דילוג לתוכן העיקרי

שגרת דיכוי: חייל חבט עם רובה במכוניות פלסטיניות סתם משום שחנו במקום שלא נשא חן בעיניו

כחלק ממשטר ההפרדה שישראל אוכפת במרכז העיר חברון, הציב הצבא מחסומים ושערים בכניסה לשכונות שאליהן הוא אוסר על כניסת פלסטינים ברכב. התושבים, הנאלצים לחנות מחוץ לשכונות אלה, משאירים פעמים רבו...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

שגרת דיכוי: חייל חבט עם רובה במכוניות פלסטיניות סתם משום שחנו במקום שלא נשא חן בעיניו

כחלק ממשטר ההפרדה שישראל אוכפת במרכז העיר חברון, הציב הצבא מחסומים ושערים בכניסה לשכונות שאליהן הוא אוסר על כניסת פלסטינים ברכב. התושבים, הנאלצים לחנות מחוץ לשכונות אלה, משאירים פעמים רבות את מכוניותיהם לידם כדי להגיע ברגל לבתיהם. על הרחוב המוביל לשכונת ג'אבר הוצב שער הסגור באופן קבוע ומונע מעבר מכוניות, ובמרחק של כ-70 מטרים ממנו, בהמשך אותו רחוב, הוצב מחסום מאויש הנקרא מחסום ואדי א-נסארה.

ביום ראשון, 5.5.19, בסביבות השעה 19:00 בערב, הגיע לשער זה עמאר ג'אבר, בן 29, תושב שכונת א-סלאיימה, יחד עם אחיו, עמרו ג'אבר, בן 28, תושב השכונה. כמנהגם, חנו השניים ליד השער החוסם את המעבר לשכונה, ועמאר המתין במכוניתו בעת שאחיו ניגש לביתו ברגל כדי להצטייד בכסף לקניות בשוק לכבוד הרמדאן. לאחר כמה דקות ניגשו אל המכונית שני חיילים שעמדו במחסום ואדי א-נסארה (ציר המתפללים), המוצב בהמשך הרחוב. אחד מהם הורה לעמאר ג'אבר להזיז את מכוניתו מהמקום. הוא ניסה להסביר כי הוא ממתין לאחיו, אך החייל סירב לשמוע ועמאר ג'אבר הזיז מעט את מכוניתו.

בתיעוד וידיאו שצולם מספר דקות לאחר מכן נראה החייל ניגש בשלב זה למכונית וחובט בה עם קנה הרובה שלו. עמאר הזיז שוב את מכוניתו מספר מטרים ואז ניגש החייל למכונית נוספת, בצבע שחור, החונה בסמוך, והחל לחבוט גם בה. מכונית זו שייכת לעארף ג'אבר, תושב שכונת ג'בל ג'והר הסמוכה, שהגיע למקום כדי לבקר את קרובי משפחתו. עארף הוזעק למקום על-ידי ילד שצפה במתרחש, והחיילים הזהירו אותו ואת עאמר לבל יחנו שוב מאחורי השער ואיימו כי אם יעשו כך שוב הם יחבלו במכוניותיהם. מאז נמנעים התושבים מחנייה במקום.

מוחמד ג'אבר, שבביתו התארח עארף ג'אבר, ליד השער הנעול בכניסה לשכונה. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם, 8.5.19

היות שהצבא לא אסר עד היום על החנייה מול השער, אין זה ברור אם מדובר בהוראה מלמעלה או ביוזמה פרטית שנקט החייל ברוח המפקד, במסגרת מדיניות ההתעמרות הכללית של הצבא בתושבי מרכז העיר חברון. כדברי עמרו ג'אבר: "אני חושב שזה נעשה כדי להגביר את הסבל שלנו, במסגרת המדיניות שנועדה לעודד אותנו לעזוב את הבתים שלנו. קשה מאוד לחנות רחוק יותר ולסחוב הביתה את כל הקניות. הבית שלי נמצא במרחק של 200 מטר בערך מהשער אבל הבית של אחי נמצא במרחק של קילומטר וחצי בערך. החיים באזור הופכים ליותר ויותר קשים".

במרכז העיר חברון אזור 2H גרים כיום 34,749 פלסטינים וכ-700 מתנחלים. הרשויות הישראליות מנהיגות באזור זה משטר המבוסס באופן מוצהר וגלוי על "עקרון ההפרדה", המתעלם לחלוטין מצורכי הפלסטינים ומכפיף את חייהם לשורה של החלטות שרירותיות והגבלות דרקוניות על כל פרט בחייהם. כל זאת במטרה להפוך את חייהם של תושבי העיר הפלסטינים לבלתי אפשריים בתקווה שיעזבו – לכאורה מרצונם – את בתיהם.

התנהלות החיילים במקרה זה היא רק ביטוי נוסף למדיניות זו ולזלזול המוחלט שמפגינים החיילים בפלסטינים, לחירות המוחלטת שבה הם פועלים ולידיעה הברורה שלהם שהם מעולם לא יידרשו לתת את הדין על מעשים אלה, הנהנים מגיבוי מלא של כל הרשויות הישראליות.

עמאר ג'אבר, בן 29 , נשוי ואב לשניים, פועל בניין, תושב שכונת א-סלאיימה, סיפר בעדות שמסר ב-7.5.19 לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי:

עמאר ג'אבר. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם, 7.5.19

האזור שבו אני גר סגור למכוניות פלסטיניות. ניסינו כמה פעמים לקבל היתר כניסה עם המכונית ולא הצלחנו. זה מחייב אותנו לחנות מאחורי שער הברזל וקוביות הבטון שהצבא הציב בכניסה לשכונת ג'אבר. אני חונה שם כי אמא שלי ואחי גרים קרוב לשער ואני עוזר להם לסחוב את הקניות לבית שלהם. הבית שלי הרבה יותר רחוק, במרחק של קילומטר וחצי מהשער בערך ואני נאלץ לסחוב את הקניות שלי כל הדרך לשם ברגל.

ביום ראשון, 5.5.19, בסביבות השעה 19:00 בערב, נסעתי במכונית שלי עם אחי עמרו, חנינו מאחורי שער הברזל ועמרו הלך לבית שלו להביא כסף לקניות. בינתיים הגיע אליי חייל מכיוון מחסום ואדי א-נסארה ושאל אותי של מי המכונית. עניתי לו שהיא שלי והוא הורה לי להזיז אותה. אמרתי לו שאני מחכה לאחי וביקשתי שיאפשר לי להישאר שם עוד חמש דקות עד שאחי יחזור אבל הוא סירב והתעקש שאעזוב מיד. הזזתי קצת את האוטו ואז יצאתי ממנו. בינתיים, התקשרתי לאחי עמרו וביקשתי שיחזור מהר.

תוך כדי כך ראיתי את החייל מתקדם למכונית שלי. הוא נראה עצבני ואמר שהוא מתכוון לשבור את כל המכוניות שעומדות שם. התעלמתי ממנו כי חששתי שהוא יתקוף אותי, אבל סירבתי לעזוב את המקום לפני שאחי יגיע. פתאום הוא התחיל לחבוט במכונית עם הרובה שלו וזה שרט אותה. ניסיתי למנוע מהחייל לפגוע במכונית שלי אבל הוא איים לשבור את כל המכוניות שחונות שם. הזזתי שוב את המכונית לאחורה ואז הוא ניגש למכונית אחרת, בצבע שחור, שחנתה מאחורי השער ושייכת לקרוב משפחה שלי בשם עארף ג'אבר, והתחיל לחבוט גם בה. החיילים איימו עליי ועל עארף שלא נחנה שם שוב או שהם יפגעו במכוניות. אחר-כך אחי עמרו חזר ונסענו משם.

כמו שאמרתי, האזור שבו אנחנו גרים חסום למכוניות פלסטיניות, השער הוא הנקודה שבה אפשר לחנות הכי קרוב לבתים שלנו.

מוחמד ג'אבר, בן 49 , נשוי ואב לשבעה, מובטל, תושב שכונת ג'אבר, סיפר בעדותו שמסר לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי ב-9.5.19:

נזק למכסה המנוע במכוניתו של עארף ג'אבר. התמונה באדיבות העד

גיסי עארף ג'אבר ואשתו באו לבקר אותנו ביום ראשון, 5.5.19, ובסביבות השעה 19:00 האחיין שלי הגיע אלינו הביתה ואמר שחייל מחפש אותנו. אני ועארף יצאנו מהר לכניסה לשכונה וראינו שם שני חיילים. אחד מהם התחיל לשאול על המכונית של עארף, למי היא שייכת. עארף ענה שזאת המכונית שלו והחייל שאל למה הוא מחנה אותה שם. אמרתי לו שעארף היה אצלנו בביקור אבל החייל התעלם ממני, ניגש למכונית והתחיל לחבוט בה.

לא ניסינו להרחיק אותו מהמכונית כי ראינו שהוא עצבני ופחדנו שהוא יירה בנו או יעצור אותנו. אחרי שהוא חבט במכונית הוא לקח את תעודת הזהות של עארף ואת מפתחות המכונית שלו והלך איתם למחסום. הוא הורה לנו לבוא אליו בעוד שעה. אחרי עשרים דקות בערך החייל חזר ושאל למה לא הסברתי לעארף שאסור לחנות כאן. עניתי לו שאין מקום אחר שמותר לחנות בו, והוא ענה שזאת לא בעיה שלו. הוא החזיר לעארף את תעודת הזהות והמפתחות והורה לו להרחיק את המכונית מהאזור. עארף עשה מה שהוא אמר והחנה את המכונית בסוף הרחוב, ליד בית הספר זיאד ג'אבר.

סרטונים אחרונים