עיקרי הדו"ח, DOC
מקרה מבחן: ההתנחלות אלפי מנשה, DOC
מקרה מבחן: ההתנחלות צופין, DOC
תצלום אוויר: מכשול ההפרדה והתכניות להרחבת ההתנחלות אלפי מנשה, PDF
תצלום אוויר: מכשול ההפרדה והתכניות להרחבת ההתנחלות צופין, PDF
תצלום אוויר נוספים, PDF
עדותו של עבד א-לטיף עודה
עדותו של יאסין מראעבה
רקע על מכשול ההפרדה
במקום
דו"ח משותף עם במקום - מתכננים למען זכויות תכנון, ספטמבר 2005

במסווה של ביטחון: הרחבת התנחלויות בחסות מכשול ההפרדה

חדירת מכשול ההפרדה לתוך שטח הגדה המערבית, היתה ונותרה הסיבה העיקרית לפגיעות בזכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית שחיה באזורים הסמוכים לו. מדינת ישראל טוענת, כי תוואי המכשול נקבע על סמך שיקולי ביטחון בלבד. דו"ח זה מוכיח כי, בניגוד לטענה זו, אחד השיקולים המרכזיים בקביעת קטעים רבים של התוואי היה הרצון להכליל בעברו ה"ישראלי" של המכשול שטחים המיועדים, לפי תכניות המתאר, להרחבת התנחלויות. בחלק מהמקרים מהוות הרחבות אלה התנחלויות חדשות לכל דבר ועניין.

במסגרת הדו"ח מובאים ארבעה מקרי מבחן, הכוללים ניתוח מפורט של התכניות הקיימות להרחבת ארבע התנחלויות, וכן של הקשר בין תכניות אלה לבין התוואי של מכשול ההפרדה. בנוסף, מציג הדו"ח את עיקר הממצאים בנוגע לשמונה מקרים אחרים, שבהם הושפע תוואי המכשול באופן משמעותי מתכניות להרחבת ההתנחלויות.

תוואי המכשול בגרסתו העדכנית מקיף 55 התנחלויות (כולל 12 במזרח ירושלים), מפריד אותן משאר הגדה המערבית ויוצר רצף טריטוריאלי בינן לבין שטח ישראל. עיון במפת התוואי בקטעים הרלבנטיים מעלה, כי ברוב המקרים נקבע תוואי המכשול במרחק של מאות, ואף אלפי מטרים מבתיה האחרונים של כל התנחלות. תוואי מכשול ההפרדה עוקב, במידה כזו או אחרת, אחר גבולות תכניות המתאר של כל אחת מ-12 ההתנחלויות שנבחנו בדו"ח זה, ולא ניתן להכחיש את הקשר בין השניים. בניגוד לתמונה המשתקפת מעמדת המדינה בפורומים שונים, תכניות ההרחבה של התנחלויות היוו, אם כן, שיקול משמעותי ושכיח מאוד במלאכת התכנון של התוואי.

מהדו"ח עולה, כי לא זו בלבד ששיקולי הביטחון היו משניים באזורים רבים, אלא שבמקומות שבהם עמדו שיקולי הביטחון והרצון להרחיב התנחלויות בסתירה זה לזה, בחרו המתכננים בתוואי שיכלול את השטח המיועד להרחבת ההתנחלות, בצד ה"ישראלי" גם במחיר של פגיעה בביטחון. ההתחשבות בתכניות להרחבת התנחלויות גרמה להעצמת הפגיעה בזכויות האדם של תושבי הכפרים הפלסטיניים הסמוכים לאותן ההתנחלויות.

ההתנחלויות שהקימה ישראל בשטחים הן בלתי-חוקיות ומהוות הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. על כן, מעשים שנועדו להנציח את ההתנחלויות הם, מעצם הגדרתם, הפרה של משפט זה. אמנם, הגנה על חיי המתנחלים היא מטרה לגיטימית, אולם השגתה באמצעות תוואי המנציח את קיומן של ההתנחלויות או הכרוך במעשים האסורים במפורש כמו הרס רכוש פרטי, היא אפוא בלתי-חוקית. אי-חוקיות זו היא מובהקת פי כמה כאשר המטרה המרכזית לאורה נקבע התוואי היא כשלעצמה בלתי-חוקית: הרחבת ההתנחלויות והגנה על האינטרסים הכלכליים של חברות נדל"ן ישראליות.