דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

פגיעה בחשודים בשיתוף פעולה עם ישראל

מתחילת אינתיפאדת אל- אקצא נהרגו עשרות אזרחים פלסטינים בידי פלסטינים אחרים על רקע חשד לשיתוף פעולה עם ישראל. חלקם נהרגו במהלך התנקשויות מתוכננות שבוצעו מטעם ארגונים שונים, חלקם נהרגו בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית - במהלך חקירתם בעינויים או במהלך ניסיונות בריחה, ואילו אחרים נהרגו במסגרת לינץ' המוני. בנוסף, הרשות הפלסטינית הוציאה להורג כמה פלסטינים שהורשעו בשיתוף פעולה עם ישראל על-ידי בית המשפט לביטחון המדינה, בהליכים בלתי הוגנים בעליל.

תופעה זו אינה חדשה. במהלך האינתיפאדה הראשונה נהרגו מאות פלסטינים בידי פלסטינים על רקע חשד זה. מגוון המעשים בגינם הוגדר אדם כ"משתף פעולה" היה באותה תקופה רחב בהרבה מהיום. הוא כלל, בין השאר, סיוע ישיר לכוחות הביטחון באיסוף מידע ובלכידת מבוקשים, מילוי תפקידים ציבוריים מטעם ישראל ברשויות המקומיות, במינהל האזרחי ובמשטרת ישראל, תיווך וסחר בקרקעות לטובת גופים ישראליים, אי-הצטרפות לשביתות כנגד ישראל, שיווק סחורה ישראלית עליה הוטל חרם ועוד. כמו כן, הואשמו פלסטינים בשיתוף פעולה גם בגין ביצוע מעשים שהוגדרו כ"בלתי-מוסריים", גם אם לא היו קשורים ישירות לסיוע לרשויות הישראליות, בהם עיסוק בזנות וסחר בסמים. כיום, לעומת זאת, מוגדרים כמשתפי פעולה בעיקר אלה המקיימים מגעים כלשהם עם שירותי הביטחון של ישראל.

במקרים רבים בוצעו הפגיעות בחשודים בשיתוף פעולה באכזריות רבה. הם נחטפו, עונו ולאחר שהוצאו להורג הוטל מום בגופם והוא הוצג לראווה.

מעשים אלה, ובראש וראשונה נטילת חייו של אדם בשל חשד כלשהו כלפיו, מנוגדים לכללים משפטיים ומוסריים בסיסיים ביותר. הם מהווים הפרות חמורות של ארבעת אמנות ג'נבה ומוגדרים בחוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי כפשעי מלחמה. אותם כללים חלים על כל מדינה, ארגון או אדם, ללא קשר להצטרפותם הפורמלית להסכמים אלה.

כמו כן, קובע המשפט הבינלאומי כי ניתן להעניש אדם רק לאחר שאותו אדם הואשם בעבירה פלילית מוכרת ולאחר שהורשע במסגרת הליך משפטי הוגן, במסגרתו ניתנה לו הזדמנות להגן על עצמו כראוי.

במקרים רבים מפעילים כוחות הביטחון של ישראל לחצים פסולים כדי לכפות על פלסטינים לשתף עימם פעולה. אחת השיטות הנפוצות היא התניית הנפקתם של רשיונות למיניהם - בהם תלויים פלסטינים רבים לפרנסתם, לקבלת טיפולים רפואיים וכד' - במסירת מידע לשירותי הביטחון. שיטה נפוצה נוספת היא ניצול המצב הכלכלי הקשה השורר בשטחים כדי לגרום לפלסטינים לשתף פעולה תמורת תשלום. בחלק מהמקרים מנצלים כוחות הביטחון את משתפי הפעולה על- מנת שיבצעו או יסייעו בביצוע מעשים האסורים על-פי החוק הבינלאומי, כמו התנקשות בחשודים במעשי טרור או עינויים של עצירים פלסטינים.

אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת על המדינה הכובשת לגייס משתפי פעולה מקרב האוכלוסייה בשטח הכבוש על ידי איום, סחיטה או התניה של מתן שרות מסוים.

בצלם קורא לארגונים הפלסטיניים השונים לחדול לאלתר מחטיפה, עינויים והרג של חשודים בשיתוף פעולה, ולהתנער באופן חד וברור מהעושים מעשים אלה בשמם.

בצלם קורא לרשות הפלסטינית להקפיד על שמירת שלומם וביטחונם של החשודים שעצרה בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל ועל הגנתם מפני חטיפה בידי גורמים לא מוסמכים. במיוחד, על הרשות הפלסטינית להפסיק לאלתר את השימוש בעינויים במסגרת חקירת חשודים בשיתוף פעולה. במקרים בהם ישנו חשד ממשי שאדם הנחשד בשיתוף פעולה ביצע פשע, זכותה של הרשות הפלסטינית לעצור אותו ולנקוט נגדו בצעדים משפטיים, וזאת אך ורק על-פי כללי ההליך ההוגן. ההליכים המשפטיים צריכים להתקיים בבית משפט אזרחי ולא בבית הדין לביטחון המדינה. בנוסף, קורא בצלם לרשות הפלסטינית לחקור את מקרי ההרג של חשודים בשיתוף פעולה ולהביא את האחראים לדין.

בצלם קורא לממשלת ישראל לחדול מהפעלת לחצים פסולים על פלסטינים כדי לגרום להם לשתף פעולה עם כוחות הביטחון שלה ולא להשתמש בהם לביצוע מאסרים האסורים על-פי החוק הבינלאומי.