פרסומים

הדו"ח "גיהינום עלי אדמות" הוא המשכו של דו"ח "ברוכים הבאים לגיהינום" שפרסם בצלם בחודש אוגוסט 2024, והוא מתבסס על הניתוח והמחקר המעמיק שנערך אז ועל נתונים מעודכנים ועדויות חדשות שנגבו מ-21 אסירים פלסטינים ששוחררו ממתקני הכליאה הישראליים בחודשים האחרונים, וכן על עבודתם של ארגוני זכויות אדם ישראליים ובינלאומיים. מהמידע המעודכן עולה כי מתקני הכליאה ממשיכים לתפקד כרשת של מחנות עינויים לפלסטינים וכי עדיין מתקיימים בהם, ואף ביתר שאת, התעללות שיטתית הכוללת אלימות גופנית והתעמרות נפשית, תנאים בלתי אנושיים והרעבה ומניעת טיפול רפואי, שהובילו למקרי מוות רבים. חלק מהעדים מספרים גם על התעללות ואלימות מינית שחוו בעצמם או שהיו עדים לה. הפיכת מתקני הכליאה לרשת של מחנות עינויים היא חלק מהמתקפה המתוכננת והרחבה שמוביל המשטר הישראלי נגד החברה הפלסטינית, ושמטרתה לפרק ולהרוס את הפלסטינים כקבוצה. הג'נוסייד ברצועת עזה והטיהור האתני בגדה המערבית הם הביטויים הקיצוניים ביותר של מדיניות זו.

מזה יותר משנה מנהלת ישראל מלחמה חסרת מעצורים כנגד העם הפלסטיני ברצועת עזה, בגדה המערבית ובשטחי מדינת ישראל. האלימות, שאפיינה מאז ומתמיד את יחסו של משטר הכיבוש והאפרטהייד הישראלי כלפי פלסטינים, מופיעה בשנה האחרונה בצורתה החשופה והישירה ביותר. דו"ח מצב זה מתמקד באחד ממופעי האלימות הללו. בצלם גבה 25 עדויות מפלסטינים שעברו התעללות מצד חיילים ישראלים במרכז העיר חברון בין החודשים מאי לאוגוסט 2024. בעדויות מתוארים מעשי אלימות, השפלה והתעללות בגברים, בנשים, בבני נוער ובילדים, שנעשו בידי חיילים. היקף האלימות מעיד על כך שאין מדובר רק בשאיפת נקם אישית של חייל זה או אחר או בכשל נקודתי, אלא בתוצר אלים במיוחד של מדיניות מערכתית, סדורה וארוכת שנים של דיכוי, גירוש וגזל העומדים בבסיס משטר האפרטהייד הישראלי.

הדו"ח "ברוכים הבאים לגיהינום" עוסק ביחס לאסירים הפלסטינים ובכליאתם בתנאים בלתי אנושיים במתקני הכליאה הישראליים מאז 7 באוקטובר 2023. במסגרת המחקר שערך בצלם נגבו עדויותיהם של 55 פלסטינים ופלסטיניות שהוחזקו בבתי כלא ובמתקני מעצר ישראליים בתקופה זו, ושוחררו. רובם המוחץ של העדים לא הועמדו לדין. עדויות האסירים מציגות את תוצאותיו של תהליך מזורז שבמסגרתו הפכו למעלה מתריסר מתקני כליאה ישראליים, אזרחיים וצבאיים, לרשת מחנות הפועלים במסגרת מדיניות מערכתית ושיטתית שמטרתם העיקרית היא התעללות בבני האדם המוחזקים בהם. מרחב מסוג זה, שכל הבא בשעריו נידון לכאב וסבל מכוונים, חמורים ובלתי פוסקים, פועל דה-פקטו כמחנה עינויים.

בפרסום זה תמצאו ארבעה ניתוחים של פסקי דין שפרסם בצלם במהלך 2019 באתר האינטרנט של הארגון, העוסקים בפסקי דין של בג"ץ בנושאים שונים – מהריסת בתים, דרך זכויות נחקרים, אסירים ובני משפחותיהם, וכלה בשימוש בגופות כקלפי מיקוח. כל אחד מהם מעיד על הקלות שבה מקבל בית המשפט את עמדת המדינה, על הלוליינות המשפטית שלה נדרשים השופטים במטרה להעניק חותמת משפטית לפגיעה קשה בזכויות האדם, ועל כך שבשורה התחתונה, כמבואר לעיל, בית המשפט העליון אינו בא לשרת את הצדק אלא דווקא את הכיבוש.

דו"ח משותף עם המוקד להגנת הפרט

מניעת שינה, כבילות ממושכות, אלימות מילולית ולעיתים פיזית; חשיפה לקור וחום; מזון מועט וגרוע; צינוק מצחין, בידוד, היגיינה ירודה. כך נראית חקירה שגרתית במתקן השב"כ בבית הסוהר שקמה, כפי שעולה מדו"ח חדש של המוקד להגנת הפרט ובצלם. הדו"ח מבוסס על תצהירים ועדויות של 116 עצירים ביטחוניים פלסטינים שנחקרו במקום בין אוגוסט 2013 למארס 2014. לפחות 14 מהם נחקרו בעינויים בידי הרשות הפלסטינית זמן קצר קודם לכן. משטר חקירות זה של השב"כ מופעל באישור רשויות המדינה, לרבות בג"ץ

הדו"ח חושף את שגרת ההתעללות במתקן המעצר אפוף החשאיות של השב"כ בפתח תקווה. המחקר מבוסס על עדויותיהם של 121 פלסטינים ועולה ממנו כי נגד הכלואים הופעלו אמצעים האסורים באופן מוחלט על-פי המשפט הישראלי והבינלאומי ואשר מהווים יחס אכזרי, בלתי-אנושי ומשפיל ובחלק מהמקרים גם עינויים. הדו"ח קורא לישראל לעקור את השימוש באמצעים אסורים אלה מהשורש.

מהדו"ח עולה כי בשנת 2007 ירד מספר הישראלים והפלסטינים שנהרגו כתוצאה מהעימות בשטחים. לעומת זאת, חלה הרעה במדדים רבים אחרים של זכויות האדם בשטחים. העיקרי שבהם הוא המצב ההומניטארי ברצועת עזה, שהידרדר לשפל חסר תקדים עקב המצור הישראלי.

השב"כ נוהג להתעלל כשגרה בעצירים פלסטינים הנחקרים על-ידו ומיעוטם אף נחקר בעינויים. כך עולה מדו"ח חדש שמפרסמים היום המוקד להגנת הפרט ובצלם. פרקליטות המדינה, מטייחת חקירות בנושא ובכך נותנת חסות להפרה של בג"ץ ושל המשפט הבינלאומי.