8.7.04  
 
 
 בג"ץ פסל קטע של מכשול ההפרדה והקפיא את העבודות בנועמאן 
 

העבודות להקמתו של מכשול ההפרדה באזור ירושלים
העבודות להקמתו של מכשול ההפרדה
באזור ירושלים. תצלום: בצלם

שופטי בג"ץ הורו בשבוע שעבר למדינה לבטל שלושים ק"מ מתוך התוואי המתוכנן של מכשול ההפרדה באזור בית סוריכ, מצפון-מערב לירושלים. העתירה עסקה בארבעים ק"מ של המכשול בין מכבים לאזור ביתוניא וההתנחלות גבעת זאב.

בפסיקתם קבעו השופטים כי התוואי המתוכנן אינו מאזן כראוי בין שיקולי הביטחון לבין זכויות הפלסטינים שגרים לאורכו. השופטים הדגישו כי על המדינה להתחשב במשפט הבינלאומי ההומניטארי (אמנת האג ואמנת ג'נבה הרביעית) ובכללי המשפט המינהלי הישראלי בבואה לקבוע את תוואי המכשול.

למחרת ההחלטה הוציא בג"ץ צו ביניים שמקפיא את השלמת הקמתו של מכשול ההפרדה בסמוך לכפר נועמאן הכלול בשטח השיפוט של עיריית ירושלים. בצו הביניים נאסר גם על גירושם של תושבי הכפר או על מעצרם בשל שהייה לא חוקית בתחומי ישראל.

פסיקת בג"ץ וצו הביניים מעידים על הפגיעה הקשה מנשוא של תוואי המכשול הנוכחי בפלסטינים. לפי נתוני בצלם ייפגעו למעלה מ-800,000 פלסטינים מהקמתו של המכשול בתוואי המתוכנן.

הפגיעה החמורה באוכלוסייה הפלסטינית, כתוצאה מתוואי המכשול, נובעת במידה רבה משיקולים זרים בכלל, ומשיקולים פוליטיים בפרט. ככזו היא אינה הכרחית ואינה חוקית. בצלם שב וקורא לממשלת ישראל לפרק את קטעי מכשול ההפרדה הבנויים בתוך השטחים ולהימנע מבניית הקטעים המתוכננים של המכשול מעבר לקו הירוק.

בצלם מפרסם מפה מעודכנת ומפורטת של תוואי מכשול ההפרדה. במפה, הכוללת פירוט של שלבי ההקמה השונים בכל אזור ופירוט נפרד של האזור שבג"ץ פסל, ניתן לצפות באתר בצלם.

 
   
רקע על פסק הדין
רקע ונתונים על מכשול ההפרדה
רקע על הכפר נועמאן
מפת מכשול ההפרדה (PDF)
   
 
 שוטרי מג"ב היכו את קאהירה מוחסן בדרכה הביתה 
 

קאהירה מוחסן
קאהירה מוחסן. תצלום: בצלם

ב-18.6.04 הייתה קאהירה מוחסן, בת 42, תושבת הכפר אל-פונדוק הסמוך לקלקיליה, בדרכה הביתה מעבודתה בישראל. באזור ג'לג'וליה, נתקלה מוחסן בארבעה שוטרי מג"ב. אחד השוטרים שאל אותה, כיצד הצליחה להיכנס לשטח ישראל. מוחסן, שנכנסה דרך חור במכשול שמקיף את קלקיליה, ענתה לו "נכנסתי מהמקום שדרכו נכנסים הפלסטינים".

על שקרה החל מאותו רגע, סיפרה לבצלם: "השוטר התחיל לקלל אותי בגסות... הוא אמר לי 'את שקרנית, את שרמוטה, את בת זונה'. אמרתי לו 'אמא שלך ואחותך שרמוטות. אתה מוכן שמישהו יקלל ככה את אמא שלך ואת אחותך?' השוטר נתן לי אגרופים בפנים ובחזה... השוטר השני בעט בי על הרגליים ונפלתי. כשנפלתי, הוא דרך עליי." מוחסן ציינה ששני שוטרים נוספים "צחקו עליי בזמן שהשניים האחרים היכו וקיללו אותי. ניסיתי לקום ולא הצלחתי. לא יכולתי לעמוד על הרגליים".

חקלאי שנקלע למקום ניסה להתערב ולעזור למוחסן. לדבריה, צעק עליו אחד מהשוטרים והורה לו לעזוב, תוך שהוא מאיים לירות בה. לאחר שהתרחק החקלאי מהמקום, המשיכו השוטרים להכותה דקות ארוכות, ועזבו את המקום. מוחסן נותרה מוטלת על הארץ עד שכמה פועלות פלסטיניות מצאו אותה וסייעו להעבירה לבית החולים בקלקיליה. מוחסן אושפזה ונשלחה מאוחר יותר לנוח בביתה.

קאהירה מוחסן עובדת בניקיון בתוך ישראל והיא המפרנסת היחידה של משפחה בת 13 נפשות. בעלה ושניים מילדיה לוקים בפיגור שכלי.

 
   
   
עדותה של קאהירה מוחסן
רקע על אלימות כוחות הביטחון
   
 
 באישון לילה נכנסו חיילי צה"ל לבית מגורים בכפר טמון והשחיתו בו רכוש 
 

אומיימה בשאראת
אומיימה בשאראת. תצלום: בצלם


ב-7.6.04 לפנות בוקר פרצו חיילים לבית משפחת בני עודה בכפר טמון, בצפון הגדה. להלן קטעים מעדותה של אומיימה בשאראת, בת עשרים, על שאירע:

"ישנתי לבד בחדר השינה... בסביבות ארבע לפנות בוקר התעוררתי למשמע קולות של ירי, פיצוצים וחיילים שצעקו קרוב לבית. פחדתי מאוד ונשארתי במיטה... אחרי כרבע שעה, קמתי ועליתי לקומה השנייה. בדרך למעלה פגשתי את חמותי, גיסי בשאר, אשתו, חנין וילדיהם. מאחוריהם עמדה קבוצה גדולה של חיילים... החיילים הובילו אותנו לדלת הבית והורו לנו לצאת החוצה. חלק מהם נשארו בתוך הבית... בחוץ ראיתי כשישה ג'יפים וכשלושים חיילים מקיפים את הבית. חלק מהחיילים כיוונו עלינו את כלי הנשק שלהם."

בעדותה ציינה בשאראת כי החיילים הכריחו את גיסה, בשאר, להתלוות אליהם לחיפוש בבית השכן. "אני, חמותי וגיסתי בכינו כל הזמן" היא הוסיפה, "מדי פעם שמענו קולות של פיצוצים שבקעו מתוך הבית שלנו... בסביבות שבע וחצי בבוקר, קבוצה של חיילים הורתה לנו להתרחק כמה מטרים מהבית. אחרי רבע שעה בערך, שמענו קולות פיצוץ ואחר כך החיילים נתנו לנו לחזור הביתה ועזבו את המקום.

"נכנסנו לבית וראינו שכל הרהיטים והחפצים זרוקים על הרצפה. החלונות היו שבורים, הספות קרועות והעציצים זרוקים על הרצפה. היינו בהלם ולא ידענו מה לעשות... הלכתי לחדר השינה שלי. כל התכולה שלו הייתה מפוזרת על הרצפה. מצאתי את התכשיטים מפוזרים בכל חלקי החדר... חיפשתי את הכסף בחדר, אבל לא מצאתי אותו. בשעות אחר הצהרים סידרתי את החדר מחדש ובדקתי כל פינה... לא מצאתי את הכסף."

 
   
   
   
עדותה של אומיימה בשאראת
עדותו של רבאח אל-קוואסמי על
מקרה דומה בחברון
 
I
I
I
I