25.9.05
בפסק דין תקדימי הורה בג"ץ לפרק קטע בנוי של מכשול ההפרדה
קטע ממכשול ההפרדה. תצלום: בצלם
ב-15.09.05 הורה הרכב מורחב של בג"ץ למדינה בפסק דין תקדימי "לשקול מחדש, בתוך זמן סביר, את החלופות השונות של תוואי גדר ההפרדה באלפי מנשה". זאת, לאחר שמצא כי הגדר הקיימת פוגעת פגיעה לא מדתית בזכויות האדם של התושבים הפלסטינים של חמישה כפרים שנותרו במובלעת מוקפת מכל עבר. במסגרת זו הורה בג"ץ לבחון את החלופה לפיה יקיף המכשול רק את ההתנחלות אלפי מנשה עצמה וכביש-מחבר לישראל, מבלי לכלול את הכפרים הפלסטיניים.
זו הפעם הראשונה שבה פוסל בג"ץ קטע מהמכשול שכבר הוקם. עם זאת, בית המשפט הותיר פתוחה את השאלה, מה יקרה אם המדינה תגיע למסקנה, כי "התוואי היחיד המעניק את מינימום הביטחון הדרוש הוא התוואי הקיים". לפי פסק הדין, "טרם הגיעה העת להתמודד עם קושי זה".
במסגרת פסק הדין קבע בג"ץ, כי חובתו של המפקד הצבאי בגדה המערבית להגן על חייהם ועל ביטחונם של המתנחלים, וכי מכשול ההפרדה הוא אמצעי חוקי להשגת מטרה זו. זאת, ללא קשר לשאלת חוקיותן של ההתנחלויות, שבה נמנע בג"ץ מלדון גם בפסק דין זה. מסקנה זו, מנוגדת לחלוטין למסקנה אליה הגיע בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג, אשר קבע בחוות דעת מייעצת בעניין מכשול ההפרדה, כי מאחר שההתנחלויות מהוות הפרה של המשפט הבינלאומי, אסור לישראל לנקוט צעדים התורמים להנצחתן ולסיפוחן לשטח ישראל. משום כך, קבע בית הדין הבינלאומי, אותם קטעי מכשול שנועדו למטרה זו הינם בלתי חוקיים.
דו"ח חדש: תוואי המכשול נועד לאפשר הרחבת התנחלויות
תצלום אוויר של קטע ממכשול ההפרדה
באזור אלפי מנשה
בעקבות פסק הדין בעתירת אלפי מנשה, פרסמו בצלם ובמקום דו"ח חדש, הקובע כי השיקול המרכזי בקביעת תוואי מכשול ההפרדה, בקטעים רבים ממנו, היה הכוונה להרחיב התנחלויות בגדה. הדו"ח, "במסווה של ביטחון: הרחבת התנחלויות בחסות מכשול ההפרדה", מוכיח כי בניגוד לטענת המדינה לפיה תוואי המכשול נקבע על סמך שיקולי ביטחון בלבד, השיקול המרכזי מאחורי קביעתם של קטעים רבים של התוואי היה הרצון לכלול מעברו ה"ישראלי" של המכשול שטחים המיועדים להרחבת התנחלויות. בחלק מהמקרים מהוות הרחבות אלה למעשה התנחלויות חדשות.
מהדו"ח עולה, כי לא זו בלבד ששיקולי הביטחון היו משניים באזורים רבים, אלא שבמקומות שבהם עמדו שיקולי הביטחון והרצון להרחיב התנחלויות בסתירה זה לזה, בחרו המתכננים בתוואי שיכלול את השטח המיועד להרחבת ההתנחלות בצד ה"ישראלי", גם במחיר של פגיעה בביטחון. ההתחשבות בתכניות להרחבת התנחלויות גרמה להעצמת הפגיעה בזכויות האדם של תושבי הכפרים הפלסטיניים הסמוכים לאותן ההתנחלויות.
במסגרת הדו"ח מובאים ארבעה מקרי מבחן, הכוללים ניתוח מפורט של התכניות הקיימות להרחבת ארבע התנחלויות וכן של הקשר בין תכניות אלה לבין תוואי מכשול ההפרדה. ארבע ההתנחלויות הן: צופין, אלפי מנשה, מודיעין עילית וגבע בנימין (אדם) - נווה יעקב. בנוסף, מציג הדו"ח את עיקר הממצאים בנוגע לשמונה מקרים אחרים, שבהם הושפע תוואי המכשול באופן משמעותי מתכניות להרחבת ההתנחלויות: ריחן, סלעית, אורנית, עופרים, אריאל, קדומים, גבעות, ואשכולות.
"מעבר לגדר נמצאת האדמה שלי"
עבד א-לטיף עודה. תצלום: בצלם
להלן קטעים מעדותו של החקלאי עבד א-לטיף עודה על השפעות מכשול ההפרדה על אנשי הכפר ד'בעה, במחוז קלקיליה, שבו הוא גר: "רוב תושבי הכפר עובדים בחקלאות, אבל ענף החקלאות בכפר ספג מכה קשה אחרי שבנו את גדר ההפרדה, כי חלק גדול מהאדמות של הכפר נשארו ממזרח ומדרום לגדר, ועכשיו קשה להגיע אליהן. למשפחה שלי למשל יש יותר מתשעים דונם, רובם אדמות חקלאיות, שבהן יש מטעי זיתים. רוב האדמות נשארו בצד המזרחי של הגדר והבתים של המשפחה נשארו בצד המערבי.
"הבית שלי נמצא במרחק של שישים מטרים מהגדר. מעבר לגדר נמצאת האדמה שלי. אני יכול לראות אותה מהבית שלי, אבל כדי להגיע אליה צריך לעבור דרך שער ראס עטיה, ובשביל זה צריך אישור מיוחד. מהשער אני ממשיך לצומת חבלה, ומשם לצומת ג'לעוד. אחר-כך אני ממשיך לח'רבת א-סלמאן ואז עוד כשמונה קילומטרים במכונית ושניים נוספים ברגל, כי אין דרך סלולה או אפילו דרך עפר שמובילה אל האדמות. המסע לוקח לי בערך שעתיים, אבל אם יש עיכובים בשער זה יכול לקחת גם שלוש או ארבע שעות. רוב הזמן מתבזבז בנסיעה אל האדמה וחזרה ולא נשאר לי מספיק זמן לעבד אותה. הרבה חקלאים הפסיקו בגלל זה לעבד את האדמות שלהם...
"תלמידי בית-הספר התיכון חייבים לעבור בשער לכיוון חבלה או קלקיליה והרבה פעמים הם נתקלים בבעיות. לפני כמה שבועות למשל אמיר עבדאללה, בן 18, ניסה לעבור בשער בדרך למבחני הבגרות שלו. החיילים עיכבו אותו בשער מהבוקר עד 13:00 בצהריים בטענה שהוא התקרב אליהם בלי שביקשו ממנו...
"אנחנו מקבלים שירותי בריאות בקלקיליה או בכפר חבלה, מה שמצריך כיום נסיעה ארוכה. במקרים קשים יש בזה סיכון..."
|
I |
I |
I |
I |