בשל ההרס המוחלט שהמתקפה הג׳נוסיידלית הישראלית גרמה לתשתיות ברצועת עזה וכן למערכות הביוב והניקוז, גשמי נובמבר הציפו את מתחמי העקורים: כ־13 אלף אוהלים נהרסו ויותר מ־740 אלף בני אדם הושפעו מנזקי הסופה. מי גשמים התערבבו עם ביוב גולמי, תוך שיצרו כר פורה לזיהומים ולמחלות, ומאות אלפים נותרו ללא מחסה בסיסי. ילדים תועדו כשהם יחפים ובלבוש קיץ בקור העז, בשל המחסור בביגוד חם.
זו הייתה שנה אינטנסיבית וקשה לכולנו. שנה של אובדן, חורבן, הרס ומוות. גם השנה המשיך צוות בצלם לאסוף בעקביות מידע ולגבות עדויות כדי לתעד את מה שמתרחש בשטחים שבשליטת ישראל, ולהביא לציבור תמונה מלאה ומהימנה ככל הניתן של המציאות. אנחנו מאמינים שכארגון זכויות אדם מקומי יש לנו תפקיד חשוב כחלק ממאבק עולמי לעצירת הג׳נוסייד הישראלי בפלסטינים: לקרוא לדברים בשמם, לומר את האמת, לבחור תמיד בצד של זכויות האדם, הצדק, השוויון והאנושיות. יצאנו לקמפיין מימון המונים ואנחנו צריכים את התמיכה שלכם ושלכן. מול ג׳נוסייד, אפרטהייד וכיבוש, חייבים להתנגד. הצטרפו אלינו למאבק. תרמו עכשיו.
ביום חמישי, 16.10.25, פלשו שני ג'יפים צבאיים לכפר א־ריחיה שמדרום לעיר חברון מכיוון הכפר קלקס שמצפון לו. הג'יפים עצרו בסמוך לבית-ספר התיכון לבנות שבמרכז הכפר, שבחצרו שיחקה קבוצה של ילדים, נערים וצעירים בכדורגל. עם הגעת הכוח, החלו הנערים והילדים לברוח מערבה והסתתרו בין הבתים, משום שחיילים הנכנסים לכפר, לעיתים קרובות נוהגים להשליך רימוני גז מדמיע, ואף לירות לעבר החצר שבה משחקים הילדים. כמה מהנערים השליכו ככל הנראה כמה אבנים לעבר הג'יפים הממוגנים שעברו ברחוב. הג'יפ הראשון המשיך בנסיעה ואילו השני עצר והנערים נמלטו.
ביום שלישי, 10.6.25, בסביבות השעה 1:00 לפנות בוקר, פשטו כוחות צבא, מג"ב ושב"כ על אזור העיר העתיקה בשכם, נכנסו לבתים רבים ועצרו עשרות אנשים לתשאול. החל משעות הבוקר, החלו תושבים לצאת מהשכונה למקום מבטחים בשל הנוכחות המאסיבית של הכוחות ונוכח מקרים חוזרים של הרג אזרחים במהלך פשיטות צבאיות על ערים פלסטיניות ומחנות פליטים. בסביבות השעה 13:00 הגיעו פרמדיקים לשכונה כדי לעזור למשפחת קוטוב, אחת המשפחות שרצתה להתפנות מהשכונה. כמה עיתונאים תיעדו את ההתרחשות. כשהפרמדיקים הגיעו לקצה השכונה, עיכבו חיילים ארבעה צעירים מהמשפחה בסמטה סמוכה. שאר בני המשפחה יצאו מהשכונה, והפרמדיקים והעיתונאים חיכו בכניסה לרחוב.
אמאל עזיז, בת 39, אלמנה ואם לשלושה, תושבת מחנה הפליטים ג'באליא. סיפרה על אחייניתה דימא, בת 11, שנותרה לבדה, פצועה קשה, אחרי שכל משפחתה נהרגה בהפצצות
ביום ראשון, 19.10.25, בשעות הבוקר המאוחרות הגיעו שוטרים מיחידת המסתערבים של מג"ב ברכב אזרחי לרחוב א-סיכה בשכונה הצפון-מערבית של מחנה עין בית אל-מאא (אל-עין) בשכם. מהרכב יצאו כעשרה שוטרים בלבוש אזרחי, התפרצו לביתו של מוחמד אבו דאווד ועצרו את נכדו, נור אבו שלאל, בן 22. במקביל התמקמו שוטרי מג"ב רבים בסמוך לבית ועל גגות בתים סמוכים וכן בכמה נקודות אחרות במחנה...
ביום חמישי, 27.11.25, במהלך מבצע "חמש אבנים" שעליו הכריז הצבא בצפון הגדה, בסביבות 15:20, כיתרו כוחות ישראליים מחסן בבעלות משפחת זידאן, בשכונת ג'בל אבו דהיר בעיר ג'נין שבו הסתתרו שני פעילים של ארגון הג'יהאד האיסלאמי שהצבא הגדיר כמבוקשים. הכוחות פינו כמה משפחות פלסטיניות מבתיהן הסמוכים למחסן.
ביום שלישי, 23.9.25, בסביבות 9:00 התקרבו שלושה מתנחלים חמושים ברובים, שיצאו ממאחז על אדמות הכפר לבתי הכפר אל-מור'ייר ורעו לידם עדר צאן. המתנחלים המשיכו לרעות את צאנם באזור הכפר, ובשעה 17:00 הגיעו שניים מהם עם העדר לקרבת גן משחקים שהוקם כמה חודשים קודם לכן בדרום הכפר.
ביום רביעי, 13.8.25, בסביבות 10:30, התאספו כ-25 תושבים במזרח הכפר דומא וצעדו לכיוון מתנחלים שביצעו עבודות עפר באדמותיהם הפרטיות. במהלך הימים שקדמו לכך, המתנחלים החלו בפריצת דרך המחברת את המאחז ״חוות גיבורי דוד״, שהיה בשלבי הקמה, למאחז נוסף שהוקם באותו אזור, בתחילת חודש יולי.
ב-18.10.25 בשעות אחר הצהריים, פשטו כעשרה חיילים בשני ג'יפים על הרחוב הראשי באזור אל-קסארה שבחברון. באותו זמן יצאו שני ילדים, איבראהים א-רג'בי, בן שש, ובן דודו אדם, בן חמש וחצי, לשחק בסמוך לבתיהם. בסביבות 16:00, תועדו שני חיילים כשהם מעכבים את שני הילדים. בתיעוד נראה אחד החיילים כשהוא מתחיל לגרור את איבראהים, ואז עוזב אותו, וחייל אחר נראה כשהוא מושיב את אדם על הקרקע. לאחר מכן, בועט חייל שלישי ברגלו של איבראהים, ואז מושך אותו בזרועו ומקים אותו בכוח, ומוביל מהמקום אותו ואת אדם, שקם בינתיים. החייל לקח את שני הילדים לפינת רחוב, שם ראה אותם תושב השכונה שוכבים על הרצפה, כשהם מאובקים ובוכים, ואחד החיילים נשען עם ברכו על בטנו של אדם. כששאל את החיילים למעשיהם, הם טענו שהילדים יידו אבנים. בינתיים, התאספו תושבים במקום וכעשרים דקות לאחר תחילת האירוע, שחררו החיילים את הילדים ועזבו את האזור.
בת 29 ואם לילדה בת חמש, תושבת בית לאהייא, מספרת על הנדודים והחיים תחת מצור, על ההפצצה בה היא ובתה בת החמש נפצעו ואמה ושתי אחיותיה נהרגו ועל הפצצה נוספת בה נהרגה אחותה הגדולה לצד בני משפחה נוספים
ב-27.10.25, בסביבות 13:00, הגיעו שמונה מתנחלים רעולי פנים וחמושים באלות, שעטו כפפות על ידיהם, לביתם של ופאא ומחמוד דר'אמין באזור ואדי אג'חיש שבסמוך לעיירה א-סמוע. באותו הזמן שהו בני המשפחה – ההורים וארבעת ילדיהם, בהם תינוק בן שישה חודשים – בחצר הבית, ומחמוד התפלל. עם הגעת המתנחלים ברחו בני המשפחה לתוך הבית ונעלו אחריהם את הדלת. המתנחלים התפזרו סביב המבנה, ובמהלך תקיפה שארכה כעשר דקות ניסה אחד מהם לפרוץ את דלת הבית כשהוא צועק בערבית "תפתח את הדלת", אחרים ניפצו את חלונות הבית וריססו לתוך תרסיס פלפל ומתנחלים נוספים ניפצו את שמשות מכוניתה של המשפחה והשחיתו את מצלמת אבטחה. חלק מהמתנחלים התפרצו לתוך דיר הצאן, הרגו עשר כבשים, פצעו קשה ארבע נוספות והציתו חבילת חציר.
משטר האפרטהייד והכיבוש הישראלי כרוך ממהותו בהפרה שיטתית של זכויות האדם. בצלם פועל במטרה להביא לסיומו, מתוך הכרה שרק בדרך זו ניתן לממש עתיד בו זכויות האדם, דמוקרטיה, חירות ושוויון יובטחו לכל בני האדם – פלסטינים וישראלים – החיים בין הירדן לים.
ברצועת עזה פועלת ישראל מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 באופן מתואם ומתוך כוונה ברורה להביא להרס של החברה הפלסטינית ומבצעת ג'נוסייד בתושביה. על רקע מעשיה של ישראל בעזה, הצהרותיהם של מקבלי החלטות ישראלים, והיעדרה של פעולה אפקטיבית מצד הקהילה הבינלאומית, קיימת סכנה ממשית שהמשטר הישראלי ירחיב את הג'נוסייד גם לאזורים נוספים שתחת שליטתו, ובראש ובראשונה לגדה המערבית. בצלם קורא לציבור הישראלי ולקהילה הבינלאומית לפעול בכל האמצעים שמאפשר המשפט הבינלאומי לעצירתו המיידית של הג׳נוסייד הישראלי בפלסטינים.