פרסום רשימת הרוגי "עופרת יצוקה"

בשבועות הקרובים יפרסם בצלם את הנתונים שאסף אודות ההרוגים הפלסטינים בעזה במסגרת מבצע "עופרת יצוקה".

מזה שני עשורים מנהל בצלם מאגר מקיף המכיל מידע על כל האנשים שנהרגו במסגרת האירועים האלימים - פלסטינים, ישראלים ואחרים. המידע אודות ישראלים שנהרגו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" , ובהם אזרחים וחיילים, מבוסס על דובר צה"ל ועל מקורות ישראליים זמינים. סוגיית הנפגעים הפלסטינים, מספרם, זהותם והנסיבות שבהן נהרגו עוררה מחלוקת רבה מאז ראשיתו של המבצע ועד עתה. בשל מספרם הרב של הנפגעים והעובדה שרשויות הביטחון מונעות מבצלם גישה לרצועת עזה, ארכה עבודת המחקר בנושא חודשים ארוכים והייתה כרוכה בקשיים רבים. לצורך הכנת הרשימה, בדקו תחקירני בצלם הגרים ברצועת עזה את נסיבות מותו של כל אחד מהפלסטינים לגביהם נטען כי לא השתתפו בלחימה. במסגרת התחקיר נאספו מסמכים רפואיים ותמונות ונגבו עדויות מעדי ראיה. הנתונים שנאספו הוצלבו עם הודעות דובר צה"ל, רשימות שהופצו באתרי אינטרנט ובלוגים של ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים לזכויות האדם, ארגונים פלסטיניים חמושים ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים. בצלם פנה גם לצבא בבקשה לקבל את הרשימה שהוא גיבש, אולם בקשתנו נדחתה.

על בסיס התחקיר קבע בצלם אם האדם שנהרג נטל חלק בלחימה או לא. שוטרים פלסטינים שנהרגו במהלך המבצע קוטלגו בקטגוריה נפרדת [ר' בהמשך]. בשל מורכבות האירועים ומספרם הגדול של ההרוגים, בצלם לא הצליח להגיע בכל המקרים למידע מספיק בנוגע לשאלת השתתפותם בלחימה של הרוגים מסוימים. במקרים שבהם לא היה בידינו די מידע על-מנת להכריע בשאלת מעמדו של ההרוג צוין הדבר ברשימה.

סיווג רשימת ההרוגים על פי השתתפות בלחימה מבוסס על גישה חדשה של הצלב האדום הבינלאומי, שגובשה לאחר מחקר שערכו מומחים במשפט ההומניטארי הבינלאומי במשך שש שנים. המחקר נועד להבהיר איזה אזרח ייחשב למי ש"השתתף ישירות בלחימה", במטרה לחזק את ההגנה על אזרחים שאינם משתתפים בה ולכן אינם מהווים יעד לגיטימי להתקפה. בעקבות המחקר קבע הצלב האדום כי קיימות שתי קטגוריות של אנשים המאבדים את ההגנות המוקנות לאזרחים במהלך סכסוך מזוין בין מדינה לבין קבוצה מזוינת מאורגנת.

1. אדם הממלא "תפקיד לחימה מתמשך" (Continuous Combat Function ) ייחשב כמטרה לגיטימית גם אם באותו הרגע הוא אינו לוקח חלק ישיר בלחימה. בקטגוריה זו ייכללו אנשים המעורבים בהכנה, בביצוע או בפיקוד על פעולות לחימה. אדם שגויס, אומן וצויד על ידי קבוצה חמושה במטרה להשתתף באופן ישיר ומתמשך בפעולות הלחימה, ייחשב לכזה הממלא תפקיד לחימה מתמשך גם אם טרם ביצע ולו פעולה אחת. מאידך, אנשים הקשורים לקבוצות אלה מבלי שתפקידם יכלול השתתפות ישירה בלחימה ישמרו על מעמדם כאזרחים והם אינם יעד לגיטימי להתקפה. כך, מגייסים, מאמנים, ומממנים יכולים אמנם לתרום ללחימה אולם כל עוד הם עצמם לא עוסקים בה, אסור לתקוף אותם.
2. אדם שאינו ממלא "תפקיד לחימה מתמשך" הוא יעד לגיטימי להתקפה רק בעת שהוא נוטל חלק ישיר בלחימה (לדוגמא, בדרכו לשיגור רקטה, בזמן הפעולה ובדרך חזרה מן הפעולה).

בכל מקרה בו קיים ספק בנוגע למעשיו של אדם, יפעל הספק לטובתו והוא ייחשב כאזרח שאסור שיהיה יעד להתקפה.

העובדה שהאדם שנהרג השתייך לארגון פלסטיני כזה או אחר אינה מהווה, כשלעצמה, ראייה לכך שההרוג השתתף בלחימה וכי הוא איבד את ההגנות המגיעות לו כאזרח. רק אנשים שמילאו את אחד התפקידים העונים להגדרת "תפקיד לחימה מתמשך" ייחשבו ככאלה שהשתתפו בלחימה.

רשימת הרוגי האינתיפאדה

בנוסף לעבודה על רשימת הפלסטינים שנהרגו במבצע "עופרת יצוקה", ערך בצלם בדיקה מחודשת של המידע שברשותו אודות כל הפלסטינים שנהרגו מאז 29 בספטמבר 2000 ועד 26 בדצמבר 2008. הבדיקה כללה התייחסות למקורות מידע שלא היו קיימים בעבר, בהם אתרי אינטרנט של ארגונים פלסטיניים חמושים, של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, של ארגונים פלסטיניים לזכויות האדם ושל דובר צה"ל. פריטי מידע שנמצאו בנוגע להרוגים 'נבדקו והוצלב עם מקורות מידע אחרים.

בכל מקרה שבו התגלתה אי התאמה בין המידע החדש למידע ברשות בצלם, בדקו תחקירני בצלם מחדש את נסיבות האירועים. בעקבות זאת, 'שינה בצלם את קטלוגם של 23 פלסטינים שנהרגו בתשע תקריות, זאת מתוך 4,860 פלסטינים שנהרגו בתקופה זו. הנתונים עודכנו במאגר המידע של בצלם.

סיווג ההרוגים

הנתונים המופיעים באתר בצלם כוללים את שמות ההרוגים, גילם, מינם, מקום מגוריהם, תאריך ומקום מותם ומי הרגם. בנוגע לישראלים שנהרגו מצוין האם הם היו אזרחים או אנשי כוחות הביטחון. בנוגע לפלסטינים שנהרגו מצוין, ככל שהדבר ידוע לבצלם, האם הם נהרגו תוך כדי לחימה או לא.

בצלם מדגיש כי פרסום שמו של אדם ברשימות ההרוגים, ציון העובדה שההרוג היה אזרח, או קטלוגו כמי שלא השתתף בלחימה בעת שנהרג אינם מעידים על הפרת חוק או על חפותו של ההרוג ואין בהם כדי להוביל למסקנה בעלת אופי משפטי או מוסרי. עם זאת, בכל המקרים בהם נהרגו אזרחים שלא השתתפו בלחימה, מוטלת על כוחות הביטחון החובה לקיים חקירה עצמאית ואפקטיבית של נסיבות הריגתם על' מנת לוודא שאנשיהם פעלו כדין. בצלם מעביר את כל המידע הנמצא ברשותו לרשויות החקירה הרלבנטיות.

סיווגם של שוטרים פלסטינים

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הבהירה ישראל כי כל השוטרים הפלסטינים הם מטרות לגיטימיות וכבר ביומו 'הראשון של המבצע, ב-27.12.08, הפציץ הצבא את מטה המשטרה הראשי בעיר עזה והרג 42 צוערים של המשטרה שעמדו באותה עת במסדר. גורמים רשמיים אמרו בראיונות בתקשורת ובהודעות רשמיות כי התקפה זו הייתה מוצדקת שכן שוטרים אלה היו עתידים להשתתף בלחימה נגד ישראל וכי כל מטרה השייכת לחמאס היא מטרה לגיטימית, בלי קשר לפעילותם של הנפגעים.

ספק גדול אם המשטרה הפלסטינית בעזה מהווה כמוסד חלק מן הכוח הלוחם של חמאס, כלומר שחבריה ממלאים תפקיד לחימה מתמשך. לאור החזקה כי אנשים הם אזרחים, שאינם יעד לגיטימי להתקפה, כל עוד לא הוכח אחרת, לא ניתן לראות בשוטרים יעד לגיטימי של התקפה בהיעדר ראיות על שילובם בכוח הלחימה של חמאס. עם זאת, מכיוון שאין בידי בצלם די מידע על תפקידה של המשטרה בעזה, ועל הקשר בינה לבין הקבוצות המזוינות המאורגנות, אין באפשרותנו לקבוע בוודאות אם השוטרים היו יעד לגיטימי להתקפה. מסיבות אלה החליט בצלם למנות את השוטרים הפלסטינים שנהרגו על-ידי ישראל במהלך מבצע "עופרת יצוקה" תחת קטגוריה נפרדת.