דילוג לתוכן העיקרי

עוד ניסיון גירוש: עשרות מתנחלים פשטו על קהילת אל-מופקרה, תקפו תושבים, סדקו גולגולת של פעוט והסבו נזק כבד לרכוש

ב-28.9.21, בסביבות השעה 13:00, כעשרה מתנחלים רעולי פנים, חלקם חמושים במקלות ואחד בסכין, התנפלו על שני רועי צאן שרעו את עדרם בפאתי ח'ירבת אל-מופקרה, קרוב לכביש המוביל למאחז אביגיל. עם הרוע...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

עוד ניסיון גירוש: עשרות מתנחלים פשטו על קהילת אל-מופקרה, תקפו תושבים, סדקו גולגולת של פעוט והסבו נזק כבד לרכוש

ב-28.9.21, בסביבות השעה 13:00, כעשרה מתנחלים רעולי פנים, חלקם חמושים במקלות ואחד בסכין, התנפלו על שני רועי צאן שרעו את עדרם בפאתי ח'ירבת אל-מופקרה, קרוב לכביש המוביל למאחז אביגיל. עם הרועים היו שני ילדיו של אחד מהם. רועי הצאן והילדים ברחו עם העדר לכיוון הכפר, כשהמתנחלים רודפים אחריהם ומיידים לעברם אבנים. המתנחל שהיה חמוש בסכין ניסה, ללא הצלחה, לתקוף את רועה הצאן ראאיד חמאמאדה, בן 44, תושב קהילת ח'ירבת א-רכיז הסמוכה. שלושה חיילים, שעברו במקום בג'יפ צבאי, ניסו לחסום את דרכם של המתנחלים ואף דחפו ארצה את המתנחל שהיה חמוש בסכין. המתנחלים האחרים חילצו אותו וזה דקר חמש כבשים, שארבע מהן מתו. המתנחלים האחרים רדפו אחרי חמאמדה, יידו עליו אבנים ופצעו אותו באורח קל. בינתיים הגיעו כמה תושבים מאל-מופקרה כדי לסייע לרועים וכדי להגן על בתיהם מפני המתנחלים שהגיעו למקום. החיילים השליכו רימוני הלם, וירו רימוני גז מדמיע, ואש חיה באוויר, בניסיון להרחיק את המתנחלים ולהפריד בינם לבין התושבים, שיידו אבנים לעבר המתנחלים.

בשלב זה פלשו לכפר עשרות מתנחלים נוספים, אשר הגיעו במכוניות ובטרקטרונים מכיוון המאחזים חוות מעון ואביגיל. חלקם חמושים בנשק חם. הם התפרשו בין בתי הכפר, יידו אבנים על חלונותיהם והשחיתו כלי רכב רבים ולוחות סולאריים. חלק מהמתנחלים אף נכנסו לכמה בתים והרסו את תכולתם.

באחד מהבתים הסתתרו כמה נשים עם ילדיהן הקטנים, בחדר מוגן יחסית עם דלת ברזל שאותה נעלו מאחוריהן. המתנחלים ניסו לפרוץ לחדר בכוח וכשלא הצליחו הם הקיפו את הבית ויידו לתוכו אבנים דרך החלון. מהאבנים נפגעו כמה מהילדים, בהם מוחמד חמאמדה, בן שלוש, שאבן סדקה את גולגולתו והוא איבד את הכרתו. בן דודו, אוסייד חמאמדה, בן שלוש, נפגע בכתפו ובת דודתו, סאווסן חמאמדה, בת שלוש, נפגעה בפניה ובזרועה.

מוחמד חמאמדה בבית החולים. התמונה באדיבות המשפחה
מוחמד חמאמדה בבית החולים. התמונה באדיבות המשפחה

במהלך ההתקפה הגיעו למקום חיילים רבים. הם ירו אש חיה באוויר, ירו רימוני גז מדמיע והשליכו רימוני הלם. רבים מהתושבים נפגעו משאיפת הגז ונשים נמלטו עם ילדיהן למערות בוואדי סמוך.

מוחמד חמאמדה פונה באמבולנס ישראלי לבית החולים סורוקה בבאר שבע יחד עם דודו סוהייב שנדקר בירכו על ידי מתנחל. מוחמד שוחרר לביתו לאחר חמישה ימים. במהלך העברתם בג'יפ צבאי לאמבולנס ניסו המתנחלים לתקוף אותם שוב. שלושה פצועים נוספים שנפגעו מאבנים פונו לבית החולים ביטא: מועאז חמאמדה, בן 27, שנפגע בראשו, נעמאן חמאמדה, בן 56, שנפגע ברגלו, ואוסייד חמאמדה, בן שלוש, שנפגע בכתפו. תושבים נוספים שנפגעו באופן קל מאבנים ומשאיפת גז מדמיע טופלו במקום על ידי צוותיהם של שני אמבולנסים פלסטיניים נוספים שהגיעו למקום.

לאחר כשעה וחצי יצאו המתנחלים מהכפר ונכנסו לכפר הסמוך, א-תוואני,שם תקפו באבנים את בית משפחת רבעי. כמה חיילים ירו רימוני גז מדמיע אל עבר תושבי א-תוואני שניסו להגן על הבית ולהדוף את המתנחלים התוקפים באמצעות אבנים. שניים מתושבי הכפר נפצעו מאבנים שיידו מתנחלים. ההתקפה על א-תוואני נמשכה כשעה עד שלמקום הגיעו חיילים נוספים, ורק אז המתנחלים עזבו את המקום וחזרו לחוות מעון. אמבולנס של הסהר האדום הגיע למקום והפרמדיקים טיפלו בפצועים מאבנים ושאיפת גז. שוטרים שהגיעו למקום צילמו את הנזקים וגבו עדויות מהתושבים. כמו כן נעצר תושב הכפר ששוחרר באותו ערב ולפי פרסומים בתקשורת, גם כמה מתנחלים.

בשנה האחרונה החריפו התקפות המתנחלים במסאפר יטא, בעיקר לאחר הקמת "חווה חקלאית" חדשה של מתנחלים לפני מספר חודשים, סמוך למאחז אביגיל. התקפות אלה נערכות בדרך כלל באופן מאורגן, בסופי שבוע ובחגים. ואולם ההתקפה המתוארת כאן היא אחת מההתקפות החמורות והקשות הזכורות לתושבים באזור.

מחמוד חוסאם חמאמדה, תושב ח'ירבת אל-מופקרה, ליד חלון ביתו, אותו ניפצו המתנחלים. נכדו הפעוט שהיה בבית נפגע מהאבנים וגולגולתו נסדקה. צילום: מנאל אל-ג’עברי, בצלם

תושבי האזור סובלים מניסיונות של המדינה לגרשם בתואנות שונות, ובראשן הטענה שהם גרים בשטח שהוכרז "שטח אש" – למרות שהם גרים שם עוד לפני הכיבוש. כחלק מניסיונות אלה, המדינה לא מאפשרת להם לבנות את בתיהם ולהתחבר לתשתיות של מים ושל חשמל ומגבילה את שטחי המרעה שלהם. מעשי אלימות של מתנחלים כלפי תושבים פלסטינים הם חלק ממאמצים אלה. רשויות המדינה – ובכלל זה הצבא – מודעות היטב למעשי אלימות אלה אך בוחרות שלא לעשות דבר ולאפשר להם להתקיים. כל זאת, בניסיון למרר את חיי התושבים עד שיעזבו מרצונם, תוך התנערות מוחלטת מאחריות לחייהם, לביטחונם ולשלומם והפקרתם.

במהלך האירוע הוזעק למקום תחקירן בצלם נסר נוואג'עה, והוא ומתנדב בצלם באסל אל-עדרה תיעדו את חלקו בווידיאו. תחקירני בצלם מוסא אבו השהש ומנאל אל-ג'עברי הגיעו למקום למחרת האירוע וגבו את עדויותיהם של עשרה מתושבי אל-מופקרה, א-תוואני וא-רכיז. להלן ארבע מהן:

אמו של הפעוט שנפצע קשה בראשו, בראאה חמאמדה, בת 24 ואם לשלושה, סיפרה בעדותה:

אני גרה בח'ירבת אל-מופקרה עם בעלי, שלושת הילדים שלנו, בני שישה חודשים עד ארבע וחמותי. בעלי פועל ועובד בעבודות מזדמנות.

ב-28.9.21, בסביבות השעה 13:30, הייתי עם הילדים בבית ואכלנו צהריים. פתאום שמעתי צעקות מכיוון כביש האספלט שמוביל להתנחלות אביגיל, במרחק של כמה מאות מטרים מהבית שלי. ראיתי מרחוק מתנחלים רצים לכיוון הח'ירבה. הם רדפו אחרי רועה הצאן ראאיד חמאמדה, תושב ח'ירבת א-רכיז שלידנו. ראיתי גם כמה גברים וצעירים מהח'ירבה רצים לכיוון המתנחלים ומתעמתים איתם. היה יידוי אבנים הדדי בצד הדרומי של הח'ירבה. שמעתי התפוצצויות של רימוני הלם וירי אש חיה של חיילים. אחרי כמה דקות הגיעו עוד מתנחלים בג'יפים ועל טרקטורונים בדרך העפר שמובילה מחוות מעון לצד הצפוני של הח'ירבה.

הכנסתי מהר את הילדים שלי לאיזה חדר קטן וגם הגיסות שלי, מרים (בת 30), רזאן (בת 26), אימאן (בת 27) ואפנאן (בת 29), הכניסו את הילדים שלהן לאותו חדר. כולנו נדחסנו לחדר הקטן הזה: חמש נשים ו-17 ילדים קטנים, כולל התינוקת שלי שיפאא, בת שישה חודשים. נעלנו את דלת הברזל של החדר והקפנו את הילדים כדי להגן עליהם מהמתנחלים.

המתנחלים כבר היו מסביב לבית ובכל רחבי הח'ירבה. הם זרקו אבנים על הבתים ועל כל מה שהיה מולם תוך כדי צעקות בעברית. שמעתי אותם מנסים לפרוץ את הדלת של החדר שבו התחבאנו. כשהם לא הצליחו הם הלכו מסביב לצד שיש בו חלון זכוכית קטן, והתחילו להשליך אבנים על החלון. זכוכית החלון התנפצה והאבנים התחילו ליפול לתוך החדר.

אני והגיסות שלי ניסינו להגן בגופנו על הילדים שלנו, שנצמדו אחד לשני כשהם צועקים ומייללים מרוב פחד. יותר משש אבנים בגודל של אגרוף נחתו בתוך החדר. ראיתי את הבן שלי מוחמד נופל על הרצפה. בגלל הבהלה וצעקות הילדים לקח כמה דקות עד הבנתי שהוא נפגע - כשראיתי את הדם יורד לו מהראש וקלטתי שהוא על סף עילפון. התחלתי לצעוק לעזרה, וגם הגיסות שלי.

 

מכונית שהמתנחלים ניפצו את זגוגיותיה. צילום: מנאל אל-ג’עברי, בצלם
מכונית שהמתנחלים ניפצו את זגוגיותיה. צילום: מנאל אל-ג’עברי, בצלם

אימאן חמאד, בת 26, קרובת משפחתה של בראאה, תיארה את המשך האירוע בעדותה:

המתנחלים התפזרו בין הבתים בכפר ותקפו אותנו באבנים. אחר כך ראיתי אותם תוקפים את הבית של בראאה ושוברים את החלונות שלו. שמעתי את הצעקות של הילדים שהנשים הסתגרו איתם בחדר בתוך הבית. במשך חצי שעה בערך לא הצלחנו להגיע אליהם, רק שמענו את הילדים צועקים ובוכים בפנים, בזמן שהמתנחלים כיתרו את הבית.

בינתיים ראיתי את המתנחלים חותכים את הצמיגים של הטרקטור של המשפחה ואז הגיעו עוד הרבה חיילים והם הצליחו להרחיק את המתנחלים מהבית. רק אז הצלחתי להגיע לחדר שבו היו הנשים והילדים. היו שם בערך 15 ילדים בני שנה עד 12, וכולם צעקו ובכו. ראיתי את מוחמד הקטן מחוסר הכרה והפנים שלו היו מכוסות בדם. הרמתי אותו ורצתי איתו אל אחד החיילים. ביקשתי ממנו שיעזור לילד והוא הצביע על אמבולנס ישראלי שעמד בכביש במרחק של 350 מטר מאיתנו, ליד ההתנחלות אביגיל, ומסביבו עמדו כמה מתנחלים. החייל ביקש ממני ומסוהייב [הפצוע] לקחת את הילד לאמבולנס אבל פחדנו שהמתנחלים יתקפו אותנו. הוא ביקש שנחכה ואז התקשר למישהו בטלפון הנייד שלו. כעבור רבע שעה בערך הגיע אלינו ג׳יפ צבאי ולקח את סוהייב ואת הילד לאמבולנס הישראלי שעמד על הכביש.

מהמקום שבו עמדתי ראיתי מתנחלים מנסים לתקוף את סוהייב ואת הילד כשהעבירו אותם מהג׳יפ לאמבולנס. הכניסו אותם לאמבולנס והוא נסע משם. אחר כך נודע לי שהוא פינה אותם לבית החולים סורוקה בתוך ישראל.

זו לא הפעם הראשונה שמתנחלים תוקפים את הכפר שלנו, אבל זו הייתה ההתקפה הכי אלימה, מפחידה ופראית שהייתה פה.

דועאא חמאמדה, בת 27 ואם לארבעה, נמלטה עם ילדיה למערה בבעלות המשפחה כשביתה הותקף בידי המתנחלים. כך סיפרה בעדותה:

אני גרה בח'ירבת אל-מופקרה עם בעלי, ארבעת הילדים הקטנים שלנו, חמותי, וארבעה אחים של בעלי עם משפחותיהם.

ביום שלישי, 28.9.21, בסביבות השעה 13:00, ראיתי מחלון הבית שלנו תהלוכה של יותר מחמישים מתנחלים שצעדו מההתנחלות מעון לכיוון הכפר שלנו ועוד תהלוכה של מתנחלים שהגיעו מכיוון המאחז אביגיל. שתי התהלוכות נפגשו במרכז הכפר שלנו וראיתי את המתנחלים לוחצים ידיים ומתחבקים. התעלמתי מהם והכנתי ארוחת צהריים למשפחה שלי.

בסביבות השעה 13:30 שמענו צעקות ויריות בתוך הכפר. שמעתי תושבים קוראים לתושבים אחרים שיבואו להדוף את המתנחלים ולהגן על הכפר. שמעתי אותם אומרים שמתנחלים הורגים את הצאן של אחד מהרועים מהכפר. גברים ונשים מהכפר יצאו כדי לעזור להם, גם הגברים מהמשפחה שלי יצאו. אני והגיסות שלי הסתכלנו על מה שקורה מרחוק. הבית שלנו הוא בראש הגבעה שבכניסה לכפר וראינו משם מתנחלים רודפים אחרי הצאן. היו שם כמה חיילים שניסו למנוע את זה, אבל הם לא הצליחו והמתנחלים הגיעו לכפר. התושבים התחילו לזרוק אבנים לעבר המתנחלים כדי להרחיק אותם אבל המתנחלים המשיכו בהתקפה שלהם והתחילו לעבור בין בתים בכל הכפר. הם הרסו כלי רכב וזרקו אבנים על החלונות של הבתים.

אחר כך הגיע כוח גדול של הצבא הישראלי והחיילים התחילו לירות אש חיה באוויר רימוני גז לעבר הבתים. ראיתי את המתנחלים מתקרבים לבתים שלנו, אז אני, האחיות של בעלי והגיסות שלי החלטנו לברוח עם הילדים לכיוון הוואדי כי פחדנו שהמתנחלים יפגעו בנו או יהרגו אותנו. הסתתרנו במערה בוואדי ואז נחת קרוב אליה רימון גז וכולנו הרגשנו חנק. הילדים התחילו לבכות ולצעוק בגלל הגז שחדר להם לעיניים ובגלל הפחד מהמתנחלים.

אחרי עשר דקות בערך ראינו את המתנחלים מתרחקים לכיוון הכפר א-תוואני ואז חזרנו לבית שלנו. גילינו שהמתנחלים גרמו הרס רב: הם ניפצו את החלונות והלוחות הסולאריים ואז נכנסו לבית ושברו את הפילטר של המים, ארון בגדים וטלפון. המתנחלים ניפצו את החלונות של כל הבתים בכפר והרסו את כל כלי הרכב. הם לא פסחו על אף אחד.

שתי ניידות משטרה הגיעו ועצרו קרוב לבית שלנו. השוטרים צילמו את הרכוש שהשחיתו המתנחלים בבית וגבו עדויות מתושבים.

אני לא יודעת מה היה עולה בגורלי ובגורל הילדים אם לא היינו בורחים מהבית. זו הייתה התקפה מחרידה וברברית ועכשיו אני מפחדת לישון אפילו לילה אחד בכפר מחשש שהם יחזרו. גם הילדים סובלים ממתח ונדודי שינה והם ישנים בצמוד אלי ומסרבים לישון לבד.

ר.ר., בת 32 ואם לשלושה, תושבת א-תוואני, סיפרה על תקיפת ביתה בידי מתנחלים:

אני גרה עם בעלי , בן 33, ושלושת הילדים הקטנים שלנו בכפר א-תוואני, מזרחית ליטא. הבית שלנו נמצא במרחק של מאה מטרים בערך מקצה החורשה של מאחז חוות מעון.

ב-28.9.02, בשעות הצהריים, ראיתי מהבית שלי מתנחלים עולים על רכבי ארבע על ארבע ועל טרקטורונים ונוסעים לכיוון ח'ירבת אל-מופקרה בדרכי העפר שמחברות בין א-תוואני לאל-מופקרה. אחרי זמן קצר התחלתי לשמוע יריות ופיצוצים, כנראה רימוני הלם שזרקו החיילים. לא ידעתי מה קורה אבל אז התחיל לזרום מידע בטלפונים שמתנחלים תוקפים את תושבי ח'ירבת אל-מופקרה.

עליתי לגג הבית עם בעלי. היריות והפיצוצים נמשכו. שמעתי קריאות בכפר שלנו להגיע לאל-מופקרה כדי לעזור להם. אחרי 15:00 ראיתי עשרות מתנחלים חוזרים משם, יחד עם כמה חיילים. הם הגיעו לקצה החורשה שקרוב לבית שלנו. בעלי חשש שהם יגיעו לבית שלנו ויפגעו בנו. בינתיים הגיעו כמה קרובי משפחה שלנו ותושבים מהכפר כדי להגן עלינו. התאספו פה בערך שלושים אנשים.

אחרי כמה דקות המתנחלים התחילו להמטיר אבנים על חזית הבית ועל הצד המזרחי שלו. התושבים ניסו להדוף אותם ויידו עליהם אבנים בחזרה. החיילים ירו לכיוון שלנו כמות מסיבית של גז מדמיע. אני נכנסתי הביתה וסגרתי את הדלת. רציתי להגן על הילדים הקטנים שלי מהגז אז לקחתי אותם דרך הדלת האחורית לבית של גיסתי, שרחוק יחסית מהכביש שעליו עמדו המתנחלים. אחר כך חזרתי עם גיסתי לבית שלי והעברנו דרך החלונות לתושבים האחרים שהדפו את המתנחלים בצל ומים נגד הגז.

ההתקפה נמשכה בערך שעה ואז כשהגיעו עוד חיילים המתנחלים נסוגו לחורשה.

במהלך ההתקפה, גיסי, בן 38, נפצע קל מאבן ברגל. גם תושב בן 18 נפגע מאבן ברגל. אמבולנס פלסטיני שהגיע לכפר טיפל בהם וגם בנפגעי הגז המדמיע במקום.

הסרטון צולם אל-ידי נסר נוואג'עה ובאסל א-עדרה

סרטונים אחרונים