5.4.06
בצלם לצה"ל: פרסמו את הוראות הפתיחה באש הניתנות לחיילים בשטחים
מתוך וידאו בצלם: עמימות קטלנית
בצלם קרא היום לרמטכ"ל ולפרקליט הצבאי הראשי לפרסם לאלתר את הוראות הפתיחה באש הניתנות לחיילים בשטחים. זאת לאחר שדו"ח צה"ל אישר כי ההוראות אינן ברורות דיין לחיילים. מאז פרוץ האינתיפאדה מסרבים בצה"ל לתת פומבי להוראות, והן מועברות לחיילים בעל-פה בלבד. העמימות סביב הוראות אלה מאפשרת לפיקוד הבכיר של הצבא להתחמק מאחריות להרג חפים מפשע ולהסיט את הביקורת אל החיילים בשטח. בסופו של דבר עולה מדיניות זו בחיי אדם: מאז ספטמבר 2000 הרגו חיילי צה"ל לפחות 1,816 אזרחים פלסטינים שלא השתתפו בלחימה, בהם 593 קטינים.
לראשונה נפסל קטע של מכשול ההפרדה בירושלים
שיח' סעד. תצלום: בצלם
ב-20.3.06 קיבל בית משפט השלום בתל אביב את ערעורם של תושבי שכונת שיח' סעד בירושלים על תוואי מכשול ההפרדה, ופסל את צווי התפיסה שישראל הוציאה לשם בנייתו. ועדת הערעורים קבעה כי התוואי המתוכנן פוגע באופן בלתי-מידתי בשגרת החיים של תושבי השכונה, ודחתה את טענת המדינה כאילו הם מהווים סיכון ביטחוני. בית המשפט המליץ לבנות את המכשול ממזרח לשיח' סעד, באופן שיאפשר לתושביו גישה לירושלים.
זו הפעם הראשונה שמערכת המשפט הישראלית פוסלת קטע של מכשול ההפרדה ב"עוטף ירושלים". בהודעה שפרסם בירך בצלם על ההחלטה. שכונת שיח' סעד בנויה על ראש הר, והיציאה היחידה ממנה היא לכיוון העיר ירושלים. לו התממשה תכניתה של ישראל לנתק את הכפר מירושלים, היו נאלצים מרבית תושביו לעזוב, והשאר היו נותרים כלואים ביישובם. בהודעתו הדגיש בצלם כי מכשול ההפרדה ממשיך למרר את חייהם של מאות אלפי פלסטינים באזור ירושלים, משום שהתוואי שהוא נבנה בו נקבע משיקולים פוליטיים.
ארגוני זכויות האדם: לחקור את השפלתם של עצורי יריחו
הפעולה ביריחו: תצלום: רויטרס
ב-14.3.06 עצר צה"ל כ-270 פלסטינים ביריחו, לאחר מצור של כעשר שעות על בית הכלא בעיר. לאחר שהמתבצרים נכנעו, הכריחו אותם חיילי צה"ל להתפשט, והובילו אותם כשלגופם בגדים תחתונים בלבד. תמונותיהם של העצורים המובלים בעירום שודרו באמצעי התקשורת, והודפסו בעיתונים בארץ ובעולם. בעדויות שמסרו לבצלם הדגישו העצורים את עצמת ההשפלה שחשו מהפצת תמונותיהם בתקשורת.
בעקבות הפעולה פנו בצלם ועמותת הרופאים לזכויות אדם לפרקליט הצבאי הראשי, ודרשו לחקור את הפגיעה בכבודם של העצורים במהלכה. אמנת ג'נבה מחייבת את ישראל לנהוג בעצורים בכבוד ולהגן עליהם מפני סקרנות הרבים. גם אם מאחורי ההחלטה להפשיטם עמדו שיקולי ביטחון לגיטימיים, אין בשיקולים אלה כדי להצדיק את חשיפתם בעירום בפני אמצעי התקשורת. היה זה מחובתם של כוחות הביטחון לנקוט בצעדים להסתרת העצורים מפני המצלמות. אי-נקיטת צעדים מסוג זה היא הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.
ההתנקשות בעזה: חשד כבד לפשע מלחמה
התקפות בלתי-מידתיות על
אזרחים מוגדרת במשפט
הבינלאומי כפשע מלחמה.
ב-8.3.06 שיגר חיל האוויר הישראלי טיל אל שכונת מגורים בעזה והרג חמישה פלסטינים. שניים מבין ההרוגים היוו יעד להתנקשות ונחשדו על-ידי ישראל בירי רקטות קסאם על יישובים ישראליים, ואילו שלושה היו עוברי אורח, כולם קטינים: האחים ראאיד אל-בטש, בן 7, מחמוד אל-בטש, בן 16, וכן אחמד א-סוויסי, בן 14. תשעה אזרחים עוברי אורח נוספים נפצעו, אחד מהם באורח אנוש.
נסיבות האירוע מעוררות חשד כבד כי ההתנקשות הייתה בבחינת התקפה בלתי-מידתית. התקפות מסוג זה מוגדרות במשפט הבינלאומי כפשע מלחמה. בצלם פנה לפרקליט הצבאי הראשי בבקשה כי יורה על פתיחה בחקירת מצ"ח נגד האחראים לפעולה.
עדות וידאו: שוטרים התעללו קשות בעציר
מתוך וידאו בצלם
בנובמבר 2005 נעצר איאד שמאסנה, תושב מזרח ירושלים, בחשד שהסיע פועלים ששהו בישראל ללא היתר. הוא הועבר למשטרת רמלה, שם עבר מסכת התעללויות קשות שבסופה שוחרר מבלי שננקטו נגדו צעדים משפטיים.
מאז ההתנתקות: חיילים משבשים עבודת מפעל בצפון הגדה
מפעל הפחם ביעבד. תצלום: בצלם
בחודשים האחרונים, מאז פינוין של ארבע ההתנחלויות באזור ג'נין, פושטים חיילי צה"ל שוב ושוב על שטחו של מפעל לייצור פחם בעיירה יעבד, הסמוכה לעיר. החיילים נוהגים להיכנס לשטח המפעל ולשלוח את בעליו ועובדיו הביתה בטענות שונות. עבודתו התקינה של המפעל תלויה בבערה מתמדת של מדורות לשריפת עצים, והפשיטות עליו הסבו נזקים כבדים לו ולעובדיו.
נזקים אלה מצטרפים לעלויות השיווק הגבוהות הנובעות מההגבלות על תנועת פלסטינים בגדה המערבית. בשל ההטרדות החוזרות והנשנות, מחפשים כעת בעלי המפעל אתר חלופי.
עדות: חיילים התעללו בתלמיד תיכון
פארס עווידאת, בן 17. תצלום: בצלם
ב-2.2.06 עצרו חיילים את פארס עווידאת כשהיה בדרכו הביתה מבית הספר, והתעללו בו במשך שעות. בעדותו סיפר לבצלם על שאירע לאחר שחיילים עצרו את המונית שבה נסע: "שניים מהם תפסו אותי וסובבו את הידיים שלי אחורה. הם קשרו לי את הידיים באזיקי פלסטיק, וזרקו אותי על האדמה. חייל אחד כיסה לי את העיניים... החיילים תפסו אותי מתחת לזרועות, הרימו אותי, הכניסו אותי לג'יפ ודחפו אותי לפינה שלו. חייל אחד ישב לידי, תפס לי את העורף ביד אחת וביד השנייה נתן לי אגרופים בראש ובפנים... צעקתי מרוב כאבים והקאתי עוד לפני שעצרנו..."
במשך שעה ארוכה נחקר עווידאת בחשד ליידוי אבנים, תוך שהוא מוכה שוב ושוב. לבסוף הוא שוחרר, לא לפני שחוקריו הכריחו אותו לחתום על מסמך, שאת תוכנו הוא אינו יודע. עווידאת סובל מחבלות בכל גופו ונזקק לטיפול רפואי. בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה לפתוח בחקירת מצ"ח.
|
I |
I |
I |
I |