16.6.04
דו"ח בצלם: משטר ההיתרים של מכשול ההפרדה גזעני
בצלם מפרסם היום דו"ח חדש העוסק במניעת הגישה של חקלאים פלסטינים לאדמותיהם שנותרו ממערב למכשול באזור טול כרם - קלקיליה. האמצעי העיקרי למניעת הגישה הוא משטר ההיתרים שמנהיגה ישראל ב"מרחב התפר". בדו"ח נקבע בין השאר, כי הוראות המינהל האזרחי לאזור מונעות מחקלאים פלסטינים להגיע לאדמתם ומבוססות על קריטריונים גזעניים.
ישראל אוכפת את משטר ההיתרים במובלעות שיצרה בין מכשול ההפרדה לבין הקו הירוק מאז אוקטובר 2003. במסגרתו נשללת מפלסטינים הזכות לעבד את חלקות האדמה שלהם, שנותרו ממערב למכשול, כל עוד לא הצליחו להשיג אישורי מעבר. האישורים נדרשים רק מתושבי האזור הפלסטינים. הוראות המינהל האזרחי קובעות שכניסתם של יהודים ל"מרחב התפר" מותרת באופן אוטומטי, גם אם אינם תושבי ישראל.
הנפקת ההיתרים כרוכה במעבר חוזר ונשנה של מסכת ייסורים בירוקרטית. בדו"ח מפרסם בצלם לראשונה כי בחצי השנה הראשונה לאכיפת משטר ההיתרים נדחו כ-25% מהבקשות באזור טול כרם - קלקיליה. למרות שישראל מנשלת חקלאים מפרנסתם, היא מסרבת להכיר באחריותה לכך ואינה מפצה אותם. גם חקלאים שמצליחים להשיג אישור נתקלים לא פעם בשערים סגורים לאורך המכשול, ונאלצים להמתין שעות ארוכות.
הממשלה בוחרת שלא ללמוד מהנזקים החמורים שכבר נגרמים מבניית מכשול ההפרדה בעומק הגדה. בצלם מתריע כי המשך המדיניות הנוכחית, והרחבתה העתידית לשאר האזורים בהם ייבנה המכשול ממזרח לקו הירוק, יגזלו את פרנסתם של אלפי פלסטינים נוספים ויעמיקו את העוני בגדה.
תוואי המכשול, העובר בתוך שטח הגדה המערבית, מהווה הפרה של החוק הבינלאומי. בסיום הדו"ח קורא בצלם לממשלת ישראל לפרק את קטעי המכשול שהוקמו בתוך הגדה. עד אז קורא בצלם לבטל את ההכרזה על "מרחב התפר" כשטח צבאי סגור, לפתוח את השערים במכשול באופן רציף ולבטל לחלוטין את משטר ההיתרים הגזעני.
מהלילה - תושבי נועמאן בסכנת גירוש
בתי הכפר נועמאן. תצלום: בצלם
החל בחצות יהיו חשופים תושבי הכפר נועמאן לסכנת מעצר וגירוש. זאת לאחר שב-7.6.04 הורתה שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, לבטל בתוך עשרה ימים את הצו הארעי שאסר על ישראל לגרשם מבתיהם. בצו הארעי, אותו הוציאה השופטת בסוף אוגוסט 2003, נקבע גם כי אסור למדינה לעצור את תושבי הכפר, שנמצא בתוך שטח השיפוט של ירושלים, בטענה שהם שוהים בו בניגוד לחוק.
ההתיישבות בנועמאן החלה עוד בשנות השלושים. ב-1967, עם סיפוחו של הכפר לשטח השיפוט של ירושלים, רשמה ישראל בטעות את התושבים כתושבי הגדה המערבית ולא העניקה להם תעודות זהות ישראליות. עד היום מסרבים משרד הפנים ועיריית ירושלים להכיר במעמדם וגוזרים על התושבים להיות "שוהים בלתי חוקיים" בבתיהם שלהם.
במקביל להליכים המשפטיים להסדרת מעמדם, ממשיכה ישראל להקים ממזרח לכפר את מכשול ההפרדה. בשלב זה של העבודות נותר רק פתח צר, דרכו עוברים התושבים ליישובים הסמוכים בגדה המערבית. עם זאת, בהעדר הכרה רשמית במצבו המיוחד של נועמאן, גם פתח זה ייחסם והתושבים יהיו לכודים בין המכשול לבין החסימות הפיסיות המונעות את מעברם לשאר חלקי ירושלים.
אתמול פנה בצלם לשר הפנים, אברהם פורז, בדרישה שיכיר בתושבי נועמאן כתושבי קבע בישראל. עד אז דרש בצלם מפורז להעניק לתושבים אשרת שהייה זמנית בירושלים, שתמנע את גירושם מבתיהם ותאפשר להם למצות את ההליכים המשפטיים העומדים לפניהם.
מה אפשר לעשות?
פנו גם אתם לשר הפנים בפקס 02-5666376, וקיראו לו להכיר במעמדם של תושבי נועמאן ולאפשר להם להמשיך ולחיות בבתיהם.
פסק הדין בבג"ץ רפיח: צה"ל חייב לדאוג לצרכי התושבים
"על המדינה הכובשת...
להבטיח במלוא מידת
האמצעים שברשותה
את אספקת המזון
והתרופות לאוכלוסיה;
במיוחד שומה עליה
למלא את מחסורו של
השטח הנכבש במזון,
ברפואות ובשאר דברים,
אם אין מקורותיו של
השטח הנכבש מספיקים"
אמנת ג'נבה הרביעית
ב-30.5.04 נתנו שופטי בג"ץ את פסיקתם בעתירתם של ארגוני זכויות האדם בעניין המבצע הצבאי ברפיח בחודש שעבר. בפסק הדין קבעו השופטים מספר הלכות חשובות הנוגעות לחובתו של צה"ל כלפי התושבים הפלסטינים באזור הלחימה.
השופטים קבעו כי מחובתו של צה"ל ככוח הכובש לדאוג באופן פעיל לצרכים ההומניטאריים של התושבים, ולא להסתפק בהימנעות מפגיעה בהם. השופטים הדגישו כי מוטלת על הצבא חובה להיערך עוד בטרם הוא יוצא למבצע צבאי למתן מענה על צרכים אלה, הכוללים אספקת מים, חשמל, מזון ותרופות.
שופטי בג"ץ קבעו גם כי אין להתנות פינוי של פצועים אל מחוץ לשטח בו מתנהלת לחימה במסירת שמם ומספר תעודת הזהות שלהם, כפי שעשה צה"ל ברפיח.
עוד קבע בג"ץ כי היה על צה"ל להיערך מראש למתן פתרונות בנושא קבורת ההרוגים, וכי ראוי היה שצה"ל יציע מוקדם יותר את הפתרונות שעליהם הסכים להתפשר בסופו של דבר.
מוקדם יותר הודיע מפקד כוחות צה"ל בעזה לבג"ץ כי רוב הדרישות שהועלו בעתירה כבר מולאו. בפסיקתו קיבל בג"ץ הודעה זו.
|
I |
I |
I |
I |