28.2.05  
 
 
 אזרחים ישראלים הרוגים בפיגוע בתל-אביב 
 


הריגה מכוונת של אזרחים
היא פשע מלחמה שלא
ניתן להצדיקו

 

בהודעה שפרסם גינה בצלם בחריפות את הפיגוע בתל-אביב, בו נהרגו ונפצעו אזרחים רבים.

התקפות מכוונות נגד אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. הריגה מכוונת של אזרחים מוגדרת כ"הפרה חמורה" במשפט ההומניטרי הבינלאומי והיא פשע מלחמה שלא ניתן להצדיקו, יהיו הנסיבות אשר יהיו.

בהודעתו תבע בצלם מהרשות הפלסטינית לעשות כל שביכולתה כדי למנוע התקפות דומות בעתיד ודרש ממנה לחקור ולהעמיד לדין את האחראים לפיגוע זה ולפיגועי העבר.


 
רקע
תמונות בנושא
 
 
 תוואי מעודכן למכשול ההפרדה 
 

משפחה פלסטינית מחכה לפתיחתו של שער במכשול ההפרדה
משפחה פלסטינית מחכה לפתיחתו של
שער במכשול ההפרדה. תצלום: בצלם

ב-20 בפברואר אישרה הממשלה תוואי חדש למכשול ההפרדה. על-פי מפת התוואי החדש, יוצמד המכשול באזורים שונים לקו הירוק, וכך תצומצם הפגיעה במרקם החיים של הפלסטינים.

כך למשל באזור דרום הר חברון, בו תוכנן המכשול המקורי הרחק מן הקו ירוק תוך ניתוק עשרות אלפי דונם מן הגדה המערבית, יוקם המכשול בסמוך לו. כמו כן, בוטלה המובלעת הפנימית שאמורה היתה לכלוא את היישובים הפלסטיניים הסמוכים להתנחלויות גוש עציון. אולם, גם לפי התוואי החדש יישארו אלה ממערב למכשול.

מתכנני התוואי החדש הותירו בעינן את שתי ה"אצבעות" של המכשול שהקיפו את ההתנחלויות אריאל וקדומים, ואף הוסיפו קטע מכשול חדש שיקיף את ההתנחלות מעלה אדומים ואת ההתנחלויות הסמוכות לה. הממשלה אישרה את התוואי באזורים אלה באופן עקרוני, ועדיין דרוש אישור נוסף לאחר הגשתה של תוכנית מפורטת. הקמתו של המכשול באזורים אלה תתקע טריז במרכזה של הגדה המערבית, ועל כן תפגע באופן חמור בחופש התנועה של כל האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית.

 
רקע
עדויות בנושא
תמונות בנושא
פרסומים בנושא
 
 
 בצלם במכתב לאבו מאזן: בטל את עונשי המוות 
 


עונש המוות הוא ההפרה
החמורה ביותר של הזכות
הבסיסית של כל אדם -
הזכות לחיים

 

ב-17.2.05 חתם יו"ר הרשות הפלסטינית על גזרי דין מוות לפלסטינים שהורשעו בשיתוף פעולה עם ישראל ובעבירות פליליות. בצלם פנה ליו"ר במכתב ובו קרא לביטולם של העונשים ולהפסקת השימוש בעונש מוות.

עונש המוות הוא ההפרה החמורה ביותר של הזכות הבסיסית של כל אדם - הזכות לחיים. לעונש מסוג זה אין מקום במערכת משפט של חברה נאורה, חמורה ככל שתהיה העבירה שבגינה הוא ניתן. על כן מתנגד בצלם לשימוש בעונש המוות בכל מקרה שהוא.

עוד התייחס בצלם במכתבו לכך שרבים מהנידונים למוות ברשות הפלסטינית הורשעו במשפטים שלא עמדו בסטנדרטים מינימליים של הליך הוגן.


 
רקע
נתונים בנושא
 
 
 שר הביטחון הורה להפסיק את הריסת הבתים לשם ענישה 
 


מסקנות הוועדה שומטות
את הקרקע מתחת לטיעון
ההרתעה שבו נאחזת
ישראל זה שנים רבות

 

ב-17.2.2005 קיבל שר הביטחון, שאול מופז, את המלצתה של וועדה צבאית לחדול מהריסת בתי משפחותיהם של פלסטינים החשודים בביצוע פיגועים נגד ישראלים. מופז הדגיש שהריסת הבתים לשם ענישה לא תחודש גם במצב של הסלמת העימות. החלטתו של שר הביטחון אינה חלה על הריסת הבתים אותה מצדיקה ישראל בצרכים צבאיים או בבנייה בלתי חוקית.

במהלך האינתיפאדה הרס צה"ל לשם ענישה 675 בתים, בהם גרו 4,239 בני אדם. מאז 1967 הרס צה"ל או אטם למעלה מ-2,700 בתים לשם ענישה. נתונים אלה אינם מתייחסים להריסת בתים למטרות אחרות.

בנובמבר 2004 חשף בצלם בדו"ח "על לא עוול בכפם" כי כמחצית מהבתים שנהרסו לשם ענישה היו בתים שישראל מעולם לא טענה שגרו בהם מבצעי פיגועים. בממוצע איבדו את ביתם 12 פלסטינים חפים מפשע על כל אדם שהשתתף או שנחשד בהשתתפות בפיגועים או בהתקפות על חיילי צה"ל. כמו כן, בניגוד לטענת המדינה בבג"ץ, לפיה הריסה ללא הודעה מוקדמת היא חריג, ב-97% מהמקרים לא ניתנה לדיירי הבית התראה מראש על הכוונה להרוס את ביתם.

הוועדה, אותה מינה הרמטכ"ל, לא התייחסה לפגיעה בזכויות האדם הכרוכה בהריסת בתים והסתפקה בקביעה שזו אינה מרתיעה ומסבה לישראל נזק. אולם, מדיניות רבת שנים זו הפרה באופן חמור את המשפט הבינלאומי, ואסור היה לישראל לנקוט בה, בלי קשר למידת יעילותה. עם זאת, מסקנות הוועדה שומטות את הקרקע מתחת לטיעון ההרתעה שבו נאחזת ישראל זה שנים רבות.

בצלם מברך על ההחלטה להפסיק את הריסת הבתים לשם ענישה, וקורא לשר הביטחון לפעול לפיצויים של תושבי הבתים שנהרסו.

דו"ח בצלם "על לא עוול בכפם"
נתונים מפורטים
סרטון וידאו בנושא
עדויות בנושא
תמונות בנושא
 
 
 צה"ל הרס בית דירות על כל תכולתו, בטענה שהיו בו מבוקשים 
 


"הפיצוץ היה חזק מאוד
והחדר שהיינו בו רעד"
רנדה קבאבג'ה, שכם

 

ב-18.1.05 בשעה שאכלו ארוחת ערב שמעו בני משפחת קבאבג'י בשכם קולות ירי ופיצוצים. חיילי צה"ל קראו לתושבי הבניין שבו גרה המשפחה לצאת ממנו. רנדה קבאבג'י, אם המשפחה, סיפרה לבצלם על מה שקרה כשיצאה לרחוב עם בני משפחתה: "היו שם הרבה אנשים מהבניינים שבאזור ועוד אנשים שהחיילים עצרו... האנשים האלה היו כבולים באזיקים, ולחלק מהם החיילים כיסו את העיניים. בסך הכל היו יותר מ-15 גברים ועוד הרבה נשים ותינוקות... פחדתי מאוד. אף פעם לא עברנו חוויה כזאת."

אחרי כשעה ריכזו החיילים את תושבי הרחוב בבית ספר סמוך, שם הופרדו הגברים מהנשים והילדים. "היינו בחדר בסביבות 45 נשים ותינוקות", סיפרה קבאבג'י, "הבת הקטנה שלי אמרה 'מתי נחזור הביתה, אני רוצה לישון'. שני חיילים עמדו ליד הדלת... שאלנו אותם מתי נצא והם ענו 'עשר דקות'... נשארנו שם כל הלילה."

בסביבות 5:00 בבוקר הורו החיילים לתושבי השכונה לכסות את האוזניים. "הבנו שהם הולכים לפוצץ משהו", המשיכה קבאבג'י, "הפיצוץ היה חזק מאוד והחדר שהיינו בו רעד. לא ידענו מה הם פוצצו. קיוויתי שהכל כבר נגמר ושאני והמשפחה כבר נחזור הביתה... כשהחיילים התרחקו, יצאנו מיד... אחד הגברים אמר שהחיילים פוצצו את הבניין שלנו. הייתי בהלם ואיבדתי את ההכרה."


 
העדות המלאה
רקע
 
 
 חייל ירה למוות בבן 14 ששיחק עם חבריו 
 

סלאח א-דין אבו מוחסן
סלאח א-דין אבו מוחסן. תצלום: בצלם

מתוך עדותו של תאופיק אבו מוחסן, בן 14:

"...בערך בשמונה וחצי בבוקר [20.1.2005] חבר שלי, סלאח א-דין, בא אלי כדי שנשחק יחד ברחבה ליד הבית שלי, שם משחקים רוב הילדים בגילנו. אנחנו שיחקנו את תפקיד הערבים וחברים שלנו שיחקו את תפקיד הצבא הישראלי.

"שני ג'יפים צבאיים עמדו במרחק של כ-150 מטר מאיתנו... ראיתי את אחד החיילים מוציא את הראש שלו מהגג של הג'יפ הראשון ומכוון עלינו את הנשק שלו. שמעתי קול של ירייה אחת ואחר כך קולות של עוד שתיים או שלוש. ראיתי את סלאח א-דין נופל בלי להוציא שום קול ודם יורד מהחזה שלו. ניסיתי להרים אותו אבל לא יכולתי...

"אבא שלי סיפר לי מאוחר יותר שהעבירו את סלאח א-דין לבית חולים ג'נין. אחרי שעה וחצי שמעתי הודעה ברמקולים שסלאח א-דין מת... הרגשתי כאב גדול. הוא היה חבר שלי, ולמדנו ביחד. שיחקנו יחד והיינו רחוקים מהחיילים. לא קרה שום דבר שיוביל לירי. בערב אבא שלי חזר הביתה ושבר את האקדח שקניתי בבוקר. הוא אמר לי שזאת הסיבה שסלאח א-דין מת, כי גם הוא שיחק ברובה מפלסטיק."

בארבע וחצי השנים האחרונות הרגו אנשי כוחות הביטחון בשטחים לפחות 1705 אזרחים פלסטינים שלא לקחו חלק בלחימה. 551 מההרוגים היו קטינים. מספר כתבי האישום שהוגשו נגד חיילים בגין עבירות ירי עומד, לפי הפרקליט הצבאי הראשי, על 28 בלבד. רק שני חיילים הורשעו ב"גרימת מותם" של פלסטינים.

 
העדות המלאה
עדותו של שכן על המקרה
עדויות נוספות על מקרי ירי
רקע על ירי
תמונות על ירי
פרסומים בנושא
 
I
I
I
I