דילוג לתוכן העיקרי

חופש ההפגנה גרסת מג"ב - ירי כדורי "טוטו" וספוג על מפגינים שאינם מסכנים איש

בקיץ 2019 הקימו מתנחלים מאחז חדש מדרום-מזרח לעין סאמיה, על אדמותיו של הכפר הסמוך כפר מאלכ. בנובמבר 2020 העבירו המתנחלים את המאחז צפונה, והקימו אותו מחדש על אדמות השייכות לתושבי כפר מאלכ ו...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

חופש ההפגנה גרסת מג"ב - ירי כדורי "טוטו" וספוג על מפגינים שאינם מסכנים איש

בקיץ 2019 הקימו מתנחלים מאחז חדש מדרום-מזרח לעין סאמיה, על אדמותיו של הכפר הסמוך כפר מאלכ. בנובמבר 2020 העבירו המתנחלים את המאחז צפונה, והקימו אותו מחדש על אדמות השייכות לתושבי כפר מאלכ ואל-מור'ייר ובסמוך לקהילה הבדואית ראס א-תין, הרועה בהן את צאנה. תושבי האזור הפגינו שוב ושוב נגד הקמת המאחז. באחת ההפגנות, ב-18.12.20, ירה מתנחל אש חיה לעבר המפגינים ומתנחלים אחרים איימו עליהם בעזרת שני כלבים גדולים. כוחות ביטחון שנכחו באזור לא עשו דבר.

במהלך הפגנות אלה יישמו כוחות הביטחון את מדיניות הפתיחה באש אותה הם מיישמים מזה שנים בכל רחבי השטחים, המבטאת זלזול בוטה בחייהם ובגופם של פלסטינים. מדיניות זו מתירה ירי קטלני של אש חיה גם במצבים שבהם לא נשקפת סכנת חיים לאיש, וכן שימוש באמצעים אחרים – שהצבא מגדיר כ"אמצעים לפיזור הפגנות" – בדרך ההופכת אותם למסוכנים ואף לקטלניים. כתוצאה מיישום מדיניות זו של פתיחה באש נהרג ב-4.12.20 עלי אבו עליא, נער בן 15 תושב אל-מור'ייר, במהלך אחת ההפגנות הללו.

המאחז שעל הקמתו מוחים תושבי האזור. צילום: קרן מנור, אקטיבסטילס

תוצאותיה של מדיניות זו של פתיחה באש ידועות היטב לכל הגורמים האחראים לקביעתה, ליישומה ולאכיפתה; הגורמים הבכירים בצבא מאשרים אותה, היועצים המשפטיים חותמים עליה, החיילים בשטח מבצעים אותה ומערכת אכיפת החוק הצבאית ממהרת לביים את הצגת הטיוח, ליצור את אותה מראית עין של דאגה וחקירה, ולהכשיר את המעשים.

במהלך שתיים מההפגנות, שוטרי מג"ב ירו ופצעו שני מפגינים: עבדאללה אבו רחמה, בן 55, נפגע בכתפו מכדור ספוג שנורה לעברו מטווח קצר בעת שהתרחק מהשוטרים וי.ב., בן 19, נפגע ברגלו מכדור חי שירה לעברו צלף, כשעמד ליידות אבן לעבר השוטרים, ממרחק של בין מאה ל-150 מטרים. בשני המקרים, הירי היה לא חוקי ולא מוסרי ובוצע ללא כל הצדקה. בשני המקרים, הירי משקף את מדיניות הפתיחה באש שמיישמת ישראל בשטחים.

מפת האזור

להגדלת המפה הקליקו כאן.

20.11.20, פציעתו של עבדאללה אבו רחמה

ביום שישי, 20.11.20, התקיימה ההפגנה הראשונה בסדרת ההפגנות של תושבי האזור נגד מיקומו החדש של המאחז. בסביבות השעה 10:30, יצאה שיירה של כלי-רכב פרטיים מהכפרים הסמוכים לכיוון המאחז, שנמצא במרחק של כקילומטר וחצי ממזרח לכביש "אלון". כשהגיעה השיירה למרחק של כמאתיים מטרים מכביש אלון, הבחינו משתתפיה בשוטרי משמר הגבול שעמדו בסמוך לכביש. המפגינים – שמנו כשישים בני אדם – חנו את כלי-רכבם והתקדמו ברגל. השוטרים מצדם החלו להתקדם לעבר המפגינים, כשהם משליכים לעברם רימוני הלם וגז מדמיע.

כחצי שעה לאחר מכן, בסביבות השעה 11:00, הצליחה קבוצה קטנה של מפגינים – ועמם כמה עיתונאים ושני פרמדיקים – להגיע לכביש אלון. השוטרים הודיעו למפגינים כי מדובר בשטח צבאי סגור והורו להם לעזוב את המקום. משלא נענו, עצרו השוטרים את אחד הפרמדיקים, מוחמד חאמד ואזקו את ידיו מאחורי גבו. אחד ממארגני ההפגנה, עבדאללה אבו רחמה, תושב בילעין, העובד במשרד לענייני גדר ההפרדה של הרשות הפלסטינית, שעמד בצידו השני של הכביש, התקרב לשוטרים כדי לעזור לחאמד.

שוטר מג"ב רגע לפני הירי באבו רחמה. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 20.11.20

בתיעוד וידיאו של ההפגנה נראים השוטרים כשהם משליכים שני רימוני הלם לעבר המפגינים והעתונאים ודוחפים מפגין מבוגר שעמד בסמוך להם, ואז מורה הקצין לאחד השוטרים לירות כדור ספוג לעבר אבו רחמה, ממרחק של מטרים ספורים. אבו רחמה מנסה להימלט, אך הכדור פוגע בכתפו בדיוק ברגע שבו הוא מסתובב ומתחיל להתרחק מהשוטרים.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד סיפר עבדאללה אבו רחמה:

עבדאללה אבו רחמה. צילום: קרן מנור, אקטיבסטילס, 13.12.20

באותו זמן עמדה ליד הכביש קבוצה קטנה של אנשים שכללה רק שני פרמדיקים, כמה מפגינים ועיתונאים. אני התראיינתי לכלי תקשורת. במהלך הראיון ראיתי פרמדיק שניסה לחצות את הכביש ביחד עם הקבוצה. המצב באזור היה שקט ולא הייתה אלימות מצד המפגינים. למרות זאת, השוטרים תפסו אותו ואזקו את הידיים שלו בצורה אלימה. כמה מפגינים ניסו להתערב כדי לשחרר אותו. אני הייתי בצד השני של הכביש. סיימנו מהר את הראיון ואני והמראיין חצינו את הכביש כדי להצטרף למפגינים, רציתי לנסות לשחרר את הפרמדיק.

בזמן שהתקדמתי, שמעתי את המפקד נותן הוראה לאחד מאנשי הכוח: "תן לו אחד, תן לו אחד", כלומר תירה בו. מיד, עוד לפני שהספקתי לברוח מהשוטר הזה, כשרק הסתובבתי, השוטר ירה עליי, ממרחק של חמישה מטרים בערך. הכדור פגע בשריר הכתף הימנית שלי, ותודה לאל שניסיתי לברוח אחרת הוא היה פוגע לי בחזה שלי ואולי הורג אותי. זה הרגיש כאילו משהו טילטל את הגוף שלי, וכאב לי מאוד. רצתי בערך מאה מטרים כשאני צועק, עד שהגעתי למרחק בטוח, ואז נפלתי. האמבולנס שהיה שם נסע אחריי. הכניסו אותי לאמבולנס והתחילו לטפל בי, קיררו את מקום הפגיעה וחבשו אותו. היה שם שטף דם בגודל של כמה סנטימטרים. זה נראה כמו כוויה וגם שרף וכאב כמו כוויה.

אבו רחמה פונה למתחם הרפואי "מוג'מע פלסטין" ברמאללה. שם עבר בדיקות וב-14:00 שוחרר לביתו למנוחה.

פציעתו של י. ב., 27.11.20

שבוע לאחר מכן, ביום שישי, 27.11.20, בסביבות השעה 10:00, יצאו שוב כמאה מפגינים בכלי רכב פרטיים לאזור עין סאמיה. גם הפעם, בגלל נוכחותם של שני ג'יפים של משמר הגבול בסמוך לכביש "אלון", חנו המפגינים את כלי-הרכב שלהם במרחק של כמאה מטרים מהכביש והחלו לצעוד לכיוונו. השוטרים השליכו לעבר המפגינים רימוני הלם, ותוך דקות ספורות הגיעו למקום כעשרים חיילים ושוטרים נוספים, שהתפרסו על הגבעות באזור, השליכו רימוני הלם וירו רימוני גז מדמיע וכדורי מתכת מצופים גומי לעבר המפגינים, שחלקם יידו לעברם אבנים.

חלק מהמפגינים חסמו את הדרך באמצעות צמיגים בוערים והשוטרים לא יכלו להתקדם. המפגינים יידו אבנים, חלקם בעזרת קלע, לעבר השוטרים שעמדו בסמוך לשני ג'יפים של משמר הגבול, במרחק של 150-100 מטרים מהמפגינים וירו לעברם רימוני גז וכדורי "גומי". בשל המרחק הרב רוב האבנים כלל לא הגיעו אל השוטרים.

שוטר מג"ב יורה ברגלו של י.ב. ליד עין סאמיה. מתוך תיעוד הווידיאו

הישאם אבו שקרה, צלם עיתונות בן 32, תושב רמאללה, עמד מאחורי הג'יפ הקדמי ותיעד בווידיאו כיצד צלף משטרה, ששכב על הקרקע בסמוך לג'יפ הקדמי, יורה כדור "טוטו" על רגלו של אחד המפגינים, י.ב., תושב כפר מאלכ, שעמד ליידות אבן.

בעדות שמסר בטלפון לתחקירן בצלם איאד חדאד סיפר אבו שקרה:

הישאם אבו שקרה. צילום: איל שגיב, בצלם, 26.1.17

בסביבות השעה 11:30 בערך, עמדתי במרחק של ארבעים מטרים בערך מהג׳יפ הקדמי ביותר של משמר הגבול. ליד הג׳יפ היו בערך שישה שוטרים שירו לעבר המפגינים רימוני גז מדמיע וכדורי "גומי". כמה מהם התמקמו מאחורי הדלת הפתוחה של הנהג והתרשמתי שהם משתמשים בה כמגן. אחד מהם נשכב על הרצפה בין הרגליים של האחרים, נכנס לתנוחת צליפה וכיוון את הרובה שלו אל המפגינים. מעליו עמד קצין, שממה שהבנתי בעברית הנחה אותו. שמעתי אותו אומר לשוטר: ״קצת לשם, זהו זה. תכוון, תירה״.

אחרי כמה שניות, השוטר שעל הקרקע ירה כדור ״טוטו״ על אחד המפגינים ופגע לו ברגל. זיהיתי אותו לפי הצליל שהוא משמיע. הבחור התחיל מיד לצלוע על הרגל ולקפוץ, בניסיון להתרחק, ובחורים אחרים עזרו לו להתרחק. אחד הפרמדיקים ניסה להתקדם אליו אבל השוטרים מנעו ממנו לעבור, ואז הוא עלה על אמבולנס פלסטיני והשוטרים אפשרו לאמבולנס להתקדם ולפנות את הפצוע.

שמעתי את השוטרים מחמיאים לצלף ומברכים אותו כאילו הוא עשה מעשה דגול. הם נראו שמחים, צחקו, טפחו לו על השכם ובירכו אותו. מעולם עד היום לא ראיתי מראה כזה, במהלך העבודה שלי כעיתונאי, אף פעם לא ראיתי חיילים או שוטרים ישראלים חוגגים כמו במקרה הזה.

י.ב. סיפר בעדות שמסר בטלפון לתחקירן בצלם איאד חדאד על פציעתו:

הרגשתי כאילו זרם חשמלי חזק פוגע לי ברגל שמאל. לא הייתי מסוגל לעמוד עליה והתחלתי לצלוע על רגל ימין. התרחקתי כמה מטרים והבחורים שעמדו לידי תפסו אותי והרחיקו אותי משם. מיד אחר-כך הגיע אמבולנס שהיה באיזור. הפרמדיקים חיטאו את מקום הפגיעה וחבשו אותו. התברר שהקליע חדר לרגל ויצא החוצה. פינו אותי דרך כביש צדדי, הרחק מהשוטרים, לאל-מור׳ייר ומשם לבית חולים ברמאללה.

כשהגעתי לבית החולים עשו לי בדיקות וצילומים. יש חשש שהגיד ברגל נקרע ואצטרך לעבור ניתוח. הם נתנו לי זריקה בשריר נגד זיהום ודלקת וחבשו את הפצע. אחר-כך הם שחררו אותי הביתה ואמרו לי לחזור ביום שני הבא לביקורת. כרגע אני לא מסוגל ללכת בלי להיעזר בקביים. אני חושש שהפגיעה הזו תגרום לי נזק ארוך טווח ושההליכה שלי תהפוך לבלתי יציבה.

 

סרטונים אחרונים