דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

יום המים הבינלאומי: מצוקת מים כרונית בגדה בעקבות חלוקה מפלה של משאבים משותפים

יום המים הבינלאומי, אותו מציין האו"ם זו השנה ה-17 עומד הפעם בסימן איכות המים תוך הדגשת חשיבותם של מים נקיים והצורך בניהול בר קיימא של מקורות המים.

מי התהום של אקוויפר ההר הם מערכת מים מרכזית המשותפת לישראל ולפלסטינים בגדה המערבית וזהו גם מקור המים הגדול והאיכותי ביותר באזור זה. ממאגר אקוויפר ההר מופקים מדי שנה כ-600 מיליון מ"ק מים. ישראל, השולטת באופן כמעט מוחלט במקור מים זה, מנצלת כ-80% מכמות זו לצרכיה ומקצה את היתרה לשימוש הפלסטינים.

החלוקה המפלה והלא הוגנת של משאבי המים המשותפים יוצרת מצוקת מים כרונית בשטחי הגדה, ועלולה לפגוע בבריאותם של התושבים. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכת מים יומית מינימאלית לנפש של מאה ליטר. צריכת המים היומית הממוצעת לנפש בישראל נכון ל-2007 עומדת על 242 ליטר בערים ועל 211 ליטר ביישובים כפריים. לעומתה, עומדת הצריכה הממוצעת ליום לנפש בגדה המערבית נכון ל-2008 על 73 ליטר. במחוזות מסוימים הצריכה נמוכה במיוחד: במחוז טובאס עומדת הצריכה היומית הממוצעת על 37 ליטר לנפש, במחוז ג'נין על 44 ליטר לנפש ובמחוז חברון על 56 ליטר לנפש.

תושב כפר שאינו מחובר לרשת המים במחוז ג'נין ממלא מים ממעיין. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 23.3.09.
תושב כפר שאינו מחובר לרשת המים במחוז ג'נין ממלא מים ממעיין. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 23.3.09.

בשל המחסור במים, נאלצים רבים מתושבי הגדה לקנות מים המובלים במכליות, שמחירם גבוה פי שלושה עד שישה ממחיר המים המסופקים באמצעות רשת המים. לפי נתוני רשות המים הפלסטינית, נכון ל-2008 בתיהם של יותר מ-191 אלף פלסטינים ב-134 כפרים ועיירות כלל אינם מחוברים לרשת המים. בחלקים רבים אחרים בגדה אספקת המים בחלק מחודשי השנה, ובעיקר בעונת הקיץ, היא חלקית בלבד. חלק מתושבי הקהילות קונים מים שמספקות הרשויות המקומיות באמצעות מיכליות ורבים נאלצים לקנות מים המסופקים ממכליות בבעלות פרטית, שעל איכותם אין כל פיקוח.

בעיה חמורה נוספת נוגעת לאיכותם של מי התהום שבאקוויפר ההר, הנפגעת מזה שנים רבות משפכים שמזרימים הן ישראל והן הפלסטינים. כשליש משפכי ההתנחלויות, המסתכמים בכ-5.5 מיליון מ"ק בשנה, אינם מטופלים כלל ומוזרמים לסביבה במצב גולמי בעוד שאר השפכים מטופלים ברמה נמוכה. בנוסף, העיר ירושלים מזרימה מדי שנה יותר מעשרה מיליון מ"ק שפכים גולמיים מזרחה, לשטח הגדה המערבית, באגן נחל הקדרון. יותר מ-90% משפכי הפלסטיניים, המסתכמים בלמעלה מחמישים מיליון מ"ק בשנה, אינם מטופלים. כלומר, שפכיהם של שני מיליון בני אדם מתוך כ-2.8 מיליון תושבי הגדה ומזרח ירושלים אינם מטופלים ומזהמים את מאגר אקוויפר ההר. בארבעים השנה האחרונות הזניחה ישראל את הטיפול בשפכי ההתנחלויות. בחלק מההתנחלויות הוותיקות אין כלל מתקנים לטיפול בשפכים או שקיימים בהם מתקנים שאינם מתפקדים מזה שנים רבות. זאת ועוד, מאז הקמת הרשות הפלסטינית ישראל מעכבת, ולעיתים אף מונעת, מתן אישור להקמת מתקנים לטיהור שפכים בערים הפלסטיניות בגדה. בלי אישור כזה, הפלסטינים אינם יכולים לבנות מתקנים אלה. 'הפלסטינים, מצידם, אינם פועלים לקידום הטיפול בשפכי האזורים הכפריים בגדה המערבית, בה חיה רוב האוכלוסייה הפלסטינית.

החלוקה המפלה של משאבי המים המשותפים פוגעת בזכותם של הפלסטינים למים, לתברואה ולבריאות. מדיניות זו של ישראל פוגעת גם בזכותם של הפלסטינים לפרנסה, שכן המחסור במים מונע את פיתוחה של החקלאות, שהיא אחד מענפי הכלכלה החשובים ביותר בגדה המערבית.

תגיות