובילו את אבו סבחה לכיוון המחסום הקרוב בית יתיר/אל-אסייפר, קרוב לכניסה לח'ירבת אמנייזל, ובמחסום עמדו כמה ניידות משטרה, מכונית של המנהל האזרחי וג'יפים צבאיים. אחד השוטרים הורה לאבו סבחה לעלות לניידת, שהסיעה אותו לתחנת המשטרה בהתנחלות קריית ארבע.

אביו של אבו סבחה הגיע בינתיים למרעה, כדי לאסוף את הצאן שהתפזר בשדות לאחר שהמתנחלים עזבו.

בתחנת המשטרה נאלץ אבו סבחה להמתין כשלוש שעות, וכאשר הוכנס לחקירה האשים אותו החוקר כי התלונן באופן שקרי על-כך שמתנחל ירה בו. אבו סבחה הסביר לחוקר כי דיווח למשטרה שמתנחל איים עליו בנשק, ושהוא אמר שיירה בו אם יתקשר למשטרה, אך החוקר הודיע לו כי הוא עצור ודרש שמשפחתו תפקיד ערבות בסך 500 ש"ח כדי לשחררו.

אביו של אבו סבחה הפקיד את הערבות. אבו סבחה שוחרר לאחר שנאלץ להתחייב כי יתייצב בבית המשפט בנובמבר, לדיון בעניינו.

צינורות חתוכים בח'ירבת ג'בעית, 1.6.20. צילום: באדיבות המשפחה
צינורות חתוכים בח'ירבת ג'בעית, 1.6.20. צילום: באדיבות המשפחה

ח'ירבת ג'בעית, מחוז רמאללה: מתנחלים השחיתו צינורות המובילים מים לקהילה, ואילצו את התושבים לפרקם מדי ערב, כדי לשמור עליהם מפני השחתה

בליל יום שני, 1.6.20, חתכו מתנחלים את הצינורות המובילים מים מבורות אגירה של הקהילה אל בתי תושביה - מים המשמשים לשתייה, ניקיון והשקיית הצאן.  זו הייתה הפעם השנייה - תוך שבוע - שצינורות חיוניים אלו הושחתו.

בשל אבדן המים יקרי הערך, תושבי הקהילה נאלצו לקנות מים ולהוביל אותם מהכפר השכן, אל-מור'ייר, ולרכוש צינורות חדשים. כעת הם מפרקים את הצינורות כל ערב ומרכיבים אותם עם שחר, מחשש שמא המתנחלים יחזרו לפגוע בצינורות בשלישית.

בפברואר השנה  פלשו כעשרה מתנחלים לבתי הקהילה, בתואנה שהם מחפשים כבשים שנגנבו מהם. במהלך הפלישה האלימה תקפו המתנחלים שלושה רועים, ואחד מהם, שהוכה בראשו, פונה לבית החולים. שניים אחרים נחבלו וטופלו במקום.

EU

פרסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. בצלם לבדו אחראי לתכניו, שאינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.