מקרים לדוגמה

הכפר ג'יוס

בכפר גרים 3,196 תושבים, המתפרנסים ברובם מחקלאות. בסמוך לכפר הוקמה ההתנחלות צופין, בה מתגוררות כ-200 משפחות. ישראל מתכננת להרחיב את ההתנחלות על אדמות הכפר ג'יוס, לשכן בה כ-6,000 נפש ולהקים בה אזור תעשייה. כדי לאפשר זאת תוכנן התוואי כך שלמעלה ממחצית מאדמות הכפר יוותרו מצדו ה"ישראלי". התוואי שנבחר ארוך, מפותל, יקר וחושף את החיילים המגנים אליו לירי ממזרח, בשל נחיתות טופוגרפית.

להגדלה לחצו על התמונה.

התוואי מפריד מן הכפר 70% מאדמותיו החקלאיות ופוגע בזכויותיהם של התושבים לחופש תנועה, לעבודה, לפרנסה ולקניין. כיום, תלויים החקלאים בהיתרים של צה"ל לעיבוד אדמתם. אם אכן תורחב ההתנחלות תגבר הפגיעה, שכן אזור התעשייה ייבנה על אדמות חקלאיות של הכפר. הבנייה גם תקשה מאוד על הגישה לשטחים חקלאיים נוספים.

ההתנחלות אלפי מנשה

באלפי מנשה מתגוררים כיום כ-5,700 תושבים בכ-1,400 יחידות דיור. התוואי שנבחר להקמת הגדר נועד להשאיר בצד ה"ישראלי" שטחים עליהם מתוכננת הרחבה של ההתנחלות. התוואי ארוך ומפותל, ובינו לבין הקו הירוק מפרידים 7 ק"מ. התוואי יוצר 3 מובלעות פלסטיניות המנותקות זו מזו. חמישה כפרים פלסטיניים, בהם חיים כ-1,200 תושבים, כלואים במובלעת המופרדת כמעט לחלוטין משאר הגדה המערבית. תוואי הגדר באזור קלקיליה פוגע קשות בשגרת החיים של כל התושבים הפלסטינים באזור זה, ובפרט בתושבי המובלעות השונות.

להגדלה לחצו על התמונה.

תושבי המובלעות נדרשים לבקש אישור לחיות בבתיהם. הגישה לכפרים הכלואים במובלעות מחייבת מעבר במחסומים ובמנהרות. הגבלות אלה משפיעות על כל תחומי החיים: יציאה לעבודה וללימודים, שיווק תוצרת חקלאית, גישה לטיפול רפואי, קשר עם בני משפחה וחברים ועוד... כאשר נחוץ אמבולנס באחד הכפרים הכלואים, מחייב הדבר תיאום מיוחד עם הרשויות הישראליות. אורחים שאינם גרים במובלעת נדרשים לאישור מהצבא כדי לבקר בה.

העיירה א-ראם

א-ראם היא פרבר של מזרח ירושלים, שבו גרים 60 אלף תושבים. מחצית מתושבי העיירה הם ירושלמים המחזיקים בתעודות זהות כחולות. בסמוך לכפר הוקמה ההתנחלות נווה יעקב.

להגדלה לחצו על התמונה.

התוואי שנבחר עבור גדר ההפרדה באזור זה נועד לאפשר את הרחבת ההתנחלות על שטח הנמצא מחוץ לגבולותיה העירוניים של ירושלים. לצורך כך הוצמד התוואי לבתיה של א-ראם, והוא חוסם את האפשרות היחידה שנותרה להתפתחותה של העיירה. זאת כיוון שא-ראם חסומה גם על-ידי כביש 45. המכשול חוסם את גישתם של התושבים לעבודה, לימודים ושירותים רפואיים בירושלים. כמו כן חוסם המכשול גישה לשטחים חקלאיים ולשטחי מרעה של מספר כפרים פלסטיניים הסמוכים לו. גם במקרה זה התוואי שנבחר הוא ארוך, ומפותל, ולפיכך יקר יותר וקשה יותר להגנה.

הכפר דיר קדיס

בכפר 1,900 תושבים המתפרנסים ברובם מחקלאות. התוואי שנבחר עבור גדר ההפרדה חוצץ בין הכפר לשליש מאדמותיו המעובדות. התוואי נועד לאפשר את הרחבת גוש ההתנחלויות מודיעין עילית, שבו ארבע התנחלויות, בהן מתגוררים למעלה מ-30,000 תושבים. לצורך כך הוצמד התוואי לשטח הבנוי של כפר זה וכפרים נוספים. כפרים אלה כבר איבדו בשנות השמונים אלפי דונמים של אדמות חקלאיות, עם הקמת גוש ההתנחלויות. כעת תפריד הגדר בינם לבין שטחים מעובדים נוספים.

להגדלה לחצו על התמונה.

בקביעת התוואי באזור זה שיחקו תפקיד מרכזי אינטרסים כלכליים של חברות נדל"ן, המתכננות לבנות במקום. אם תוקם הגדר בתוואי המתוכנן, יהיו החקלאים הפלסטינים תלויים באישורים של הצבא לעיבוד אדמתם ולשיווק התוצרת החקלאית. כפי שניתן ללמוד מאזורים אחרים שבהם קיים מצב זה, ישנם חקלאים שאינם זוכים להיתרים. חקלאים שלא יורשו לעבור עלולים לאבד את אדמותיהם כליל, שכן ישראל נוהגת להכריז על אדמות פלסטיניות שאינן מעובדות במשך שלוש שנים כ"אדמות מדינה".