דיווחים

ב-16.12.21 הרגו פלסטינים את יהודה דימטמן, בן ה-25, באתר ההתנחלות המפונה חומש. בימים שלאחר מכן תקפו מתנחלים פלסטינים בבתיהם ובכבישים ובמקביל הקים הצבא מחסומים וחסם דרכים המשמשות את הפלסטינים. כך מתנהל משטר האפרטהייד: בערוץ הפעולה הרשמי – הטלת הגבלות קיצוניות על תנועת הפלסטינים המשבשות את חייהם, ןבערוץ הבלתי רשמי – אלימות של מתנחלים כלפיהם, בנוכחות חיילים או בהעדרם אך בגיבוי מלא של רשויות המדינה. במדיניות זו מבהירה ישראל לתושבי הגדה הפלסטינים כי איש לא יגן עליהם וכי מבחינתה שלומם וביטחונם אינם מעניינה.   

בחודשים ינואר-פברואר תיעד בצלם כמה אירועים שבהם מתנחלים עמדו על גג ההתנחלות בית רומנו ותקפו באבנים עוברי אורח וחנויות במרכז העיר חברון. חיילים, המוצבים דרך קבע במקום, לא עשו דבר כדי למנוע זאת ורק כאשר כמה נערים פלסטינים ניסו, ללא הצלחה, לזרוק אבנים אל גג ההתנחלות הם יצאו כדי לעצור אותם. הצבא אף כפה על בעלי החנויות ברחוב לסגור את עסקיהם במשך ארבעה ימים – כעונש על יידוי אבנים. אירועים אלה הם שיקוף מדויק של הדרך בה מתנהל משטר האפרטהייד הישראלי והם מבהירים היטב לפלסטינים כי איש לא יגן על חייהם, על גופם ועל רכושם.

ביום שלישי, 8.2.22, בשעה 13:15, חסמו שני כלי רכב את דרכה של מכונית סיאט בלב העיר שכם. שוטרי ימ"מ ירדו מאחד מהם, ירו לעברה עשרות יריות והרגו שלושה תושבי שכם שהיו פעילים בגדודי חללי אל-אקצה – אשרף מבסלט, מוחמד דח'יל ואדהם מברוכה. אף כי חלק מיושבי המכונית היו חמושים, איש מהם לא ירה לעבר השוטרים לפני שנורו למוות. הירי בהם, שניות לאחר עצירת כלי הרכב, אינו חלק מפעולת מעצר אלא הוצאה להורג.

ב-22.12.21 ראו מוחמד עבאס, תושב מחנה הפליטים אל-עמארי, בן 25, ושני חבריו, כלי-רכב צבאי שעקב אחר כלי-רכב פלסטיני ומתוך סקרנות עקבו אחריו בג'יפון המאזדה שבו נסעו לאורך כמה מאות מטרים. כלי-הרכב הצבאי תועד במצלמות אבטחה כשהוא עוצר בסמוך לכיכר שבין המחנה לאל-בירה וחוסם את הכביש, ואז, כשחלפה המאזדה על-פניו, ירו עליה החיילים מתוכו. עבאס, שישב במושב האחורי, נפגע בגבו ומת לאחר כשעה. הירי של החיילים לעבר מכונית שלא סיכנה אותם כלל הוא ביטוי נוסף למדיניות הפתיחה באש שמיישמת ישראל בגדה המערבית ולקלות בה יכולים חיילים לירות למוות בפלסטינים.

ב-8.2.22 הגיעו עשרות מתנחלים לאוהל של משפחת שלאלדה באזור אל-קאנוב במחוז חברון ותקפו אותו באבנים. כשיצאו בני המשפחה להגן על ביתם תקפו אותם המתנחלים והכו קשות את אבי המשפחה שנזקק לניתוח בראשו. כמחצית מהמשפחות שחיו באזור זה עזבו אותו לאחרונה בשל השתלטות אלימה של מתנחלים על אדמות באזור. הניסיון מלמד שהסיכויים כי מישהו ייתן את הדין על התקיפה קלושים, שכן מערכת אכיפת החוק הישראלית אמונה על טיוח "חקירות" העוסקות באלימות של מתנחלים נגד פלסטינים. זאת, היות שמעשי אלימות אלה חלק מהמדיניות הישראלית, שכן הם מאפשרים לה להשתלט על קרקעות פלסטיניות ברחבי הגדה.

במאי הקימה ישראל את המאחז אביתר על אדמות ביתא, קבלאן ויתמא. מאז, מדכא הצבא כל ניסיון של התושבים למחות נגד מציאות זו ומונע בכוח – גם קטלני – כל ניסיון להתנגדות. מדיניות הפתיחה באש הקטלנית שמיישם הצבא בהפגנות הביאה עד היום להריגתם של שבעה מפגינים ולפציעתם של כ-180 מירי אש חיה ושל כאלף נוספים מכדורי "גומי" וספוג. הצבא גם עצר עשרות בני אדם, חסם את הכניסה הראשית לביתא למשך חודש והשחית דרכים ושטחים חקלאיים באזור. הקמת ההתנחלויות היא בלתי חוקית. בחירתה של ישראל למנוע מהתושבים גם למחות על כך רק מוסיפה חטא על פשע

בין 24-21 בנובמבר 2021 תיעד בצלם חמישה מקרים שבהם תקפו מתנחלים באבנים מכוניות פלסטיניות שנסעו בכבישים באזור רמאללה ושכם. שלושה מהנוסעים נפצעו, בהם שני קטינים. אחד הפצועים, ראאיד ח'ראז (48), נלכד במכוניתו שהתהפכה, פונה במסוק לבית חולים הדסה עין כרם ומאושפז כעת בבית לוינשטיין. אין מדובר באירועים חריגים אלא בחלק מההתנהלות השגרתית, היומיומית, וארוכת השנים של מתנחלים בגדה. כל זאת כחלק מהמדיניות הישראלית שמאפשרת מעשי אלימות אלה, גם כשהתוצאה – פגיעה בחייהם, גופם ורכושם של פלסטינים – ידועה מראש.

ב- 1.12.21 סגר הצבא את הכפר דיר ניזאם שבמחוז רמאללה, שבו גרים כאלף תושבים. בכניסה הראשית הוצב מחסום, ובמשך חמישים יום חיילים עיכבו את הנכנסים ואת היוצאים והטרידו אותם. חיילים גם נכנסו לכפר ועצרו כמה מהתושבים, בהם שני תלמידי תיכון שנעצרו בתוך בית הספר. כל זאת כענישה קולקטיבית של הכפר בשל יידוי אבנים בכביש סמוך על מכוניות של מתנחלים. ענישה כזו היא פסולה מוסרית ואסורה על פי חוק אלא שמשטר הכיבוש והאפרטהייד מעדיף להתעלם מעקרונות יסוד אלה. כל עוד הוא אינו נדרש לשלם מחיר על מעשים כאלה – מציאות זו גם אינה צפויה להשתנות.

ביום שני, 24.1.22, בסביבות 11:00 בבוקר, הגיעו עשרות שוטרי מג"ב לכביש הראשי רמאללה-ירושלים והחרימו סחורות ומכוניות. אחמד מטייר, בן 30, עבר במקום בדרכו לעבודתו. שני שוטרים התנפלו עליו ודחפו אותו, בהמשך הצטרפו אליהם חמישה שוטרים נוספים. הם הכו אותו בכל חלקי גופו בידיהם ובכלי הנשק שלהם ובעטו בו. לאחר כשתי דקות שחררו אותו לביתו בלא כלום. כך החל יומו של אחמד מטייר. שגרה.

ב-2021 סורבו או לא זכו למענה יותר משליש מהבקשות של חולים להגיע לגדה המערבית או לישראל לצורך טיפולים רפואיים שאינם זמינים ברצועה, בהן 38% מהבקשות שהוגשו עבור קטינים ו-24% מבקשותיהם של אנשים מעל גיל 60. 60% מהבקשות שהוגשו עבור מלווים סורבו או לא זכו למענה גם הן, והחולים נאלצו להגיש בקשה חדשה או להגיע לטיפול בגפם. ישראל, שבשל מדיניותה מתקשה מערכת הבריאות ברצועה לתפקד ואינה מסוגלת לספק לתושביה טיפולים רבים – חלקם מצילי חיים – מערימה על החולים קשיים ומונעת מהם לקבל טיפולים הזמינים במרחק של קילומטרים ספורים בלבד ובכך גוזרת את גורלם.

במהלך ינואר 2022 נהרסו בהוראת עיריית ירושלים, המנהל האזרחי ומשרד הפנים 30 מבנים באזורים שסופחו לשטחה המוניציפלי של העיר ובאזורים הסמוכים לה השייכים למחוז אל-קודס של הרשות הפלסטינית. המבנים שנהרסו כוללים את בתיהן של 12 משפחות, בהן בית אחד בבנייה שנועד למגורי משפחה בת 7 נפשות, בהן 5 קטינים, ו-11 בתים מאוכלסים (שחמישה מהם נהרסו בידי בעליהם), ושבהם גרו 71 בני אדם, בהם 32 קטינים, שנותרו ללא קורת גג. כמו כן נהרסו 18 מבנים שלא נועדו למגורים, בהם 13 מבנים מסחריים שמהם התפרנסו לפחות 45 בני אדם.