דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הגדר הרעה: הפרת זכויות האדם כתוצאה מהקמת מכשול ההפרדה

תקציר, אפריל 2003

בחודש יוני 2002 החליטה ממשלת ישראל להקים מכשול הפרדה בין ישראל לגדה המערבית, במטרה למנוע כניסה בלתי מבוקרת של פלסטינים לתוך ישראל. לפי החלטת הממשלה, ייבנה המכשול סביב כל שטח הגדה. עד כה התקבלו החלטות אופרטיביות בנוגע לכ-190 ק"מ בלבד והפעלתם של 145 ק"מ ראשונים (שלב א') אמורה להתחיל בחודש יולי הקרוב.

רוב התוואי של המכשול בשלב א' נקבע בתוך שטח הגדה המערבית. כתוצאה מכך, הקמת המכשול תפגע בזכויות האדם של למעלה מ-210,000 תושבים פלסטינים המתגוררים ב-67 יישובים: 13 יישובים, בהם מתגוררים כ-11,700 תושבים, ייהפכו למובלעות שיהיו כלואות בין המכשול לבין הקו הירוק; התוואי המפותל של המכשול והקמת מכשול נוסף ("מכשול עומק") ממזרח למכשול ההפרדה יהפכו 19 יישובים אחרים, בהם מתגוררים כ-128,500 פלסטינים, למובלעות מבודדות; 36 יישובים נוספים ממזרח למכשול ההפרדה או למכשול העומק, בהם מתגוררים כ-72,200 תושבים, יופרדו מחלק משמעותי מאדמותיהם החקלאיות שייוותרו ממערב לאותם המכשולים.

ישראל התחייבה כי לאורך המכשול יוקמו מעברים, דרכם יוכלו התושבים שייפגעו מהקמתו לעבור, לאחר שיקבלו "היתרים מיוחדים". אולם, גם בהנחה כי מעברים אלה אכן יוקמו וכי תתאפשר תנועת פלסטינים דרכם - דבר המוטל בספק - תהיה אוכלוסייה זו תלויה לחלוטין במערכת הביטחון הישראלית כדי לנהל את חייה. ניסיון העבר מצביע על כך שישראל מנצלת את יכולתה להגביל את תנועת הפלסטינים בשטחים לצורך השגת מטרות פסולות ותוך התבססות על שיקולים זרים, ולא רק לצרכי ביטחון. סביר להניח כי מדיניות זו תיושם גם בנוגע למעבר הפלסטינים דרך המעברים שיוקמו לאורך המכשול והקמת המעברים לא תמנע פגיעה בחופש התנועה שלהם.

ההגבלות על חופש התנועה יפגעו אנושות באלפי פלסטינים שיתקשו להגיע לשטחים החקלאיים שבבעלותם ולשווק את תוצרתם בשאר שטחי הגדה המערבית. הפעילות החקלאית היא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים ביישובים שיושפעו מהקמת המכשול בשלב א', שכן זהו אחד האזורים הפוריים ביותר בגדה המערבית. הפגיעה בענף החקלאות עלולה להביא להרעה משמעותית במצב הכלכלי בשטחים, שתדרדר משפחות רבות לחיי עוני.

הקמת המכשול תצטמצם גם במידה משמעותית את נגישותה של האוכלוסייה הכפרית אל בתי החולים בטול כרם, קלקיליה ומזרח ירושלים, שיבודדו משאר הגדה המערבית. מערכת החינוך תשובש בשל תלותם של בתי ספר רבים, בעיקר בכפרים, במורים המגיעים מחוץ ליישוב.

הקמת מכשול ההפרדה כדרך למניעת פיגועים בתוך ישראל הוא הפיתרון הקיצוני ביותר והפוגע ביותר בתושבים הפלסטינים. ישראל העדיפה פיתרון זה על פני דרכים חלופיות שעמדו לרשותה, שפגיעתן באזרחים הפלסטינים פחותה, ובכך הפרה את חובתה לפי המשפט הבינלאומי.

למרות שרוב הפלסטינים שביצעו פיגועים בישראל עברו דרך המחסומים המוצבים על הקו הירוק ולא דרך המרחבים הפתוחים שביניהם, נמנעה ישראל מתיקון הליקויים שהתגלו בפעולת המחסומים בטרם החליטה על הקמת המכשול. בנוסף, צה"ל קבע כי היערכות משמעותית במרחב התפר, שהיתה יכולה אולי להגביל כניסה של פלסטינים לישראל, הוא בתחתית סולם העדיפויות שלו. במקום זאת, העדיף צה"ל לקדם מטרות אחרות, כמו הגנה על ההתנחלויות ותקיפת מוסדות הרשות הפלסטינית.

גם אם תתקבל טענת המדינה כי הדרך היחידה למניעת פיגועים היא הקמת המכשול, עדיין היא מחוייבת לקבוע את תוואי המכשול בצורה שתפגע כמה שפחות בזכויות האדם. בניגוד לכך, תוואי המכשול נקבע תוך התעלמות כמעט מוחלטת מכלל זה ותוך הסתמכות על שיקולים זרים. אחד השיקולים המרכזיים היה הכללת כמה שיותר התנחלויות ממערב למכשול, במטרה לקדם את סיפוחן לישראל. שיקול נוסף שהוביל להקמת המכשול בתוך שטח הגדה המערבית היה הימנעות מהמחיר הפוליטי שהיה כרוך בהכרה בקו הירוק כגבולה של ישראל. באחד האזורים, שונה התוואי כתוצאה מלחצים של תושבי היישוב הישראלי מתן, שתבעו להפריד בין קלקיליה לעיירה חבלה שמדרום לה, על מנת שלא לפגוע ב"איכות החיים" שלהם. באזורים אחרים, הוחלט להזיז את המכשול מזרחה כדי להימנע מפגיעה באתרי עתיקות. באזור בית לחם, הוחלט להקים את המכשול בתוך העיר כדי להבטיח גישה חופשית למתפללים יהודים לקבר רחל.

מכלול המאפיינים של מכשול ההפרדה והשיקולים שהובילו לקביעת התוואי, יוצר את הרושם כי ישראל שוב נתלית בטיעונים ביטחוניים כדי לקבוע, באופן חד צדדי, עובדות בשטח שישפיעו על כל הסדר עתידי בין ישראל לבין הפלסטינים. ישראל כבר נקטה במדיניות זו בעבר והצדיקה הפקעת קרקעות לצורך הקמת התנחלויות בקיומם של "צרכים צבאיים דחופים" ובטענה כי מדובר בצעד זמני. ההתנחלויות הפכו זה מכבר לעובדות בשטח וישראל דורשת היום לספח את חלקן לשטחה. סביר להניח כי, כמו במקרה ההתנחלויות, יהפוך מכשול ההפרדה לעובדה של קבע שתכשיר את הקרקע לתביעה עתידית של ישראל לסיפוח שטחים נוספים לגבולה.

לנוכח דברים אלה קורא בצלם לממשלת ישראל לבטל את החלטות הממשלה והקבינט שהתקבלו עד כה בעניין מכשול ההפרדה ולעצור לאלתר את כל העבודות המתבצעות כעת להקמתו, לרבות תפיסת הקרקעות; אם יוחלט כי אין מנוס מהקמת המכשול, יש לקבוע כי, ככלל, יוקם המכשול על הקו הירוק או לחילופין, בתוך שטחה של מדינת ישראל.