דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

פועלי ציון: הפרת זכויות האדם של עובדי השטחים בישראל ובהתנחלויות

ספטמבר 1999, תקציר

מאז תחילת הכיבוש ב-1967, נקטה ישראל מדיניות כלכלית אשר נועדה באופן מכוון למנוע פיתוח כלכלי בשטחים. כתוצאה מכך נוצר תלות ושעבוד של הכלכלה הפלסטינית בכלכלת ישראל. אחד מהביטויים של השעבוד והתלות היה, ונותר, העסקת עובדים פלסטינים בישראל.

הדו"ח עוסק בהיבטים שונים הקשורים בהפרות זכויות האדם של הפועלים הפלסטינים המועסקים בישראל ובהתנחלויות. להלן המסקנות העיקריות של הדו"ח:

  • מעסיקים ישראלים רבים עושקים את עובדיהם הפלסטינים: משלמים להם שכר מתחת לשכר המינימום, מונעים מהם פיצויי פיטורין, מפירים את זכויותיהם הסוציאליות. כל זאת מבלי שרשויות המדינה יאכפו עליהם את החוק. הקף ההפרות נרחב יותר בקרב מעסיקים בהתנחלויות.
  • עד 1994 שללה ישראל במרמה את מרבית הזכויות בביטוח לאומי מעובדי השטחים, ולאחר מכן "הכשירה" את הפגיעה באופן רטרואקטיבי באמצעות חקיקה. הרשות הפלסטינית פוגעת גם היא בזכות של העובדים הפלסטינים לביטוח סוציאלי, תמורתו נוכו כספים ממשכורותיהם.
  • כוחות הביטחון הישראליים מפעילים אלימות, באופן שרירותי, כלפי פלסטינים הנכנסים לעבוד בישראל.
  • מעסיקים ישראלים מפעילים אלימות כלפי פלסטינים המועסקים אצלם.
  • השב"כ שולל רשיון עבודה מפועלים רק על-מנת לאלצם למסור מידע או לגייסם כמשת"פים.
  • מדיניות הסגר על צורותיה השונות - סגר כללי, סגר מוחלט וסגר פנימי - גורמת לפגיעות ישירות ועקיפות בזכויות העובדים שמועסקים בישראל או שהועסקו בה בעבר.