חוק עונש המוות, שזוכה לתמיכה ציבורית רחבה בישראל, צפוי לעבור מחר בכנסת (שני, 30 במרץ) ושירות בתי הסוהר כבר החל להיערך לביצוע הוצאות להורג במתחמים ייעודיים.
יולי נובק, מנכ"לית בצלם: ״אחרי יותר משנתיים של קטל פלסטינים ברצועת עזה, בגדה המערבית ובבתי הכלא, ממשלת ישראל מוסיפה כלי חדש לארגז הכלים שלה להרג פלסטינים. זהו צעד נוסף להטמעת תפיסות גזעניות, אלימות ואכזריות בחוק הישראלי ולהפיכתן למדיניות רשמית״
חוק עונש המוות הישראלי ממסד את מנגנון ההוצאה להורג של פלסטינים והופך אותו לחוקי. החוק נוסח כך שיחול על פלסטינים בלבד, והוא יהפוך הרג של פלסטינים לכלי ענישה רשמי ומקובל שיובטח באמצעות כמה מנגנונים:
העונש - הרג באמצעות תליה, יבוצע תוך 90 יום ממתן גזר הדין, ללא אפשרות חנינה. עונש המוות יוטל בבתי משפט צבאיים שבהם נשפטים רק פלסטינים. שיעור ההרשעות בבתי משפט אלו הוא 96% והם מתבססות במקרים רבים על "הודאות" שהושגו באמצעות לחץ ועינויים במהלך החקירות.
עונש המוות הוגדר כברירת מחדל, השופטים יוכלו להמירו למאסר עולם רק בנסיבות מיוחדות. בנוסף, לא תידרש הסכמה פה אחד של השופטים, די יהיה ברוב רגיל ולאחר גזר הדין לא תהיה כל אפשרות לחנינה או הקלה בעונש.
הדיונים בכנסת לקידום החוק לוו ברטוריקה המאדירה הרג מצד חברי כנסת ישראלים. דוגמאות להתנהגות זו: ח"כים הגיעו לדיונים עם סיכות זהב בצורת חבל תלייה על הדש, ניהלו דיונים סוערים על שיטות המתה, השתלחו ברופאים שמתנגדים לשתף פעולה עם המהלך והתגאו בכך שרבים בחברה הישראלית יהיו מעוניינים להתנדב למלא את תפקיד התליין.
ישראל הורגת פלסטינים בהיקפים חסרי תקדים כבר היום:
מאז אוקטובר 2023 ישראל הרגה לפחות 72,000 פלסטינים בעזה, ולפחות 1,050 פלסטינים בגדה המערבית. למעלה מ-80 אסירים פלסטינים מתו במתקני הכליאה הישראליים, שהפכו לרשת של מחנות עינויים, שבהם מוחזקים אסירים פלסטינים החשופים להתעללות ואלימות בלתי פוסקת. החוק מוסיף עוד מנגנון הרג רשמי לפרקטיקות ההרג הקיימות.
פרויקט הכליאה של פלסטינים הוא אחד ממאפייניו של משטר האפרטהייד הישראלי. נכון למרץ 2026 כ-9,500 פלסטינים מוחזקים בתנאים בלתי אנושיים במתקני הכליאה הישראליים, כמחציתם מוחזקים במעצר מנהלי או כ"לוחמים בלתי חוקיים", מבלי שנשפטו ומבלי שניתנה להם האפשרות להגן על עצמם.
