דילוג לתוכן העיקרי

שוטרים ירו למוות ללא כל הצדקה במוחמד עבייד בן ה-21 בעיסאוויה. נמשכת התעמרות המשטרה בתושבי השכונה

מוחמד עבייד. התמונה באדיבות המשפחהמאז אמצע חודש יוני פושטת המשטרה מדי יום על שכונת אל-עיסאוויה שבמזרח ירושלים למבצעי אכיפה וענישה קולקטיבית בטענה ליידוי אבנים על-ידי צעירים מהשכונה והו...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

שוטרים ירו למוות ללא כל הצדקה במוחמד עבייד בן ה-21 בעיסאוויה. נמשכת התעמרות המשטרה בתושבי השכונה

מוחמד עבייד. התמונה באדיבות המשפחה

מאז אמצע חודש יוני פושטת המשטרה מדי יום על שכונת אל-עיסאוויה שבמזרח ירושלים למבצעי אכיפה וענישה קולקטיבית בטענה ליידוי אבנים על-ידי צעירים מהשכונה והופכת את חיי תושביה לסיוט. בין השעות 18:00-16:00 בכל יום מגיעים כלי-רכב משטרתיים לכניסה המערבית לשכונה והשוטרים מעכבים את התושבים השבים הביתה במכוניותיהם. השוטרים בודקים תעודות הזהות, עורכים בדיקות טורדניות של מכוניות, מנפיקים דו"חות באורח סיטוני, פעמים רבות בגין דברים פעוטים וגורמים להיווצרות פקקים ממושכים. בשבועיים הראשונים נכנסו שוטרים לשכונה גם בבקרים, בין השעות 9:00 ל-11:00 ובנוסף להנפקת הדו"חות הגיעו גם לבתים, חילקו צווי הריסה לתושבים והביאו עמם עובדי עירייה שמדדו בתים לצרכי גביית ארנונה.

ביום חמישי, 27.6.19, בסביבות השעה 18:00, נערכה בשכונה הפגנה במחאה על התעמרות זו של המשטרה בתושבים. ההפגנה הסתיימה בסביבות השעה 19:00 ובסביבות השעה 19:30 נכנסו כעשרה שוטרים ושוטרי מג"ב לאזור המוכר כשכונת עבייד באל-עיסאוויה, ועצרו לבדיקה מכוניות שעברו בכביש. כמה מתושבי הבתים התאספו במקום וחלקם ביקשו מהשוטרים לעזוב את השכונה אך הם התעלמו וכעבור זמן קצר צעירים החלו ליידות לעברם אבנים. התושבים וחלק מהשוטרים נכנסו לחצר אחד הבתים. שוטרים אחרים נשארו במורד הכביש, השליכו רימוני הלם וירו כדורי ספוג שחורים לעבר הצעירים.

בסביבות השעה 20:30 אחד התושבים שהיו בחצר נפצע בראשו מאבן שיידו הצעירים וחלק מהתושבים קראו להם להפסיק אך הם המשיכו ביידוי האבנים. מוחמד עבייד, תושב השכונה בן 21, החל לירות זיקוקים לעבר השוטרים. בשלב זה הגיח אחד השוטרים מאחורי חומת אבן נמוכה בפינת החצר וירה לפחות כדור אחד, שפגע בחזהו של עבייד, שהיה במרחק של כעשרה מטרים ממנו.

בעדות שמסר ב-2.7.19 עומר עטייה, תושב השכונה בן 54, לתחקירן בצלם עאמר עארורי, הוא תיאר את אירועי אותו ערב:

עומר עטייה. התמונה באדיבות העד

בסביבות השעה שמונה בערב שמעתי מתושבים שכוחות הכיבוש נמצאים בשכונת עבייד ומפריעים לתנועה. ניגשתי אליהם עם עוד אנשים וביקשנו מהם לעזוב את השכונה. קצין המשטרה אמר לי: "אני מתנצל, אבל יש לי הוראות להיות כאן". צעירים התחילו ליידות אבנים לעבר השוטרים מהחלק העליון של הכביש.

אני והתושבים האחרים וגם חלק מהשוטרים ברחנו למקום מוסתר, בפינת הכביש. בינתיים צעירים התחילו גם לירות זיקוקים, שלא סיכנו את כוחות הכיבוש, שהשליכו רימוני הלם וירו כדורי ספוג שחורים לעבר מיידי האבנים והזיקוקים. ביקשתי מהשוטרים להפסיק את זריקת רימוני ההלם וירי כדורי הספוג. בזמן שדיברתי איתם משהו פגע בי מעל אוזן שמאל והתחלתי לדמם. אני לא יודע מה זה היה בדיוק. פרמדיק מהשכונה הגיע וחבש לי את הפצע. פתאום ראיתי שוטר נעמד מאחורי גדר קטנה. הוא ירה כדור או שניים לכיוון שממנו נורו הזיקוקים. שמעתי צעקות: "הם הרגו אותו!". כוחות הכיבוש התקדמו למקום שממנו נורו הזיקוקים, במעלה הכביש, ואני ותושבים אחרים הלכנו אחריהם. אחד השוטרים בדק את הצעיר שנפצע ואמר שהוא מת.

ע.ע., תושב השכונה בן 52, סיפר בעדות שמסר ב-30.6.19 לתחקירן בצלם עאמר עארורי:

ביום חמישי, בסביבות השעה 19:30, כוחות הכיבוש פשטו על שכונת עבייד. היו שם בערך עשרה שוטרים חמושים. הם עצרו את המכוניות ובדקו תעודות זהות. היה יידוי אבנים לעבר השוטרים, וחלק מהתושבים ביקשו מהשוטרים לעזוב את השכונה ואת אל-עיסאוויה, אבל הם סירבו. בגלל שיידוי האבנים נמשך, אני ועוד תושבים וגם שוטרים הסתתרנו מהאבנים בפינה מרוחקת. השוטרים התחילו לזרוק רימוני הלם על מיידי האבנים.

בזמן שאחד מהתושבים ניסה להרגיע את המצב, הוא נפגע מאבן בראש. אני ותושבים אחרים התחלנו לצעוק על הצעירים שיפסיקו ליידות אבנים כדי שיהיה אפשר לקחת אותו לטיפול בבית החולים. הצעירים לא הפסיקו ובסופו של דבר הוא קיבל עזרה ראשונה במקום. אחר כך מישהו מהם התחיל לירות זיקוקים לעבר השוטרים שהסתתרו. עמדתי עם עוד גברים מהשכונה ליד השוטרים וצעקנו על הצעירים להפסיק, ואז שמעתי ירייה אחת של אש חיה וראיתי את אחד השוטרים מסתתר מאחורי גדר נמוכה בתנוחה של ירי. פתאום, השוטרים התקדמו בערך עשרה מטרים ואני ושאר האנשים הלכנו אחריהם. ראיתי בחור שוכב על הגב. אחד השוטרים בדק לו את הדופק בצוואר ואז הכריז שהבחור מת. הוא דימם מהחזה והשוטרים לא נתנו לנו להתקרב אליו. חלקם מהם כיוונו אילנו את הנשק ואחרים ירו באוויר.

בשלב זה תקפו שוטרים אחד מתושבי השכונה שעמד ליד עבייד. כמה דקות לאחר מכן החלו צעירים ליידות אבנים לעבר המקום וכמה תושבים ניצלו את ההזדמנות וסחבו משם את עבייד. השוטרים רדפו אחריהם וניסו למנוע את פינויו אך התושבים הצליחו להכניס אותו למכונית פרטית שנסעה מהמקום. לאחר שהמכונית התרחקה כ-150 מטרים, באזור מסגד אל-ארבעין, עצרו אותה שני גי'פים של מג"ב וניידת משטרה והוציאו ממנה את עבייד באיומי נשק. השוטרים העבירו את עבייד לאמבולנס שהגיע למקום ודחפו באלימות את מוחמד אבו חומוס תושב השכונה שרצה להתלוות אליו. עבייד פונה לבית החולים הדסה הר הצופים, שם נקבע מותו כעבור זמן קצר. אבו אל-חומוס שהגיע לבית החולים וניסה להתקרב לגופתו של עבייד ביחד עם שני תושבים נוספים הותקף והוכה על-ידי שוטרים. הוא נלקח על-ידי אחיו לבית החולים אל-מקאסד, שם טופל ושוחרר לאחר כשעתיים.

גופתו של עבייד הוחזקה על-ידי המשטרה במשך ארבעה ימים, ורק אז התירה המשטרה לקיים את ההלוויה, בכפוף להפקדת ערבות של 50,000 ש"ח ובתנאי שלא יונפו במהלכה דגלי פלסטין, לא יהיה ירי זיקוקים או ירי באוויר ולא תהיה נוכחות של רעולי פנים. לאחר ההלוויה הוחזרו למשפחה כספי הערבות.

מקום האירוע. החץ מימין מצביע על הקיר הנמוך שמאחוריו חסו השוטרים היורים והחץ שמשמאל על הנקודה שבה עמד עבייד כשנורה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 30.6.19

בימים שלאחר הריגתו של עבייד התנהלו מדי יום עימותים בין תושבי השכונה לבין השוטרים ששבו ונכנסו אליה, בין השאר כדי להוריד דגלים שנתלו ברחובות, לתלוש כרזות שנתלו לזכר עבייד בסוכת האבלים ולעקור לוח אבן שנקבע בקיר לזכרו במקום שבו נהרג. באירועים אלה נפצעו עשרות צעירים מירי כדורי ספוג ומשאיפת גז. במהלך העימותים צעירים אף הציתו את המנהל הקהילתי בשכונה. המשטרה פשטה על בית חולים אל-מקאסד שבמזרח ירושלים בחיפוש אחרי פצועי האירוע והשוטרים עברו מחדר לחדר והטרידו את החולים ואת בני משפחותיהם ואף איימו לעצור את אחד העובדים אם יפריע להם בחיפושים. לאחר חיפוש שנמשך כשעתיים עזבו השוטרים את בית החולים מבלי לעצור איש. לפי מסד הנתונים בעניין הגנה על האזרחים בניהול משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, מאז הריגתו של עבייד ועד ה-8.7.19 המשטרה עצרה 65 מתושבי השכונה, בהם לפחות קטין אחד.

השוטרים שירו במוחמד עבייד היו ממוגנים היטב ולא נשקפה להם סכנה ממשית ולפיכך הירי נעשה ללא כל הצדקה ובניגוד לחוק. ואולם כמו במאות מקרים שאירעו בעבר, גם הפעם קיים סיכוי אפסי בלבד שמי מהאחראים למעשה ההרג ייתן על כך את הדין – לא השוטר היורה ולא איש משרשרת הפיקוד שמעליו. זאת, לא רק בשל מערכת הטיוח המשוכללת שישראל מתפעלת, אלא גם בשל התנהלותה הכוחנית של המשטרה מיד לאחר הריגתו: החל מתקיפת התושבים שביקשו להגיש לו עזרה ראשונה, עובר בחטיפת גופתו ובהתניית החזרתה בדרישות דרקוניות, דרך כניסה של כוחות הביטחון לבית חולים בחיפוש אחר פצועים וכלה בכניסה חוזרת ונשנית לשכונה במהלך הימים שלאחר מכן בניסיון עיקש למנוע כל גילוי של אבל – המעידה על ביטחונה של המשטרה שלא נפל כל פגם בהתנהלותה.

התעמרותה של המשטרה בתושבי השכונה, ובכלל זה הריגתו של עבייד, אינה נטולת הקשר והיא חלק בלתי נפרד מהמדיניות הישראלית המיושמת ברחבי מזרח העיר, במטרה להשיג עליונות דמוגרפית ליהודים בעיר. זאת, בין השאר, באמצעות השקעת משאבים ומאמצים בהפיכת חייהם של הפלסטינים תושבי העיר לבלתי נסבלים כדי לגרום להם לעזוב את העיר, לכאורה מרצונם.

סרטונים אחרונים