דיווחים

13.1.16 בשעות הבוקר הגיעו נציגי המנהל האזרחי והצבא לח'ירבת א-רהווה שמדרום לעיירה א-דאהרייה, ובסמוך להתנחלות טנא. הכוח הרס את אוהל המגורים של משפחה בת 9 נפשות, בהן שבעה קטינים, וכן דיר צאן של המשפחה. בנוסף החרים הכוח פאנל סולרי שנתרם למשפחה על ידי ארגוני סיוע הומניטרי. אוהל המגורים של המשפחה כבר נהרס לפני כשנה על-ידי המנהל האזרחי והוקם מאז מחדש.

מאז תחילת 2016 הרסו כוחות הביטחון את בתיהן של שלוש משפחות, כצעד של ענישה קולקטיבית בעקבות פיגועים שבוצעו על ידי בני משפחותיהם. בכך הותירה ישראל ללא קורת גג 18 בני אדם, בהם שבעה קטינים. כוחות הביטחון כבר מדדו עשרות עשרות בתים נוספים בכוונה להרסם בעתיד. למרות קיצוניותו של צעד זה ועמדתם הברורה של משפטנים בארץ ובעולם שהוא אינו חוקי, שופטי בג"ץ מאשרים אותו פעם אחר פעם. הריסת בית או אטימתו הם צעדים דרקונים ונקמניים, הננקטים נגד משפחות שלמות שלא עשו דבר ושאינן חשודות בדבר.

מערכת הבריאות ברצועת עזה אינה יכולה לתת מענה מלא לצורכי האוכלוסייה, דבר הנובע בין השאר מהזנחתה בתקופת השלטון הישראלי הישיר ומההגבלות שמטילה ישראל על רצועת עזה. אולם, ישראל אוסרת על רוב האנשים הזקוקים לטיפול רפואי במצבים שאינם מסכני חיים להיכנס לשטחה או לעבור בו בדרך לגדה המערבית או לירדן. מתן היתר כניסה לישראל לצורך טיפול רפואי אינו מעשה חסד או טובה שעושות הרשויות לתושבי הרצועה. עשור לאחר "ההתנתקות", ישראל שולטת עדיין בתנועת הפלסטינים מהרצועה ואליה והיקף שליטה זה מחייב אותה לאפשר לתושבים לצאת מהרצועה.

הלילה פרצה שריפה בבניין בו שוכנים משרדי בצלם בירושלים. בשעה שפרצה השריפה לא היה איש במשרדי בצלם, אבל מכבי האש פינו לכודים מקומות עליונות בבניין, שאינם עובדי בצלם. למרבה המזל איש לא נפגע. בעקבות הודעת שירותי הכבאות בתקשורת שהגורם לשריפה הוא ככל הנראה קצר חשמלי, אנחנו נושמים לרווחה, ומתפנים למלאכת הניקוי וההחזרה של המשרד לתפקוד בהקדם האפשרי. בשעות האחרונות חווינו גילויי תמיכה והזדהות נפלאים ומרגשים מחברים ותומכים בישראל, בשטחים ובעולם, אנחנו מודים לכולכם ומשתוקקים כבר לשוב לעבודתנו, עד סיום הכיבוש.

ב-13.12.15 ירו חיילים רימון גז לתוך בית בכפר אל-ג'אניה במהלך עימותים בכפר. יזן מזלום ויוסף שבאייח, בני 17, נכנסו למבנה כדי לסייע בפינוי תושביו. מעדויות שמסרו לבצלם עולה כי חיילים שנכנסו בעקבותיהם תקפו אותם, גררו אותם מהמקום והכו אותם קשות בטענה שהשתתפו ביידוי אבנים. המקרה מצטרף לשורה של מקרים בהם הפעילו כוחות הביטחון אלימות כלפי צעירים במקומות שונים בגדה בטענה שהיו מעורבים בידוי אבנים. הישנות המקרים, בידיעת כל הגורמים האחראים, מעוררת חשש שמבחינת הצבא מדובר בהתנהלות ראויה, הנתפסת כאמצעי לגיטימי להתמודדות עם מיידי האבנים. אולם, הפעלת אלימות כמו זו המתוארת לעיל היא אסורה, יהיו נסיבותיה אשר יהיו.

ב-16.12.15 אושרה להפקדה תכנית לבניית 891 יחידות דיור מדרום לשכונת גילה, הנמצאת בשטח הגדה המערבית שסופח חד צדדית לירושלים. זוהי אחת מבין שלוש תכניות שאושרו בוועדה המחוזית לשכונת גילה מאז שנת 2012. הרחבת גילה דרומה (לכיוון ואדי כרמיזן), במקביל להקמת הגדר באזור, תאפשר לייצר רצף טריטוריאלי סיפוחי בין גילה, שבתחום המוניציפלי של ירושלים, לבין ההתנחלות הר גילה, שמחוצה לו. ואדי כרמיזן, המשמש את תושבי בית ג'אלא לצורכי פרנסה ופנאי, יהפוך ככל הנראה לשטח ציבורי פתוח עבור תושבי גילה והר גילה. הדבר ממחיש את מופרכותם של טיעוני הביטחון ששימשו לקביעת תוואי הגדר, אשר אושרו על-ידי בג"ץ, ומעיד על מדיניות הסיפוח של קרקעות פלסטיניות לשטח הריבוני של ישראל.

דור שלישי של ילדים נולד לתוך הכיבוש וגדל לתוך מציאות של שלילת זכויות יומיומית. קשה למצוא תקווה כשהכיבוש חודר לכל היבט בחיים; קשה לגדול בלי תחושת ביטחון אפילו בבית שלך, כשחיילים מעירים אותך באישון לילה; קשה להרגיש חופשי כשחיילים ושוטרים עוצרים אותך לחיפוש בדרך לבית הספר; קשה לנשום במציאות שבה מופקעות ממך – כילד או כמבוגר - הזכויות החשובות לנו ביותר כבני אנוש - לחירות ולכבוד. כשרשויות המדינה ושלוחותיהן עושות מאמץ עליון כדי להשתיק את הקולות המוחים על החנק שכופה הכיבוש על הפלסטינים, אנחנו כאן כדי לדאוג שתדעו מה נעשה בשמכם וכדי לחתור למציאות טובה יותר. הצטרפו אלינו. תמכו בבצלם.

אתמול (30.12) הגישה פרקליטות מחוז המרכז כתב אישום נגד שני החיילים שירו והרגו את סמיר עווד, בן 16, ליד גדר ההפרדה בבודרוס ב-15.1.13. עובדות המקרה המתוארות בכתב האישום דומות מאוד לתוצאות תחקיר בצלם ועולה מהן בבירור כי לירי בסמיר עווד לא הייתה כל הצדקה והוא נעשה בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש. הפער בין חומרת ההתנהלות ובין הסעיף הקל שבו הואשמו החיילים בלתי נתפס ומקומם והוא משדר מסר ברור לאנשי כוחות הביטחון בשטחים: גם אם תהרגו פלסטינים שלא מסכנים איש, ותחרגו מההוראות, נפעל כדי לטייח ולוודא שהדבר יסתיים בלי דין וחשבון אמתי.

מאמר דעה מאת יעל שטיין, מנהלת המחקר של בצלם, שפורסם תחילה ב-Ynet: בתגובה לטענות נגד עינויים של החשודים בשריפת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא והריגת שלושה מבני המשפחה, בהם תינוק בן שנה וחצי, הרגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו את חברי סיעתו ואמר: "כל החקירות מתבצעות בהתאם לחוק, בפיקוח היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט". השאלה אינה אם מעשה כלשהו נעשה על פי חוק, שנחקק בדמותו של המחוקק, אלא אם המעשה או המדיניות הם ראויים. היות משהו חוקי אינו מבסס את היותו ראוי: לפעמים היות משהו חוקי מבסס אך ורק את פשיטת הרגל של מנגנוני החקיקה, במקום שבו אקטים נפשעים הפכו לחוקיים.

ביום רביעי, ה-9.12.15, ירו חיילים שאיישו מחסום פתע בכביש שבין הכפרים עין יברוד לסילוואד על מכונית שהסיעה תלמידים, לאחר שזו נבדקה במחסום והמשיכה בדרכה. הירי ניפץ את השמשה האחורית, חדר למכונית ונתקע בשמשה הקדמית. ארבעת הקטינים שנסעו במכונית, בני 16-8 לקו בחרדה. לטענת הצבא אחד התלמידים השליך על החיילים מברג, אך עדויות הנהג והתלמידים סותרות טענה זו ואין לה כל ראייה. גם לו היה ממש בטענה זו, לא הייתה כל הצדקה לירי על המכונית והוא בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש. למרבה המזל, איש לא נפגע מהירייה שחדרה לתוך המכונית.

רשויות אכיפת החוק עיצבו משטר חקירות המסתמך על התעללות ואף על עינויים. משטר זה אינו יוזמה פרטית של חוקר או סוהר זה או אחר. אלה שיטות חקירה פסולות. אסור להתעלל ולענות נחקרים – פלסטינים או יהודים – יהיו הנסיבות אשר יהיו.

ב-24.11.15 עצרו כוחות הביטחון שני קטינים בני 8 ו-12 מבית אומר לחקירה. ח'טאב אבו מאריה בן ה-12 נעצר ברחוב ולפי עדותו אנשי כוחות הביטחון בעטו בו והכו אותו בקתות רוביהם. יוסף עלאמה בן השמונה נלקח בכוח מבית הוריו על אף שהוא מתחת לגיל האחריות הפלילית. כוחות הביטחון לא איפשרו להורי הילדים ללוותם, החזיקו אותם במשך שעות ארוכות וחקרו אותם ללא נוכחות מבוגר מטעמם. התעלמותם זו מהגנות בסיסיות החלות על קטינים והאלימות שהופעלה כלפיהם במהלך המעצר, מתווספות למקרים שתיעד בצלם בעבר, בהם הצבא הפר באופן בוטה את זכויותיהם של קטינים, בגיבוי משפטי.