7.2.06
קמפיין חדש של בצלם לשינוי תוואי מכשול ההפרדה
מתוך קמפיין בצלם
בצלם מנהל בימים אלה קמפיין הקורא לשינוי תוואי גדר ההפרדה. הקמפיין מתמקד בתוואי הארוך והמסורבל של הגדר, שנועד לאפשר הרחבת התנחלויות על חשבון שיקולי ביטחון. חומרי הקמפיין ממחישים את פגיעת התוואי בפלסטינים, ואת הקלות שבה ניתן היה למנוע פגיעה זו או לפחות לצמצמה מאוד.
את הקמפיין מובילה הסיסמה "גם בצד השני חיים אנשים", והוא כולל סידרה של מודעות עמוד בעיתונים היומיים ובאנרים באתרי האינטרנט.
במסגרת הקמפיין, מדגיש בצלם את זכותו של הציבור הישראלי לחיות בביטחון ומראה שאם ישראל חייבת גדר ביטחון, אפשר לבנות אותה בתוואי שלא יפגע באופן נרחב כל-כך בזכויות האדם. סדרת המודעות מציגה סיפורים אישיים של פלסטינים שחייהם נפגעו מתוואי הגדר. במהלך הקמפיין מראה בצלם כיצד נקבע תוואי ארוך, מפותל, יקר וקשה להגנה, הפוגע הן בביטחוננו והן בזכויות הפלסטינים; כל זאת כדי לספח התנחלויות ושטחים לבניית התנחלויות חדשות.
בצלם מפרסם עדויות וידאו על תוואי גדר ההפרדה
זריפה שארב. תצלום מתוך וידאו בצלם
בצלם מפרסם באתר האינטרנט שלו עדויות וידאו שעוסקות בפגיעת תוואי הגדר בתושבים הפלסטינים החיים לאורכה.
באחת העדויות מספר איבראהים שטארה, בעל מטעי זיתים שנותרו מעבר לגדר, באזור הכפר עזון, על אובדן גדול של יבול. ישראל אוסרת על פועליו של שטארה לחצות את הגדר ולהגיע אל המטעים, ואילו הוא מבוגר וחולה, ולכן אינו יכול לעבד את אדמתו בעצמו.
בעדות אחרת מספרת זריפה שארב, תושבת ג'יוס, כיצד ניתקה הגדר את ביתה מהכפר והפכה אותו למובלעת מוקפת מכל עבר. כדי להיכנס ולצאת מהבית צריכים זריפה ובני משפחתה לעבור דרך שער בגדר. אולם, השער נפתח רק שלוש פעמים ביום, ללא יותר מרבע שעה. לא פעם נאלצים בני המשפחה להמתין במשך שעות ליד השער, עד שיותר להם לעבור בו.
"אצבעות" הגדר יבתרו את צפון הגדה המערבית
קטע ממפת גדר ההפרדה באזור
"האצבעות"
כחלק מפרויקט מכשול ההפרדה מתכננת ישראל להקיף בגדר רצף של 15 התנחלויות בצפון הגדה המערבית וליצור שתי "אצבעות" החודרות לעומק הגדה, ששטחן יישאר בצד ה"ישראלי": אצבע אריאל ואצבע קדומים. האצבעות יחצצו בין הכפרים והמרכזים העירוניים הפלסטיניים משני צידיהן, וישבשו לחלוטין את מרקם החיים באזור זה. תושבי כפרים רבים יאלצו לנסוע כברת דרך ארוכה על-מנת להגיע למרכז העירוני הסמוך אליהם, שהגישה אליו הייתה בעבר מיידית.
למעלה משני שליש מהשטחים שיוותרו בתוך ה"אצבעות" (כ-80,000 דונם), מצויים מחוץ לתחומי השיפוט של ההתנחלויות, ורובם מעובדים על-ידי פלסטינים. עם ביצוע התכנית יהיו אלפי משפחות המתפרנסות מחקלאות תלויות לעיבוד אדמותיהם באישורי הצבא ובתפקוד השערים החקלאיים. הניסיון מראה, כי תלות זו מגבילה מאוד את התפוקה החקלאית ואת היכולת לשווק אותה.
התוואי שנקבע לגדר סביב אצבע קדומים מתפתל לאורך הכביש המרכזי המחבר בין קלקיליה לשכם, וחותך אותו בארבע נקודות. כתוצאה מכך יישארו קטעים שלמים של הכביש בצד ה"ישראלי" של הגדר, ופלסטינים לא יוכלו לנסוע בהם. כביש זה מהווה עורק תחבורה ראשי, ומשמש אלפי אנשים בדרכם לעבודה, לטיפול רפואי, ללימודים ולקניות.
15 כפרים פלסטיניים מדרום לכביש זה, יכלאו במעין מובלעת, שהגישה אליה וממנה תתאפשר רק מצפון. על-מנת להגיע לרמאללה, או לכל יישוב אחר מדרום לאצבעות, יאלצו תושבי הכפרים הללו לנסוע מרחק רב צפונה כדי להקיף את האצבעות.
סיפוחם בפועל לישראל של שטחים אלה, שבעומק הגדה, ייצור טריז שיחצוץ בין צפונה לבין מרכזה ודרומה. קטיעה מוחלטת כזו של הרצף הטריטוריאלי תפגע באופן משמעותי ביכולתם של הפלסטינים לממש את זכותם להגדרה עצמית.
מובטלים בגלל הגדר, הגידולים החקלאיים יורדים לטמיון
עיטאף ח'אלד. תצלום: בצלם
עיטאף ח'אלד, בת 57, בעלה וששת ילדיה חיים בכפר ג'יוס שבמחוז קלקליה. בני המשפחה מתפרנסים זה שנים מחקלאות, אולם כיום חוצצת גדר ההפרדה בינם לבין אדמותיהם. תוואי הגדר נקבע דווקא כך, כדי להותיר בצד ה"ישראלי" שטח להקמתה של התנחלות חדשה. באופן זה, הופרדו מהכפר ג'יוס כ-70% מאדמותיו.
לאחר שהוקמה הגדר, קיבלו שני בני הזוג ושלושה מילדיהם היתר לעבור בשער חקלאי הסמוך לג'יוס ולהגיע לאדמותיהם. אולם, מאז שנת 2005 מסרב המינהל האזרחי להעניק היתרים לבעל ולבנים, והאם נותרה לעבד את האדמה לבדה. כיוון שאינה בקו הבריאות, גם המעט שיכלה לעשות אינו מתאפשר.
בעדותה לבצלם מסרה ח'אלד, כי לאחרונה הגיעו בני המשפחה להסכם עם בעל אדמות אחר, שהבטיח לעבד את אדמותיהם תמורת שליש מן היבול. בפועל, אין השקעתו של אדם זה באדמות משתווה להשקעתם של בני המשפחה בעבר, והיבול מצטמצם בהתאם. כעת יושבים הבעל והבנים מובטלים בבית, וגידוליהם החקלאיים יורדים לטמיון.
|
I |
I |
I |
I |